חלק שני- דלקת Flashcards

1
Q

מהי דלקת?

A
  • תהליך הדלקת הוא תהליך תגובתי בעל מרכיב הגנתי.
  • דלקת אינה זיהום! דלקת היא תגובה לזיהום. לכן בגוף בריא כל זיהום גורם לדלקת אבל לא כל דלקת היא תוצאה של זיהום.
  • התהליך הדלקתי הוא תהליך מקביל, צמוד לתהליך הריפוי.
  • התוצאה של הדלקת היא תוצאה טובה – סילוק הזיהום.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מטרת תהליך הדלקת

A
  • סילוק הגורמים לנזק רקמתי דוגמת וירוסים או רעלים (כל מיני חומרים שגורמים ל-
    סטרס בגוף שלנו).
  • וסילוק תוצאות התהליך (רקמה נמקית).
  • בסוף להחזיר את הרקמה לתפקוד.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

הגורמים לדלקת

A
  1. גוף זר
  2. חבלה
  3. אלרגיה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מתי דלקת יכולה להיות מזיקה?

A
  • נפגעות רקמות בריאות
    • התהליך הדלקתי הוא נגד העצמי – אוטואימוני - תגובות אלרגיות
    • הדלקת היא הבסיס למחלות כרונית רבות לדוג’ טרשת עורקים,
      RA –
      שקיעת חומרים במפרקים, לייפת ריאות, ואלרגיה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

סימנים לדלקת

A
  • Rubor- אדמומיות
  • Tumor- נפיחות
  • Calor- חום (מהמילה קלוריה). לפעמים חום סיסטמי ולפעמים חום נקודתי
  • Dolor- כאב
  • Functio Laesa- (נוסף מאוחר יותר) ירידה בתפקוד של האיבר
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

הגורמים המשתתפים בתהליך הדלקתי

A
  • כלי דם
  • תאי דם שמגיעים מזרם הדם
  • תאים ברקמת החיבור או באזור הנגע
  • חלבונים של הסרום ושל רקמת החיבור
  • מתווכים שמעודדים או מדכאים דלקת (מופרשים מתאים המשתתפים בתהליך).
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

סוגי דלקות

A
  1. דלקת חריפה – אקוטית (דלקת אקוטית אינה פירושה חמורה)
  • תהליך מהיר
  • מתחיל תוך דקות ונמשך שעות עד ימים בודדים
  • למשל דלקת שקדים- כמה ימים וזה עובר
  1. דלקת כרונית -
  • מתחילה לאחר ימים
  • נמשכת זמן ממושך
  • למשל דלקת פרקים

*שני סוגי הדלקות נמשכות עד לרגע שהגורם הראשוני סולק והתאים והמתווכים הכימיים שיצרו את הדלקת.

*תהליך הריפוי הוא שונה בין שני סוגי הדלקות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

הגורמים לדלקת החריפה

A
  • זיהומים - חיידקים, פטריות, טפילים, תולעים
  • חבלה - התגובה כמעט זהה לתגובה כשיש לנו חיידק בגוף
  • גורמים פיזיקליים- חום, קרינה (לדוג’ שריפה של העור בשמש הוא תגובה דלקתית), חומרים כימיים
  • גופים זרים- קוצים, תפרים וכו’
  • נמק- סביב כל נמק יהיה תהליך דלקתי
  • תגובה חיסונית- יוצרת תגובה דלקתית לדוג’ אלרגיה, מחלות אוטואימוניות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מאפיינים עיקריים של דלקת חריפה

A
  • שינוי בקוטר כלי הדם
  • שינוי בכלי הדם עצמם:
    • עלייה בחדירות כלי הדם
    • עלייה בצמיגות כלי הדם
  • נדידה של תאי דם לאיזור הפגוע והפעלתם
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

שינוי בקוטר כלי הדם

A
  • שינוי בקוטר של כלי הדם
    התרחבות של כלי הדם- Vasodilatation-
    בעיקר בנימים. זה מאפשר יותר זרימה של דם והיא מגייסת חומרים שחשובים לדלקת.

התגובה הזו בעיקר בגלל שחרור של היסטמין מתאי המאסט בסביבה של הרקמה הפגועה. מגביר את זרימת הדם ויותר לוקוציטים פגוציטים וחלבוני פלזמה נישאים לאיזור. חיוניים לתגובת ההגנה.

*זו הסיבה שבאזור יש אודם וחום מקומי- כלי הדם מתרחבים ואז זרימת הדם לאזור מוגברת. כך התאים הנלחמים בזיהום יכולים להגיע בכמויות ובמהירות הרצויה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

עלייה בחדירות של כלי הדם -

A

ההיסטמין מגביר גם את חדירות הנימים. תאי אנדותל מתרחבים, הרווח ביניהם נפתח ויכולה להיות דליפה של נוזל בין תאי האנדותל, מתחילה יציאה של נוזל מהדם החוצה, זהו נוזל עם חלבון ולכן יש לנו את הנפיחות ברקמה בזמן דלקת. . מי שמנקז את הנוזל הזה היא מערכת הלימפה - בדם כל הזמן יש דליפה של נוזל טיפה החוצה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

עלייה בצמיגות של הדם

A
  • בעקבות עלייה בחדירות ויציאת נוזלים מכלי הדם צמיגות הדם עולה ויש סטאזיס – עמידה של הדם ולכן גודש מקומי.
  • הצטברות תאי דלקת לאורך דופן כלי הדם – כתוצאה מהצמיגות.

* הנוזל מנוקז ע״י מערכת הלימפה. דוגמא למיקום של תחנות התנקזות של הנוזל – בית השחי. כאשר יש דלקת תאי הלימפה מנקזים את הנוזל החוץ תאי. הזרימה בכלי הלימפה עולה ואז הנוזל של הבצקת שהצטבר בתוך הרקמה מגיע ללימפה אבל גם המזהם מגיע לדרכי הלימפה וזה יוצר לנו מצב בו יש לנו דלקת בדרכי הלימפה –
Lymphatitis.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

סטאזיס

A

עמידה של הדם שיוצר גודש מקומי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

סוגי תאים לבנים

A
  • נויטרופילים- פולימורפונוקליאריים (יודעים לבלוע, בעיקר באמצעות רדיקלים חמצניים)
  • ומקרופאגים- מונומורפונוקלאריים (יודעים לבלוע ולהיות בתוך רקמה)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

תפקיד התאים הלבנים

A
  • התאים החשובים ביותר בתגובה הדלקתית הם התאים שיכולים לפרק את הגורם המזהם. הם יכולים לעשות פאגוציטוזה וגם לנדוד.
    :
    • בולעים והורגים חיידקים.
    • מפנים רקמה נמקית וחומרים זרים.
    • מייצרים חומרים המסייעים לריפוי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

פגוציטוזה

A
17
Q

פעילות יתר של תאים לבנים

A

פעילות של תאים אלה יכולה גם להזיק. פעילות יתר שלהם יכולה ליצור תגובה מוגזמת של הגוף ביחס לפגיעה- אפופטוזיס.

18
Q

extravasation

A

זהו התהליך של יציאת נוזל מכל הדם או צינור אחר, לרקמות שמסביב.מתאר גם את תנועת התאים החוצה מתוך כלי הדם לאיזור הרקמות במהלך דלקת

תהליך היציאה של תאי הדם הלבנים מחוץ לכלי הדם -

  1. מרגינאציה (נדידה) בתוך כלי הדם – הם הולכים לשוליים של כלי הדם ומצטברים שם.
  2. מרגינאציה דרך האנדותל- הם הולכים לשוליים כי הם רוצים לצאת החוצה דרך הפתחים של תאי האנדותל.
  3. נדידה בתוך הרקמה לעבר המקום הכמוטקטי (הפגוע).

תאי הדם- ניוטרופילים או מונוציטים נדבקים לשכבה הפנימית של תאי האנדותל של הנימים של הרקמה הפגועה. חומר מסויים גורם לזרימת תאי הדם להאט ולהתגלל בחלק הפנימי של כלי הדם. ההאטה הזו היא כדי שהתאי הלבנים יוכלו “לחפש” את האותות של האיזור הפגוע. כאשר הם מוצאים את האותות האלה, הם נדבקים לשכבה הפנימית של האנדותל.

מהר מאוד הם עוזבים את כלי הדם בתהליך שנקרא דיאפדזיס. הניוטרופיל הם החיילים הרגליים בשורה ראשונה, מגיעים לאיזור הפגיעה מוקדם, בתוך דקות, בגלל שהם יותר ניידים מהמונוציטים.

הם יודעים לאן ללכת בגלל שהם נמשכים לכמוטקסין, שהוא מתווך כימי שמתשחרר באתר הפגיעה.

19
Q

התגובה הדלקתית החריפה משתנה עם הזמן - רואים אוכלוסיות שונות של תאי דם לבנים -

A
  • 6-24 שעות ראשונות – פולימורפונוקלארים
    PMN
    תאים בעלי כמה גרעינים.
  • לאחר 24 שעות - התאים הפולימורפונוקליארים מתחילים לעבור אפופטוזיס (מוות “מתוכנן”), ואז אוכלוסיית התאים מתחלפת בהדרגה. באים תאים מונונוקלארים- -
    MN
    וממשיכים את עבודת המלחמה בזיהום. פחות בולעניים, מגיעים במצב של דלקת כרונית ומשגשגים ברקמה.
20
Q

פאגוציטיס (המלחמה בגורם הזר) נעשה בשלושה שלבים

A
  1. זיהוי ועגינה- זיהוי הגורם המזהם ו”התלבשות” עליו. נוצר קשר בין החיידק או הגורם הזר לפגוציט.
  2. בליעה לתוך וקואולה פאגוציטית- בועית שמתאחה עם הלליזוזום, ו
  3. הריגה או פירוק- הבועית הזו מפרקת את האנטיגן באמצעות אנזימים או באמצעות רדיקליים חמצניים

פָגוֹצִיט, בעברית נקרא תָּא בּוֹלְעָן הוא תא שבולע גופים קטנים אחרים

  • *a**. המקרופאג שולח זרוע אל עבר הפתוגן, מקיף אותו ובולע אותו.
  • *b.** הפתוגן שנבלע נכלא בתוך בועית שנקראת פאגוזום. אל הפאגוזום נצמדים ליזוזומים שמפרישים אנזימים שמפרקים את הפתוגן שבתוך הפאגוזום.
  • *c.** חומרי הפסולת של הפתוגן המפורק מורחקים החוצה (בתמונה) או נאגרים במקרופאג (לא מוצג בתמונה). חלקים

1.

21
Q

פגיעה בתאים בריאים בעקבות תהליך דלקתי -

A
  • בתהליך דלקתי רגיל, הרקמה הבריאה בהיקף יכולה להיפגע
  • במחלות אוטואימוניות (תהליך שמכוון נגד רקמה בריאה)
  • כאשר יש תגובה נגד גורם זר שאינו מזיק בדרך כלל = תגובה אלרגית (שוק אנפילקטי= מוות מאלרגיה).
  • שחרור אנזימים ליזוזומלים למשל כאשר תאי הדלקת פוגשים בחומר זר שדבוק ברקמה לדוג’ קוץ.
22
Q

תאים ברקמה המשתתפים בתהליך הדלקתי החריף -

A
  • Mast Cells - תאי “מאסט” = תאי פיטום - הם נמצאים בתוך הרקמה ותפקידם העיקרי לשחרר חומרים מתווכים – מדיאטורים, לדוג’ היסטמין.
  • מאקרופאגים- - Macrophages כאמור בתוך הרקמה משתתפים בתהליך הבולעני.
    תאים אלו פעילים בריפוי הרקמה ובתהליך הדלקתי בין היתר.
23
Q

סיום התהליך הדלקתי החריף

A
  • כאשר הגירוי לתהליך הדלקתי סולק.
  • PMN
    מתים תוך כמה שעות לאחר עזיבת הדם (אפופטוזיס).
  • התהליך הדלקתי משפעל מנגנונים שעוצרים את הדלקת.

לדוגמה, היו חיידקים שסולקו אין לנו צורך יותר בתהליך דלקתי. הפרשת החומרים של חלק מהתאים בזמן הדלקת, מעודדים לאט לאט את עצירתה. התהליך הזה חייב שיהיה לו סוף.

24
Q

תוצאות של דלקת חריפה

A
  • החלמה מלאה
    Resolution -
    הגוף מרפא את עצמו לבד ברוב המקרים. המוגלה נמצא רק כאשר ישנו זיהום (והמאקרופגים בלעו את הגורם הזר). בכל זאת, הרבה פעמים מעדיפים לתת אנטיביוטיקה (במקרים שזה רלוונטי כמובן) כדי להאיץ את התהליך- כי הדלקת גורמת לנזק גם ברקמות בריאות, ורוצים להקטין את הנזק עד כמה שאפשר. במקרה כזה לא תהיה צלקת- התפקוד של הרקמה נשמרת במלואה.
  • ריפוי באמצעות החלפת הרקמה ברקמת חיבור
    Fibrosis -
    תהליך זה גם נקרא התארגנות. כאשר הפצע ברקמה הוא גדול מידיי והגוף לא יכול למלא אותו לחלוטין, אז ההחלמה תהיה בעזרת צלקת= התארגנות לרקמת חיבור חדשה. במקרה כזה ההחלמה לא תהיה מלאה.
  • דלקת כרונית
    Chronic inflammation
    - כאשר התהליך הדלקתי לא נרפא. מתרחש כאשר התהליך החריף לא הסתיים - הגורם לנזק עדיין ישנו. לדוג’ יש חיידקים שמאוד קשה להיפטר מהם כמו חיידקים תוך תאיים בשחפת. יש בעיה בתהליך הריפוי.
25
Q
  • דוגמאות למורפולוגיה שונה של דלקת חריפה : (חשוב לדעת)
A
  • Serous inflammation (=דלקת סרוטית. למשל דלקת מכוויה או שלפוחית מנעל). סרוס זה נוזל ללא התאים. רואים את זה בפצע שיוצא הנוזל הסרוטי ממנו
  • Fibrinous inflammation = הצטברות פיברין
  • Suppurative or purulent inflammation – abcess מוגלה.
26
Q

מורפולוגיה כללית של דלקת חריפה- (היסטולוגיה)

A
  • התרחבות כלי הדם
  • הצטברות לויקוציטים ונוזל ברקמה חוץ תאית
  • לפעמים יש דפוסים מיוחדים על הרקע הזה כתלות בגורם ומקום הדלקת.
27
Q

דלקת כרונית

A
  • דלקת ממושכת, שבועות או חודשים – במהלכם יש תגובה דלקתית, נזק רקמתי וניסיונות ריפוי קיימים במקביל.
  • ייתכן כהמשך לדלקת חריפה בצורה איטית ושקטה יחסית כמו ב
    RA
    מחלקות פרקים , טרשת או שחפת.
28
Q

גורמים לדלקת כרונית

A
  • זיהומים ממושכים ע״י מיקרואורגניזמים בעלי טוקסיות - רעילות נמוכה (פטריות, פרזיטים, וירוסים מסוימים) וזה מוביל לתגובה יותר איטית
  • הפעלה לא מתאימה של מערכת החיסון -
    • כנגד העצמי – אוטואימוני
    • כנגד חומרים זרים שלא מזהמים. לדוגמה, אלרגיות.
  • חשיפה ממושכת לחומרים רעילים -
    • אקסוגנים – סיליקה למשל.
    • אנדוגני – טרשת, החומרים הרעילים הם מרכיבים של שומי פלזמה.
29
Q

מאפיינים מורפולוגים של דלקת כרונית

A
  • הסננה של תאים זרים לתוך הרקמה - תאים מונונוקלארים (תאים בעלי גרעין אחד) לדוג’ מקרופאגים, לימפוציטים ותאי פלסמה.
  • הרס רקמה לא נראה חזרה לתפקוד תקין של הרקמה, תמיד יש הרס של הרקמה וריפוי שלה באמצעות פעולה של יצירת רקמת חיבור.
  • שגשוג של כלי דם – אנגיוגנזה - מפני שיש ניסיונות החלפה של הרקמה ברקמת חיבור ולשם כך צריך הרבה תאים וחמצן.
  • לפעמים בדלקת כרונית יש גם סממנים של דלקת חריפה. לדוגמה, אצל אדם שמעשן – העישון גורם לדלקת כרונית בדרכי הנשימה ובריאות, אך כל סיגריה מעוררת דלקת חריפה מחדש.

*לזכור את המאפיינים של הדלקת הכרונית ביחס לאלה של החריפה.

30
Q

התאים השותפים לדלקת כרונית

A
  • התאים הדומיננטיים בדלקת כרונית הם תאים מונונוקליאריים – אלה הם התאים העושים את ניסיונות הריפוי. שייכים למערכת הפאגוציטוזיס המונונוקלארית.

מטרת החומרים המופרשים על ידי מאקרופאג’ים משופעלים הוא לפנות גורמים מזיקים כמו חיידקים ולהתחיל את הריפוי )

  • לימפוציטים (תאי דם לבנים) – תאי
    B ו T
  • תאי פלזמה
  • תאי אאוזינופילים (תאים הנמצאים בתוך הדם)
  • תאי מאסט (תאים הנמצאים בתוך הרקמה)
  • לפעמים גם
    PMN
    נראים בדלקת כרונית (עקב נוכחות מתמשכת של מיקרובים או מדיאטורים או גירוי מתמשך כמו במעשנים),
    השאלה היא מה היא הדומיננטיות מה הרוב של התאים,
    \
31
Q

Granulomatous Inflammation

A
  • דוגמה לדלקת כרונית–
    בדלקת מסוג זה נראה מוקד שיש בו תאי מקרופאגים שעוברים שינוי והופכים לתאי ענק מסוג אחר (לדוגמא תאי אפיתל) על מנת להכיל את הגורם הזר להקיף אותו במעין קפסולה . תפקיד המקרופאג להוות שותף של תאים חיסוניים ולבלוע את הגורם.
  • בנוסף תפקידם להפריש חומרים האחראים על יצירת של רקמת חיבור והפרשת קולגן. זו הסיבה שעצם התהליך הדלקתי כרוך גם בהריגת הגורם וגם ביצירת רקמת חיבור - זה אותו תא שעושה את התהליך.

המבנה הקפסולרי הזה נקרא גרנולומה – שם כללי לניסיון התאי להכיל גורם מפריע שקשה לחסל (שחפת למשל). מוקד של דלקת כרונית בו יש מצבור של מקרופאגים שעוברים טרנספורמציה לתאים דמויי אפיתל. הם יוצרים מבנה סביב הגורם מעין קפסולה.

32
Q

שינויים סיסטמיים (על כל הגוף) שנגרמים בעקבות דלקת -

A
  • חום – נובע משינוי בנק’ ויסות בהיפותלמוס. אם יש בעיה או הפרעה אז נוצר חום ע”י פעילות השרירים - צמרמורות, רעידות. לא ברור האם זה טוב לתהליך הדלקתי או שזה תופעת לוואי של הדלקת.
  • Acute Phase Proteins
    שקיעת דם מואצת
  • לויקוציטים – אצל אדם נורמלי יש 11 אלף תאי דם לבנים לכל מיליליטר של דם. אצל אדם שיש לו דלקת נראה 20 אלף תאי דם לבנים לכל מיליליטר דם. אצל אדם חולה לוקמיה נראה בערך 40 אלף לויקוציטים לכל מיליליטר דם.
  • תגובות נוספות – דופק מואץ ועליית לחץ דם, ירידה בתיאבון, עייפות, כאבים.

*במצבים של זיהום חמור (ספסיס) יצירת ציטוקינים בכמות גדולה. זה עלול להוביל ל
DIC
(קרישה תוך כלית) , כשל לב וכלי דם והפרעות מטבוליות (שוק ספטי).

33
Q

הפרעות של דלקת - דלקת כרונית יכולה לגרום לבעיות נוספות -

A
  • חסר - קורה במצבים כמו תסמונת כשל חיסוני (איידס). במצב של מחסור בחומרים חיוניים לדלקת הדם חשוף לזיהומים- כי רקמת האפיתל כל הזמן פתוחה בניסיון להגיע לריכוז מספיק של חומרים על מנת לרפא את הזיהום. במצב בו רקמת האפיתל פתוחה באופן עקבי- מערכת הדם חשופה לזיהומים, ולכן הדלקת עלולה להתפתח למשהו חמור יותר.
  • יתר - תגובת יתר דלקתית – אלרגיות, ומחלות אוטואימוניות, אסטמה. דלקת ממושכת גורמת ליצירת רקמת חיבור והצטלקות, מה שפוגע בתפקוד האיבר. לדוג’ בעישון יש כל הזמן תגובה דלקתית ולכן גורמת להצטלקות.

סטרואידים- מחלישים תגובה דלקתית, ולכן נוהגים לתת אותם לאנשים החולים במחלות אוטואימוניות.

34
Q

מהי מוגלה?

A

תאים מתים ותאי דם לבנים

35
Q

Abcess = אבסצס:

A
  • מבנה של אבסצס:
    • אזור מרכזי שנראה כמסה של לויקוציטים ותאים נמקיים
    • מסביב נויטרופילים שמורים, כל”ד מורחבים ושגשוג של פרנכימה ופיברובלסטים (=תהליך כרוני)
    • עם הזמן יכול לעבור תיחום ע”י רקמת חיבור
    • יכול להיות בכל איבר, המוגלה כלואה ולא יכולה לצאת החוצה
36
Q

כיב = ulcer:

A
  • כיב הוא פגם מקומי, או “בור” בפני השטח של איבר או רקמה, הנוצר ע”י השלה של רקמה דלקתית נמקית. בדרך כלל מדובר על אפיתל
  • אם התהליך ממשיך ומעמיק למשל בתריסריון או קיבה יכול כמובן ממש להיפער חור באיבר ובכל”ד ואז יהיה כמובן דימום-לעשות פרפורציה