ידע כללי - פסיכולוגיה פיזיולוגית

Question 1

כאשר נציג גירוי ויזואלי בפני אדם השוכב במכשיר הדמייה מוחית, סביר להניח שנראה פעילות בולטת ב:

אונה הרקתית (temporal lobe).1
אונה העורפית (occipital lobe).2
אונה הקודקודית (parietal lobe).3
אונה המצחית (fronal lobe).4

Answer 1

אונה העורפית (occipital lobe).2

הסבר:תשובה 2 היא הנכונה, ומתייחסת לאונת העורף (occipital lobe) הממוקמת בצד האחורי של הראש ואחראית על עיבוד קלט חזותי ממערכת הראיה. מסיח 1, מתייחס לאונת הרקה (temporal lobe), אשר נמצאת מתחת לחריץ הצדי ובצד כל אחת מן ההמיספרות המוחיות. היא מכילה את קליפת השמיעה העיקרית. באונת הרקה נמצא אזור ורניקה על שם קרל ורניקה, אשר גילה כי מטופלים שנפגעו באזור זה סבלו משיבושים בהבנת שפה. כמו כן, באונה זו מתבצע עיבוד מתקדם של מידע חזותי, המאפשר לזהות גירויים מורכבים, למשל פנים. מסיח 3, מתייחס לאונת הקדקוד (partial lobe), אשר ממוקמת מאחורי המענית המרכזית ואחראית על תחושות של מגע, כאב וחום. ומסיח 4, מתייחס לאונת המצח (frontal lobe), אשר ממוקמת מעל החריץ הצדי ולפני המענית המרכזית. מעורבת בבקרת תנועה ובפעילויות קוגניטיביות כמו תכנון, קבלת החלטות והצבת יעדים. כוללת בין היתר את אזור ברוקה.

Question 2

מה מהבאים נכון לגבי דפולריזציה?

א. מתרחשת כאשר תעלות יוני נתרן נפתחות ונתרן זורם אל חוץ לתא

ב. במהלכה תעלות אשלגן ונתרן נפתחות יחד בתזמון במדויק

ג. מתאפשרת בזכות פתיחת תעלות נתרן לפני תעלות האשלגן

ד. במהלכה הנוזל שבתוך הנוירון נמצא במתח חשמלי יותר שלילי מהנוזל אשר מחוץ לו

Answer 2

מתאפשרת בזכות פתיחת תעלות נתרן לפני תעלות האשלגן

הסבר: תהליך דפולריזציה מתרחש כאשר עוברים את סף הגירוי, תעלות יוני Na+ נפתחות והנתרן זורם פנימה, ולכן מסיח 1 אינו נכון. חדירת יוני הנתרן הטעונים חיובית גורמת להקטנת המתח החשמלי, המכונה דפולריזציה , ולכן מסיח 4 אינו נכון, שכן, הוא מתייחס למצב פוטנציאל מנוחה, בו הנוזל שבתוך הנוירון נמצא במתח חשמלי שלילי יותר מהנוזל שמחוץ לו. תעלות יוני האשלגן רגישות פחות מאלו של הנתרן ולכן נפתחות מעט מאוחר יותר, ולכן מסיח 2 אינו נכון. בשלב זה ננעלות תעלות הנתרן, ונפתחות תעלות אשלגן, עד ליציאת יוני אשלגן מחוץ לתא ונוצר שוב פוטנציאל מנוח

Question 3

באיזה אופן עוטף המיילין (myelin) את האקסון?

א. שכבה עבה של מיילין עוטפת את כל האקסון
ומאפשרת הולכת זרם חשמלי בתוכו

ב. המיילין עוטף את האקסון עם מרווחים, כך שההולכה החשמלית נעשית בקפיצות

ג. מיילין עוטף רק אקסונים אשר ההולכה החשמלית בהם צריכה להיות פחות מהירה

ד. המיילין עוטף את האקסון עם מרווחים, בהם הולכת הזרם החשמלי איטית יותר

Answer 3

ב. המיילין עוטף את האקסון עם מרווחים, כך שההולכה החשמלית נעשית בקפיצות

הסבר: תשובה 2 היא הנכונה. המיילין עוטף את התא באופן לא רציף, כניסת יוני נתרן לתא מתאפשרת במרווחים קטנטנים הנקראים מרווחי הראנווייה בהם האקסון חשוף ממיילין. בין המרווחים ישנה דעיכה של המתח, אך הוא נשאר כל העת מעל לסף הגירוי, וכך גורם לפתיחת תעלות תלויות מתח עם ההגעה למרווחים. הולכה זאת נקראת הולכה בקפיצות

Question 4

כיצד מתבצעת הולכה סינפטית?

א. באמצעות הולכה חשמלית בין ממברנה קדם סינפטית לממברנה בתר סינפטית

ב. באמצעות התקרבות הממברנה הקדם סינפטית לממברנה הבתר סינפטית

ג. באמצעות הולכה כימית על ידי נוירוטרנסמיטורים שמופרשים על המרווח הסינפטי

ד. באמצעות היפרפולריזציה בעקבות פתיחת תעלות סידן תלויות מתח

Answer 4

ג. באמצעות הולכה כימית על ידי נוירוטרנסמיטורים שמופרשים על המרווח הסינפטי

הסבר: תשובה 3 היא הנכונה. הולכה סינפטית מתחילה כאשר פוטנציאל הפעולה יוצר דה-פולריזציה בכפתור הסופי, כתוצאה מכך נפתחות תעלות סידן, וסידן פורץ לקצה האקסון. בעקבות כך, שלפוחיות סינפטיות נצמדות לממברנת הכפתור הסופי, וכאשר מתמזגות איתה, נפתחות ונוירוטרנסמיטרים מופרשים אל המרווח הסינפטי, ושם נקשרים לקולטנים, ומשמשים כמעוררים או כמעכבים. מסיח 1 אינו נכון, כיוון שלא מתאפשרת הולכה חשמלית בין ממברנות הנוירונים מפאת המרווח הסינפטי שביניהן, מסיח 2 לא נכון, כיוון שתהליך זה אינו מתרחש, ומסיח 4 אינו נכון, כיוון שפתיחת תעלות הסידן נגרמת כתוצאה מדה-פולריזציה, ההיפרפולריזציה הינה תהליך אשר מתרחש לאחר מכן, אך הוא לא הסיבה להולכה הסינפטית.

Question 5

גדי אכל מלפפון חמוץ מקופסת שימורים אשר התקלקלה, לאיזה נוירוטרנסמיטר עשויה להיות קשורה פתולוגיה אשר תתפתח אצלו?

אצטילכולין (Ach)

גאבא (GABA)

דופמין (Dopamin)

נוראפינפרין (Norepinephrine)

Answer 5

אצטילכולין (Ach)

הסבר:
תשובה 1 היא הנכונה. בוטולינום (Botulinum Toxin) הינו חומר המיוצר על-ידי חיידק המתפתח בקופסאות שימורי מזון שהתקלקלו. החומר מדכא הפרשת אצטילכולין ועשוי לגרום למוות על ידי שיתוק העצבים המשמשים בנשימה.
בכמויות זעירות ביותר, יכול הרעלן להחליש את פעילותם של שרירים הסובלים מפעילות יתר, ועל כן נעשה בו כיום שימוש ברפואה.

Question 6

החוקר הנודע אלכסיי ביקש לחקור את השפעת הפלסבו של דיקור סיני בהשפעתו על כאב, באיזה חומר סביר להניח שישתמש לצורך המחקר שלו?

ניקוטין
קורארה
פלוקסטין
נלוקסן

Answer 6

נלוקסן

הסבר:תשובה 4 היא הנכונה. התרופה נלוקסון (naloxone) חוסמת את דרכם של אנדורפינים מלהתקשר לקולטנים. כך, כל גירוי המשחרר אנדורפינים ומפחית כאב מפסיק להיות יעיל בנוכחות נלוקסון. חוקרים משתמשים בנלוקסון על מנת לבחון את ההשערה ששחרור אנדורפינים הוא הבסיס לפעולתם של תרופות פלסבו ודיקור סיני. ניקוטין, מסיח 1, מגרה קולטנים ניקוטיניים של אצטילכולין, קורארה, מסיח 2, הינו רעל אשר חוסם קולטנים ניקוטיניים, ופלוקסטין, מסיח 3, המוכר כפרוזק, משפיע על קליטה חוזרת של סרוטונין, ובכך מאריך את פעילותו.

Question 7

בזמן שטייל שלמה ביער, הבחין בחיית טרף. כתוצאה מכך, סביר כי:

א. פחות דם זרם מאיבריו הפנימיים לכיוון השרירים שלו

ב. מערכת העיכול שלו הפחיתה את פעילותה

ג. אישוניו התכווצו

ד. קצב לבו הואט

Answer 7

מערכת העיכול שלו הפחיתה את פעילותה

הסבר:
תשובה 2 היא הנכונה. הפחתה בפעילות מערכת העיכול הינה תגובה למצב של “לחימה מנוסה”, המתווכת על ידי המערכת הסימפתטית. מסיחים 1, 3, 4 מתארים את ההיפך מהמתרחש בזמן “לחימה מנוסה”, כאשר יותר דם זורם מהאיברים הפנימיים לכיוון השרירים, האישונים מתרחבים, וקצב הלב עולה.

Question 8

איזו פעילות קשורה באופן דומיננטי לתפקוד מוח הביניים (Diencephalon)?

א. ויסות חום
ב. שליטה על שיווי המשקל
ג. תנועות עיניים ורפלקסים
ד. בקרה רגשית

Answer 8

ויסות חום

הסבר:
תשובה 1 היא הנכונה. במוח הביניים נמצאים התלמוס וההיפותלמוס. ההיפותלמוס מעורב בהתנהגות מוטיבציונית כגון ויסות מעגל שינה-עירות, תיאבון, וויסות חום, כמו כן מפקח על הפרשת הורמונים מבלוטת יותרת המוח. מסיח 2, שליטה על שיווי המשקל, נעשית בתיווך המוחון (cerebellum). מסיח 3, תנועות עיניים ורפלקסים, נעשות בתיווך הטקטום אשר במוח האמצעי (midbrain), ומסיח 4, בקרה רגשית, נעשית בתיווך האמיגדלה.

Question 9

אילו מבנים מוחיים נכללים בגזע המוח?

א. מדולה, פונס ומידבריין
ב. מדולה , פונס, מידבריין וצרבלום
ג. התלמוס וההיפותלמוס
ד. התלמוס , ההיפותלמוס , ההיפוקמפוס והאמיגדלה

Answer 9

מדולה, פונס ומידבריין

הסבר:
תשובה 1 היא הנכונה כיוון שהיא התשובה היחידה שמתארת נכונה את המבנים הנכללים בגזע המוח. הצרבלום הוא איברון נפרד במוח ואינו נחשב כחלק מגזע המוח, התלמוס וההיפותלמוס נמצאים בדיאנצפלון, וההיפוקמפוס והאמיגדלה, חלקים מהמערכת הלימבית, נמצאים בקורטקס הצרברלי (cereral cortex).

Question 10

באיזו אונה נמצאים הקורטקס האודיטורי הראשוני והאסוציאטיבי?

באונה הפרונטאלית (frontal lobe)
באונה הפריאטלית (parietal lobe)
באונה הטמפורלית (temporal lobe)
באונה האוקסיפיטלית (occipital lobe)

Answer 10

באונה הטמפורלית (temporal lobe)

הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. איזורי עיבוד הקלט האודיטורי, הן האיזור הראשוני והן האיזור המשני (אסוציאטיבי) נמצאים שניהם באונות הטמפורליות, על כן תשובה 3 נכונה.

Question 11

מה ההבדל בין חומר אפור לחומר לבן?

א. הנוירונים במערכת העצבים המרכזית (CNS) מכונים חומר אפור, בעוד שהנוירונים במערכת העצבים ההיקפית (PNS) מכונים חומר לבן

ב. גופי התא של הנוירונים מכונים חומר אפור, בעוד שאקסונים מכוסי מייאלין מכונים חומר לבן

ג. הנוירונים במוח מכונים חומר אפור, בעוד שתאי הגלייה (Glial Cells) מכונים חומר לבן

ד. נוירונים בקורטקס ראשוני מכונים חומר אפור, בעוד שנוירונים בקורטקס אסוציאטיבי מכונים חומר לבן

Answer 11

גופי התא של הנוירונים מכונים חומר אפור, בעוד שאקסונים מכוסי מייאלין מכונים חומר לבן

הסבר:

תשובה 2 היא הנכונה. חומר לבן (white matter) מכיל בעיקר את האקסונים. מקור השם הוא בצבעה של מעטפת מיילין, העוטפת רבים מהתאים, לכן תשובה 2 נכונה

Question 12

מה מהבאים הכי פחות סביר שיעורר פעילות בהיפותלמוס?

א. כאשר אדם צמא, הוא יחפש ברז מים קרוב בשביל לשתות

ב. כאשר לאדם חם, הוא יתפשט ויעדיף לשהות בצל

ג. כאשר אדם רואה ציור מעניין, הוא ירכון לפנים כדי להעמיק את ההסתכלות

ד. כאשר אדם צולל ונגמר לו האוויר, הוא יעלה לפני המים כדי לשאוף אוויר

Answer 12

כאשר אדם רואה ציור מעניין, הוא ירכון לפנים כדי להעמיק את ההסתכלות

הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. ההיפותלמוס הוא אזור במוח האחראי על הומיאוסטזיס, כלומר שמירה על סביבה פנימית קבועה. במסגרת זו הוא אחראי על ויסות חום, שמירת כמות מים קבועה, ועל רעב, כלומר איזון כמות האנרגיה הנכנסת לגוף. כמו כן, יש בו מרכז נשימה המאותת כאשר חסר לגוף חמצן ועולה ריכוז ה-CO2. תשובה 3 אינה קשורה לאף אחת מהפעילויות המתבצעות לשם שמירה על סביבה פנימית קבועה ולכן היא התשובה הנכונה.

Question 13

במוח עכבר, נוירון א’ משחרר נוירוטרנסמיטר מסוים הנקלט ברצפטורים של נוירון ב’. כאשר דני החוקר מזריק אנזים המפרק מהר יותר את הנוירוטרנסמיטר, נרשמת עלייה בפעילות נוירון ב’. סביר שנוירון א’ משחרר:

גלוטמט (Glutamic acid)
גאבא (GABA)
אצטילכולין (Ach)
סרוטונין (Serotonin)

Answer 13

גאבא (GABA)

הסבר:

תשובה 2 היא הנכונה המנגנון המתואר הוא של אינהיביציה, כלומר, נוירון א’ מעכב את פעילות נוירון ב’. מסיבה זו, אנזים המפרק את הנוירוטרנסמיטר (שבמקור אמור לעכב) מביא לעלייה בפעילות נוירון ב’. הנוירוטרנסמיטר המעכב הנפוץ במוח הוא גאבא, ולכן תשובה 2 נכונה. גלוטמט, אצטילכולין וסרוטונין הינם נוירוטרנסמיטרים מעוררים, על כן מסיחים אלו אינם נכונים.

Question 14

בעת טיול חוויתי באמסטרדם השתמש רוני בסם מסוים, במספר מסיבות באותו השבוע. בפעם הבאה שהשתמש בסם, לאחר שבוע, הוא חווה השפעה גדולה יותר למרות שלא שינה את המינון הקבוע בו השתמש. תופעה זו מכונה:

עמידות (Tolerance)
סנסיטיזציה (Sensitization)
תסמיני גמילה (Withdrawal Symptoms)
אפקט פלסבו (Placebo)

Answer 14

סנסיטיזציה (Sensitization)

הסבר:
תשובה 2 היא הנכונה. סנסיטיזציה משמעה שרגישות הגוף עולה, וכך בעת מתן אותו מינון של סם, השפעתו גדלה, ולכן תשובה 2 נכונה. עמידות משמעה שישנה ירידה בהשפעת הסם לאורך זמן, כך שדרושה כמות גדולה יותר של סם על מנת להגיע לאותו האפקט, על כן מסיח 1 אינו נכון. המושג תסמיני גמילה מתייחס לכך שעקב עמידות לסם, בעת הפסקת נטילת הסם מופיעים תסמינים הפוכים להשפעתו, לכן מסיח 3 אינו נכון. גם מסיח 4 אינו נכון, שכן אפקט פלסבו מתאר הופעת תסמינים פיזיולוגיים ללא נטילת הסם עצמו, אלא רק מתוך אמונה בכך.

Question 15

דינה פנתה למעבדה לחקר השינה כדי למצוא מזור לבעייתה. דינה סובלת מהתקפי שנת REM פתאומיים ובלתי צפויים. התקפים אלו תופסים אותה בעת פעילותה ביום יום, והם מסוכנים עבורה. האבחנה שתינתן לדינה היא של:

סהרוריות (somnambulism)
דום נשימה בשינה (sleep apnea)
פאזת השינה הדחויה (Delayed sleep-phase syndrome)
נרקולפסיה (narcolepsy)

Answer 15

נרקולפסיה (narcolepsy)

הסבר:
תשובה 4 היא הנכונה. נרקולפסיה היא תסמונת בעלת יסוד גנטי, והלוקים בה נכנסים לשנת REM בלתי צפויה, אשר עשויה לקרות בכל שעות היממה. הטיפול במחלה זו הוא מגוון, ויכול לכלול תרופות ממריצות כגון ריטלין. לכן תשובה 4 נכונה.

Question 16

מה מהבאים אינו מאפיין שנת REM?

קצב לב ופעילות מטבולית גבוהים

פעילות מוחית גבוהה

שיתוק שרירי השלד מהצוואר ומטה

נמשך תמיד כ-90 דקות

Answer 16

נמשך תמיד כ-90 דקות

הסבר:
תשובה 4 היא התשובה הנכונה. השלב החמישי בשינה מכונה שנת REM, במסגרתו עולה הפעילות החשמלית במוח, מוגברים קצב הלב והפעילו המטבולית וכן שרירי השלד והצוואר הינם משותקים על מנת למנוע מהאדם “לפעול” את אשר הוא חולם. עם זאת, שנת REM נמשכת כ-10 דקות, והיא חלק מסבב שינה אשר מכיל שלבי שינה נוספים ונמשך כולו 90 דקות, על כן תשובה 4 אינה מתארת נכונה מאפיין של שנת REM.

Question 17

מה מהבאים נכון לגבי תיאוריית שני הגורמים של שכטר וזינגר (Schachter–Singer theory)?

א. שרית שקפצה במקום במשך ההמתנה למתמודד בריאליטי, נתנה לו ציון גבוה משום שטענה כי בעת זמרתו היא התרגשה מאוד, וליבה ניתר בקרבה

ב. אביב חשב שהמתמודדת הזוכה תהיה מעצבנת ברגע שעלתה לבמה, ואכן כשהחלה לשיר הוא התרגז מאוד

ג. שלומי כל כך התרגש משירתה של המתמודדת שלו, עד שלא יכל עוד לשבת וחש כי הוא חייב לקפוץ במהירות ולהקיף את הבמה בריצה

ד. רמי שחשש מאוד מרגע הגמר כיוון שידע שנבחרתו תפסיד, חווה פחד גדול מאוד בגמר ואף התעלף כשהודיעו על הזוכים

Answer 17

א. שרית שקפצה במקום במשך ההמתנה למתמודד בריאליטי, נתנה לו ציון גבוה משום שטענה כי בעת זמרתו היא התרגשה מאוד, וליבה ניתר בקרבה

הסבר:

תשובה 1 היא התשובה הנכונה. לפי תיאוריית שני הגורמים, חווית הרגש היא תוצאה משותפת של עוררות פיזיולוגית והערכה קוגניטיבית. העוררות עצמה היא כללית ובלתי מובחנת, והפרשנות הקוגניטיבית שאנו נותנים לה קובעת את הרגש שנחווה. רק תשובה 1 מתארת מצב כזה.

Question 18

חנן הנרקומן צורך באופן קבוע אמפטמינים (amphetamines), אותם הוא קונה אחת לשבוע מקלוד הסוחר. קלוד, לעומתו, מעדיף להשתמש בברביטורטים (barbiturates) כאשר בא לו קצת להשתחרר. מה מהבאים נכון?

א. חנן משתמש בסם מקבוצת המדכאים, ואילו קלוד משתמש בסם מקבוצת המעוררים

ב. חנן משתמש בסם מקבוצת המעוררים, ואילו קלוד משתמש בסם מקבוצת המדכאים

ג. הן חנן והן קלוד משתמשים בסמים מקבוצת המדכאים (depressant)

ד. הן חנן והן קלוד משתמשים בסמים מקבוצת המעוררים (stimulants)

Answer 18

חנן משתמש בסם מקבוצת המעוררים, ואילו קלוד משתמש בסם מקבוצת המדכאים

הסבר:
תשובה 2 היא הנכונה. אמפטמינים נחשבים לסם מקבוצת המעוררים, משום שהם גורמים לפעילות מוגברת ולאופוריה. לקבוצה זו משתייכים גם מטא-אמפטמינים וקוקאין, והם פועלים בצורה של הגברת כמות הנוירוטרנסמיטר במוח. ברביטורטים נחשבים לסמים מדכאים, מאחר שהם נוטים להאט את הפעילות המנטאלית והפיזית על ידי עיכוב העברת סיגנלים. לקבוצה זו משתייך גם האלכוהול. על כן, תשובה 2 נכונה.

Question 19

מרווח הבטיחות של עקומת מינון-תגובה (Dose-response curve) מחושב כ:

א. הפער בין מינון הסם להשפעה המורגשת בעקבותיו

ב. טווח מינון הסם שבעקבותיו לא צפויה השפעה שלילית

ג. הרווח בין עקומת התגובות השליליות לסם לעקומת התגובות החיוביות לסם

ד. סך ההשפעות הרצויות של הסם לחלק בסך ההשפעות הבלתי רצויות של הסם

Answer 19

הרווח בין עקומת התגובות השליליות לסם לעקומת התגובות החיוביות לסם

הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. עקומת מינון-תגובה (Dose-response curve) נותנת מידע על מידת האפקטיביות של השפעת סם על ידי תיאור ההשפעה של החומר כפונקציה של הכמות הניתנת. מרווח הבטיחות של עקומת מינון-תגובה מחושב כרווח שבין עקומת התגובות החיוביות לסם ועקומת התגובות השליליות לסם, כאשר תרופה רצויה היא כזו שבין עקומות אלו ישנו רווח גדול, תשובה 3. מסיחים 1 ו-2 אינם נכונים משום שהם עוסקים בקשר שבין מינון הסם והשפעתו. מסיח 1 מנסה לתאר מהי עקומת מינון-תגובה (אם כי אינו עושה זאת במדויק, משום שעקומת מינון-תגובה מתארת את הקשר בין המינון להשפעה ולא את הפער ביניהם). מסיח 2 עוסק גם הוא במינון הגורם לתגובה השלילית ולא בעקומות המתארות את התגובות עצמן. מסיח 4 אינו נכון משום שהחישוב המתואר בו אינו נכון- מרווח הבטיחות הוא הפער בין עקומת התגובות החיוביות והשליליות ואינו מחושב על ידי חלוקת סכומי התגובות זה בזה.

Question 20

לאחר כחודשיים של נטילת תרופה נגד חרדה והטבה במצב, חלה נסיגה וחרדת המטופל החמירה שוב. איזו מהתופעות הבאות מהווה את ההסבר הסביר ביותר להתדרדרות?

עמידות (Tolerance)
סנסיטיזציה (Sensitization)
שימוש לרעה בחומר (Substance Abuse)
אפקט פלסבו

Answer 20

עמידות (Tolerance)

הסבר:

תשובה 1 היא הנכונה. המונח עמידות (Tolerance) מתאר מצב בו לאורך זמן, לאחר מתן חוזר, הגוף מפתח עמידות שמשמעה ירידה בהשפעת הסם. לכן, מצב זה יכול להסביר את ההחמרה המחודשת במידת החרדה, תשובה 1 המונח סנסיטיזציה (Sensitization) מתאר מצב בו לאחר מתן חוזר של הסם מספר רב של פעמים, רגישות הגוף עולה והשפעת הסם יעילה וחזקה יותר. התרחשות זו צפויה להוביל להטבה בחרדה ולא להחמרתה ולכן מסיח 2 אינו נכון. שימוש לרעה בחומר (Substance Abuse) מתאר מצב של תלות כרונית בחומרים ממכרים המביאה לפגיעה בבריאות, בתפקוד בעבודה בחיים האישיים. עם זאת, לא מדובר בהחמרה בתופעה שבגינה נעשה שימוש בתרופה ולכן גם מסיח 3 אינו נכון. אפקט פלסבו (Placebo) מתאר מצב בו נטילת חומר שאין לו שום השפעה פיזיולוגית על הגוף, גורמת לתופעות פיזיולוגיות כתוצאה מהאמונה של מקבל התרופה ביחס למידת ההשפעה הצפויה של התרופה. מאחר ובמקרה המתואר המטופל נטל כדורים נגד חרדה (ולא חומר ללא השפעה פיזיולוגית), מסיח 4 נפסל גם הוא.

Question 21

ההבדל המרכזי בין אגוניסט לאנטגוניסט הוא:

א. אגוניסט מביא לפתיחת תעלות היונים ואנטגוניסט מביא לסגירתם

ב. אגוניסט משפיע בשלב ייצור הנוירוטרנסמיטור ואנטגוניסט משפיע בשלבי האגירה והפליטה של הנוירוטרנסמיטר.

ג. אגוניסט מעצים את הפעילות במסלול העצבי ואנטגוניסט מחליש אותה.

ד. אגוניסט הינו כינוי לסם ואילו אנטגוניסט הינו הרכיב העצבי אותו האגוניסט מחקה

Answer 21

אגוניסט מעצים את הפעילות במסלול העצבי ואנטגוניסט מחליש אותה.

הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. רוב הסמים המשפיעים על ההתנהגות עושים זאת באמצעות השפעה על הפעילות הסינפטית. אפשר לחלק את הסמים ל-2 סוגים מבחינת סוג ההשפעה: אנטגוניסטיים (Antagonists) ואגוניסטיים (Agonists). אנטגוניסט הוא סוג של סם החוסם את האפקטים של הפעילות הבתר-סינפטית ולכן מחליש את הפעילות במסלול העצבי. אגוניסט לעומתו הוא סוג של סם המעודד את האפקטים של הפעילות הבתר-סינפטית ולכן מעצים את הפעילות במסלול העצבי, תשובה 3. מסיח 1 מתאר אמנם הבדל נכון בין אגוניסט לאנטגוניסט, אך עוסק במקרה פרטי של השפעת הסם על הקולטנים הבתר-סינפטיים ואינו מהווה הבדל כללי בין אגוניסט לאנטגוניסט אשר עשויים להשפיע על הפעילות הסינפטית בשלבים שונים ובדרכים שונות. כאמור, גם אגוניסט וגם אנטגוניסט יכולים להשפיע הן בשלב ייצור והן בשלב האגירה והפליטה של נוירוטרנסמיטרים ולכן מסיח 2 אינו נכון. ההבדל ביניהם יהיה באופן ההשפעה בכל שלב, ולא בסוגי השלבים בהם הם משפיעים. אגוניסט ואנטגוניסט שניהם סוגים של סמים (בעלי השפעות שונות) ולכן מסיח 4 אינו נכון גם הוא.

Question 22

מה מהבאים מהווה אלמנט מרכזי בפעולת הסמים המדכאים?

א. הפחתת פעילותו של אצטילכולין, המתפקד כממריץ תקשורת עצבית

ב. הגברת פעילות האנדורפינים, המייצרים תחושת רוגע

ג. הגברת פעילותו של גאבא, המתפקד כמעכב תקשורת עצבית

ד. דיכוי והאטת הפעילות הפיזית והמנטאלית של הגוף

Answer 22

ג. הגברת פעילותו של גאבא, המתפקד כמעכב תקשורת עצבית

הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. סמים מדכאים הנם חומרים אשר מדכאים ומאטים את הפעילות המנטלית והפיזית של הגוף, באמצעות עיכוב או הפחתה של העברת דחפים עצביים במערכת העצבים המרכזית. פעולתם של סמים אלו מושגת בחלקה באמצעות הגברת פעילותו של הנוירוטרנסמיטור GABA, המתפקד כמעכב של פעילות עצבית, תשובה 3. מסיחים 1 ו-2 מתארים נכונה פעילויות של נוירוטרנסמיטרים אחרים (אצטילכולין ממריץ ואנדורפינים מרגיעים), אך השפעת סמים מדכאים אינה נסמכת על השפעה עליהם ולכן אינם נכונים. מסיח 4 מתאר נכונה את התגובה לנטילת סמים מדכאים אך המתואר בו הינו תוצר של השפעת הסמים ולא מאפיין את אופן הפעולה שלהם.

Question 23

אלעד נטל סם במהלך מסיבה ולאחר מכן חווה הזיות. לא סביר שאלעד נטל:

LSD
רוהיפנול (rohypnol)
אמפטמינים
חשיש

Answer 23

רוהיפנול (rohypnol)

הסבר:
תשובה 2 היא הנכונה. השאלה עוסקת בסם שנטילתו אינה גורמת להזיות. רוהיפנול (rohypnol) הינו שמו של סם חדש המוכר כ”סם אונס”, מקבוצת המדכאים. השפעתם המרכזית של סמים מקבוצה זו היא האטת הפעילות המנטאלית והפיזית אך הם אינם גורמים להזיות. לעומתו, LSD, אמפטמינים וחשיש, מסיחים 1, 3 ו-4, משתייכים לקבוצת הסמים ההזייתיים, מעוררים וקנאביס (בהתאמה), שהשימוש בהם מלווה לעיתים קרובות בהזיות.

Question 24

מה לא ניתן ללמוד מדוקטרינת האנרגיות העצביות המיוחדות (specific nerve energies doctrine)?

א. ששדר שמועבר על ידי עצבי הריח גורם לתחושה שונה משדר שמועבר על ידי עצבי הטעם

ב. שהמוח מחולק לאזורים, האחראים על תפקידים שונים

ג. שיכולת העצב לשגר פקודה הינה תכונה שמקורה ברקמה עצמה

ד. שהדחפים החשמליים שהעצבים יוצרים הינם זהים ביסודם

Answer 24

שיכולת העצב לשגר פקודה הינה תכונה שמקורה ברקמה עצמה

הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. לפי דוקטרינת האנרגיות העצביות המיוחדות (specific nerve energies doctrine) של יוהאנס מילר, כל העצבים מוליכים שדרים זהים, אך כיוון שהם עוברים בערוצים שונים, אנו תופסים אותם באופנים שונים. תשובה 3 עוסק ביכולתו של העצב לשגר פקודות כתכונה שמקורה ברקמה עצמה ולא במוח. מסקנה זו אינה נובעת מן הדוקטרינה, ומקורה דווקא בתגליתו של גלוואני, בעת גירוי עצב חשמלי בשריר המנותק מהגוף ולכן זהו המסיח הנכון. שאר המסיחים מתארים נכונה את הנובע מן הדוקטרינה: מסיח 4 עוסק בכך שהשדרים החשמליים הינם זהים ביסודם. מסיח 1 עוסק בכך שתחושות שונות יכולות להתקבל משדרים זהים אלו, כשהם עוברים בערוצים שונים (ריח וטעם). חלוקת המוח לאזורים בעלי תפקידים שונים נגזרת גם היא מן הדוקטרינה ולכן גם מסיח 2 אינו נכון.

Question 25

חסרונה הבולט של שיטת מדידת התא הבודד (Single Cell Recording) הוא:

א. שהיא מספקת מידע ברזולוציה של מרחב אך לא של זמן

ב. שהיא מספקת מידע ברזולוציה של מרחב אך לא של זמן

ג. שאינה מאפשרת הבחנה בין אזורים אפורים ללבנים

ד. שהיא מושפעת מפעילות מוחית באזורים שונים במוח

Answer 25

שהיא מספקת מידע ברזולוציה של מרחב אך לא של זמן

הסבר:
תשובה 2 היא הנכונה. שיטת מדידת התא הבודד (Single Cell Recording) מאפשרת מדידת פעילות חשמלית של נוירון בודד באמצעות החדרת אלקטרודה המודדת את פעילותו. במילים אחרות, היא מודדת פעילות באזור ממוקד ומכאן שאינה מספקת מידע על פעילות המוח כולו וזהו חסרונה הבולט, תשובה 2. שיטה זו מספקת מידע ברזולוציה הן של זמן (תדירות פוטנציאל הפעולה) והן של מרחב (אזור ממוקד) ולכן מסיח 1 אינו נכון. חוסר היכולת להבחין בין אזורים לבנים ואפורים מאפיין שיטות מדידה המתייחסות למוח כולו ומהווה חסרון דווקא של CT ולכן גם מסיח 3 אינו נכון. לבסוף, שיטה זו מתמקדת בתא בודד ואינה מושפעת מפעילות מוחית באזורים שונים במוח ולכן גם מסיח 4 אינו נכון.

Question 26

שיטת סימון קדומני (anterograde labeling):

א. עוקבת אחר התנועה מגוף התא לכפתורים הסופיים
ב. עוקבת אחר התנועה מהכפתורים הסופיים לגוף התא
ג. מאפשרת לבחון את הפעילות באזור מוחי מסוים בעת ביצוע התנהגות מסוימת
ד. מאפשרת צביעה של תא אחד ובחינת המבנה שלו

Answer 26

עוקבת אחר התנועה מגוף התא לכפתורים הסופיים

הסבר:
תשובה 1 היא הנכונה. טרייסינג היא שיטה לצביעת רקמות החושפת מסלולים של תאי עצב וניתן לבצע אותה בשני כיוונים. שיטת סימון קדומני עוקבת אחר התנועה מגוף התא לכפתורים הסופיים, תשובה 1. מסיח 2 אינו נכון, משום שהוא מתאר את מסלול התנועה ההפוך, הנמדד באמצעות שיטת סימון אחורני. מסיח 3 אינו נכון, משום שהוא מתאר את שיטת ה-TMS. מסיח 4 אינו נכון מכיוון שהוא מתאר שיטת צביעת רקמות אחרת, הנקראת גולג’י (Golgi).

Question 27

מה מהבאים אינו נכון לגבי שיטת ההדמיה MRI?

א. ניתן להבחין באמצעותה בין חומר לבן לחומר אפור
ב. היא פועלת באמצעות יצירת שדה מגנטי
ג. היא מאפשרת הפקת תמונה ברזולוציה נמוכה יותר בהשוואה ל-CT
ד. היא מבוססת על מדידת כיוון הפרוטונים במוח

Answer 27

היא מאפשרת הפקת תמונה ברזולוציה נמוכה יותר בהשוואה ל-CT

הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. MRI (הדמיית תהודה מגנטית) היא שיטת הדמיה עם רזולוציה גבוהה יותר בהשוואה לבדיקת ה-CT ולכן תשובה 3 מתארת מאפיין שאינו נכון לגבי MRI והיא התשובה הנכונה. ב-MRI נוצר שדה מגנטי חזק, מסיח 2, שמודד את כיוון הפרוטונים במוח, מסיח 4, והשונות בתנועתם מאפשרת הבחנה בין חומר אפור, חומר לבן והחללים הוונטרליים, מסיח 1.

Question 28

אילו מהשיטות הבאות קשורות בצריכת גלוקוז?

א. FMRI
ב. CT
ג. צביעת רקמות
ד. PET

Answer 28

PET

הסבר:
תשובה 4 היא הנכונה. PET (טופוגרפיה של פליטת פוזיטרונים) הינה טכניקת הדמיה רדיואקטיבית המודדת פעילות מוחית באמצעות מדידה של צריכת הגלוקוז באזורים השונים במוח, לכן תשובה 4 נכונה. במהלך הבדיקה, סוכר עם סימון רדיואקטיבי מוזרק לדם והסורק האלקטרוני יכול לזהות את החלקיקים המשתחררים בעת פירוק הסוכר בדם. השיטות המתוארות בשאר המסיחים אינן נסמכות על צריכת גלוקוז במוח: (fMRI (Funtional MRI מבוסס על התכונות המגנטיות של ההמוגלובין, CT (טופוגרפיה ממוחשבת) מבוצע באמצעות קרני רנטגן וצביעת רקמות הינה שיטה לחקירת התאים באמצעות צביעתם.

Question 29

מה מהבאים אינו נכון על פי תיאוריית ג’יימס לאנג (James Lange) בנוגע לפיזיולוגיה של הרגש?

א. תהליכי תפיסה קודמים להתעוררות הרגש
ב. עוררות פיזיולוגית קודמת להתעוררות הרגש
ג. עוררות פיזיולוגית קודמת לתהליכי תפיסה
ד. תהליכי תפיסה קודמים לעוררות פיזיולוגית

Answer 29

עוררות פיזיולוגית קודמת לתהליכי תפיסה

הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. על פי תיאוריית ג’יימס לאנג (James-Lange theory of emotion) תהליך התפתחות הרגש כולל שלושה שלבים- ראשית, אנו תופסים את הסיטואציה, כלומר מתרחשים תהליכי תפיסה; בעקבותיהם, נוצרת עוררות פיזיולוגית, אותה אנו מפרשים כרגש הרלוונטי. כלומר, עוררות פיזיולוגית מתרחשת לאחר קיומם של תהליכי תפיסה, ולכן הטענה בתשובה 3 אינה נכונה. כאמור, תהליכי תפיסה מתרחשים בשלב הראשון ועל כן הם קודמים הן להתעוררות רגש, מסיח 1, והן לעוררות פיזיולוגית, מסיח 4. כמו כן, עוררות פיזיולוגית מתרחשת לפני הפרשנות אשר מובילה לרגש, מסיח 2.

Question 30

מהו תפקידו של האדרנלין בעת תגובת דחק (stress) פיזיולוגית?

א.איתות למספר איברים לבצע תגובות פיזיולוגיות ללחץ
ב. פיזור תאי דם אדומים לסיוע במקרה של פציעה
ג. האצה של אספקת החמצן בגוף וקצב דפיקות הלב
ד. הגברת הקשב לגירויים חיצוניים יוצאי דופן

Answer 30

איתות למספר איברים לבצע תגובות פיזיולוגיות ללחץ