ידע כללי - חישה ותפיסה Flashcards
על פי תיאוריית בקרת השער של רונלד מלזק, ממה נובעת תחושת כאב?
א. הפעלת קולטנים של כאב על העור וכמות האנדורפינים בגוף
ב. פתיחת ה”שער העצבי” בחוט השדרה וכמות האנדורפינים בגוף
ג. הפעלת קולטנים של כאב על העור ופתיחת ה”שער העצבי” (Neural gate) בחוט השדרה
ד. הפעלת קולטנים של כאב על העור כך שהם יעברו את ה”שער העצבי” (Neural gate)
ג. הפעלת קולטנים של כאב על העור ופתיחת ה”שער העצבי” (Neural gate) בחוט השדרה
הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. על פי תיאורית בקרת השער, תחושת כאב נוצרת על ידי שני תהליכים : (א) הפעלת קולטנים של כאב על העור (ב) פתיחת השער העצבי בחוט השדרה בכדי לאפשר לאותות של כאב שהגיעו מהקולטנים לעבור אל המוח, לכן התשובה הנכונה היא 3. אנדורפינים הינם כימיקלים שהגוף מייצר המשככים כאבים על ידי הפעלת איזור במוח (PAG) הסוגר את השער אך הם אינם מובילים לתחושת כאב, לכן מסיחים 1 ו-2 אינם נכונים. מסיח 4 שגוי משום שכאמור, השער העצבי מצוי בחוט השדרה ולא בעור.
מכונית ניצבת במרחק 200 מטרים מיריב. אותה מכונית ניצבת במרחק 200 מטרים גם משלמה, אך בינו ובין המכונית מונחים חפצים רבים (באופן בו שלמה עדיין יכול לראות את המכונית בשלמותה). למי מהשניים המכונית תיראה יותר גדולה?
א. המכונית תיראה גדולה יותר לשלמה
ב. המכונית תיראה גדולה יותר ליריב
ג. המכונית תיראה באותו הגודל לשניהם
ד. לא ניתן לדעת למי היא תיראה גדולה יותר
המכונית תיראה גדולה יותר לשלמה
הסבר:
תשובה 1 היא הנכונה. סביר להניח כי שלמה יתפוס את המכונית גדולה יותר בהשוואה לאופן בו יתפוס אותה יריב. זאת, מכיוון שמהפרספקטיבה של שלמה, בקרבת המכונית מצויים יותר רמזי מרחק ולכן מנגנון הפיצוי של קביעות האובייקט יגרום לשלמה לתפוס את המכונית כגדולה יותר (בדומה לאשליית הירח). לפיכך, מסיח 1 הוא המסיח הנכון ושאר המסיחים אינם נכונים.
באיזו מתיאוריות תפיסת גובה הצליל תומכת תופעת המיסוך השמיעתי?
א. תיאוריית המקום (Place theory)
ב. תיאוריית התדירות (Frequency theory)
ג. התופעה תומכת בשתי התיאוריות
ד.התופעה אינה תומכת באף תיאוריה
א. תיאוריית המקום (Place theory)
הסבר:
תשובה 1 היא הנכונה. תופעת המיסוך השמיעתי מתייחסת לאופן בו צליל המושמע בעוצמה, יכול למסך את התפיסה של צלילים אחרים המושמעים בו זמנית. נמצא שכאשר לצליל הממסך יש תדירות דומה לזו של הצליל המקורי, אין צורך בעוצמה רבה כדי ליצור מיסוך. לעומת זאת, כאשר הצלילים הממסכים מתרחקים מהצליל המקורי, נדרשת עוצמה רבה כדי למסך את הצליל המקורי. התוצאות מצביעות על עיבוד תדירויות דומות באותם אזורים בממברנה. ממצאים אלו תומכים בתאוריית המקום הגורסת כי תפיסת גובה צליל תלויה במיקום המסוים שבו מתרחשת הגרייה הרבה ביותר.
לטוני ישנה פגיעה מוחית ממוקדת, אשר גורמת לכך שהוא אינו מרגיש את הכאב החד והמידי שנגרם כתוצאה ממכות אותן הוא מקבל. סמן את המשפט הנכון ביותר לגבי טוני:
א. טוני לא יחוש את הכאב העמום הנובע מהמכה גם לאחר מכן
ב. יתכן שטוני יחוש לאחר מכן כאב עמום כתוצאה מהמכה
ג. לא ניתן לדעת האם טוני יחוש או לא יחוש כאב עמום לאחר מכן
ד. טוני יחוש כאב חד למשך זמן קצר, רק לאחר זמן מה ולא באופן מידי
יתכן שטוני יחוש לאחר מכן כאב עמום כתוצאה מהמכה
הסבר:
תשובה 2 היא הנכונה. סוג הכאב שאנו מרגישים בזמן הפציעה נקרא כאב פאזי (phasic pain), ואילו סוג הכאב שאנו מרגישים אחריה נקרא כאב טוני (tonic pain). כאב פאזי הוא כאב חד ומידי, הנמשך זמן קצר, וכאב טוני הוא עמום ונמשך זמן רב. שני סוגי הכאב מתווכים ע”י שני מסלולים עצביים נפרדים המגיעים בסופו של דבר אל חלקים שונים בקורטקס. לכן, אם ישנה פגיעה מוחית ממוקדת אשר מונעת כאב פאזי, אין הכרח כי היא תמנע גם כאב טוני, תשובה 2.
אדם עובד בספארי ובכל פעם שהנמר עובר לידו באופן פתאומי, אישוניו מתרחבים. יום אחד, הנמר החל להסתובב בקרבתו של אדם. בתחילה התרחבו אישוניו, אך לאחר זמן מה- התכווצו בחזרה. מה יכול לגרום להתרחבות אישוניו בשנית?
א. אם הנמר ימשיך להסתובב בקרבתו, בשלב מסויים יתרחבו אישוניו בשנית
ב. אם הנמר יעזוב את המקום, יתרחבו אישוניו של אדם בשנית
ג. אם הנמר יחבוש כובע או יתחיל לרקוד, יתרחבו אישוניו בשנית
ד. אין מאורע מסויים ידוע שיכול לגרום להרחבת אישוניו של אדם בשנית
אם הנמר יחבוש כובע או יתחיל לרקוד, יתרחבו אישוניו בשנית
הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. כאשר מתרחש שינוי פתאומי בסביבה, הקשב נוטה להימשך לכיוונו. כתוצאה מכך נוצרות תגובות פיזיולוגיות כגון הסטת העיניים בכיוון הגירוי, שינויי תנוחה, שינויים במוליכות העור, הרחבת אישונים, עליה בדופק הלב, הפסקת נשימה והצרה של כלי הדם הפריפריאליים. כאשר גירוי מתרחש לאורך זמן או מספר פעמים, הקשב והתגובות אליו נחלשים. כל שינוי באופי הגירוי יחזיר את הרפלקס במלוא עוצמתו, ולכן, אם הנמר יחבוש כובע או ירקוד, ישובו אישוניו של אדם להתרחב, והתשובה הנכונה היא 3. אם הנמר ימשיך להסתובב בקרבת אדם, או יעזוב את המקום, אין הדבר יהווה שינוי פתאומי בסביבה ולכן סביר כי אירועים אלו לא יגרמו להתרחבות אישוניו בשנית ומסיחים 1 ו-2 אינם נכונים
כיצד נוכל לדעת שעצם מסוים נמצא רחוק מעצם אחר?
א. ככל שמרקם העצם פחות צפוף , כך הוא יותר רחוק
ב. ככל שהעצם פחות כהה, כך הוא יותר רחוק
ג. ככל שהעצם קרוב יותר לקו האופק, כך הוא יותר רחוק
ד. תשובות 2 ו-3 נכונות
ככל שהעצם קרוב יותר לקו האופק, כך הוא יותר רחוק
הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. אחד מרמזי העומק התמונתיים הינו רמז הגובה מעל המישור. רמז זה תלוי ביחס בין אובייקטים, כפי שהדמות שלהם משתקפת ברשתית, ומתמקד במיקום העצם ביחס לקו האופק. קרבה לקו האופק, מרמזת על מרחק גדול יותר, ולכן התשובה הנכונה היא 3.מסיח 1 אינו נכון, כיוון שעל פי רמז דחיסות המרקם, דווקא מרקם צפוף יותר מרמז על מרחק גדול יותר. רמז עומק אחר הינו נקודת מבט אווירית, המבוסס על העובדה שאורך הגל של האובייקט משפיע על רמת הפיזור (גל קצר יותר גורם לפיזור גדול יותר בהשוואה לגל ארוך). לכן, אובייקט רחוק יותר, יראה בגוון כחול ומטושטש יותר, וכן ייראה כהה יותר בהשוואה לאובייקט הממוקם קרוב יותר ולכן מסיח 2 אינו נכון.
כאשר אנו תופסים עצם אחד כרחוק מהעצם השני, אנו עושים זאת על ידי:
א. תפיסת רמז העומק הדומיננטי ביותר הרלוונטי לאותו עצם
ב. אנו תופסים שילוב של כל רמזי העומק הרלוונטיים לאותו העצם
ג. תפיסת שני רמזי העומק הדומיננטיים ביותר, הרלוונטיים לאותו עצם
ד. זה אינדיבידואלי, לכל אדם רמזי העומק האינפורמטיביים ביותר עבורו
אנו תופסים שילוב של כל רמזי העומק הרלוונטיים לאותו העצם
הסבר:
תשובה 2 היא הנכונה. למרות שכל אחד מהרמזים בפני עצמו מספיק על מנת ליצור תחושה של עומק, דיוק תפיסת המרחק שלנו תלוי פעמים רבות באינטראקציה בין מספר רמזים. באופן כללי, ניתן לקבוע שככל שיש יותר רמזים וככל שהם יותר עקביים זה עם זה, כך תפיסת העומק חזקה יותר. בהתאם לכך, התשובה הנכונה היא 2 ושאר המסיחים אינם נכונים.
לבנה העומדת בחדר מואר החזיקה בידה דף לבן. לאחר מכן יצאה לחצר לאור השמש. למרות שרמת הלובן האובייקטיבית של הנייר לא השתנתה בין החדר המואר לבין החצר, הדף הלבן שהיה בידה נתפס ברמת לובן שונה בשני המקומות בהם הייתה. כיצד ניתן להסביר זאת?
א. לבנה ידעה בתוך תוכה שאור השמש הוא חזק ושונה מאור החדר
ב. לבנה תפסה את צבע הנייר באופן יחסי לשאר העצמים מסביבה
ג. לבנה השתמשה ברמזים לגבי צללים, וכך תפיסתה את הנייר השתנתה
ד. כל התשובות אפשריות
כל התשובות אפשריות
הסבר:
תשובה 4 היא הנכונה. לפי המושג קביעות הבהירות, תפיסת הלובן של אובייקט הינה בלתי-תלויה בכמות האור על העין. השאלה עוסקת בקביעות הבהירות של לבנה ועלינו לבחור את המסיח אשר מסביר יכולת זו. מסיח 1 נכון, מכיוון שלפי תיאוריות חישוביות, בתפיסתו את מידת הלובן (בהירות) של אובייקט, הצופה מגיב לרמזים המעידים על אופי התאורה הנופלת על האובייקט, ותפיסתו משתנה בהתאם. מסיח 2 נכון, כיוון שהתפיסה נוצרת כתוצאה מחישוב היחס בין אזורי התאורה על גבי הרשתית (כך שהאובייקטים נתפסים באופן יחסי זה לזה). מסיח 3 נכון גם הוא, כיוון שהימצאותם של צללים יכולה לשמש כרמז בנוגע למיקום האובייקט ביחס למקור האור, וזאת לצורך תפיסה של רמת הבהירות/לובן שלו. מאחר וכל המסיחים נכונים, התשובה הנכונה היא 4.
ג’קי ואהובתו נהגו לבלות יחדיו בבית אהובתו. יום אחד, שמה לב אהובתו של ג’קי כי איבדה את מטפחתה וביקשה ממנו למצוא אותה. היכן יהיה הכי קל לג’קי למצוא את המטפחת, בהתבסס על אפקטים של עיבוד מלמעלה-למטה?
א. בביתו של ג’קי
ב. בבית אהובתו
ג. על חוף הים
ד. בחנות מטפחות
בבית אהובתו
הסבר:
תשובה 2 היא הנכונה. בעיבוד מלמעלה-למטה, יש השפעה של פונקציות מנטליות גבוהות על הדרך בה אנו מבחינים בעצמים ובמאורעות. זהו למעשה תהליך של עיבוד מושגי, המונחה על-ידי תהליכים מושגיים כמו זיכרונות, אסטרטגיות ארגון כלליות וציפיות לגבי אופי הגירוי. אפקט עליונות המכלול הינו סוג של עיבוד מלמעלה-למטה, ועל פיו קל יותר לזהות מרכיב כשהוא נמצא בקונטקסט המתאים לו, מאשר כשהוא לבד. לכן, יהיה לג’קי קל יותר למצוא את מטפחת אהובתו אם היא תימצא בביתה, שם הם מתראים לרוב, בהשוואה למקומות אחרים והתשובה הנכונה היא 2.
מה נכון לומר על תרופות משככות כאבים כגון מורפיום?
א. הן גורמות לפתיחת ה”שער העצבי
ב. הן מפחיתות פעילות נוירונים ב- PAG
ג. הן פועלות על נוירונים ב- PAG בדומה לאנדורפינים
ד. תשובות 2 ו-3 נכונות
הן פעולות על נוירונים בפאג בדומה לאנדרופינים (PAG)
הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. תרופות לשיכוך כאבים (למשל מורפיום) מגבירות את פעילות הנוירונים ב- PAG (אזור של המוח האמצעי- midbrain) וכתוצאה מכך השער העצבי נסגר. הדבר מדכא העברת אותות מקולטני כאב בגוף. אנדורפינים (endorphins) פועלים בדומה למורפיום, כיוון שהם מגבירים את פעילות ה- PAG, ומביאים לסגירת השער, מסיח 3. מסיח 1 אינו נכון, מפני שפתיחת ה”שער העצבי” (“neural gate”) היא שמאפשרת לאותות של כאב שהגיעו מהקולטנים לעבור אל המוח. לא ייתכן כי תרופות לשיכוך כאבים גורמות לפתיחה של שער זה, מאחר והדבר אמור להעצים את תחושת הכאב. מסיח 2 אינו נכון, משום שתרופות לשיכוך מגבירות את פעילות הנוירונים ב- PAG ולא מפחיתות אותה.
רועי הסתכל אל המרחק וראה את ביתו באופן מטושטש. מה יכולה להיות הסיבה לכך?
א. עדשת העין של רועי הייתה קמורה מאוד
ב. עדשת העין של רועי הייתה שטוחה יחסית
ג. האישון של רועי היה מצומצם מאוד
ד. האישון של רועי היה גדול יחסית
עדשת העין של רועי הייתה קמורה מאוד
הסבר:
תשובה 1 היא הנכונה. צורת העדשה משתנה בתגובה לאובייקטים במרחקים שונים, בכדי ליצור פוקוס של הדמות על הרשתית. כשאובייקט נמצא רחוק, עדשת העין יחסית שטוחה וכשהוא קרוב, יש צורך בקימורה. מאחר ורועי ראה את ביתו הרחוק באופן מטושטש, סביר כי הסיבה לכך הייתה שעדשת העין שלו הייתה קמורה ולא שטוחה כנדרש ולכן יכולת המיקוד שלו נפגמה. לכן התשובה הנכונה היא 1 ומסיח 2 אינו נכון. גודל האישון לעומת זאת, אחראי על כמות האור הנכנסת לעין, ולא על מיקוד האובייקט ולכן מסיחים 3 ו-4 אינם נכונים.
על פי “אפקט עליונות המילה”:
א. קל יותר לזהות את האות ב’ כשמופיעה בנפרד מאשר לזהותה בתוך המילה “בלון”
ב. קל יותר לזהות את האות ב’ כשמופיעה ברצף “ררבט” מאשר לזהותה במילה “אמבט”
ג. קל יותר לזהות את האות ב’ כשמופיעה במילה “ענבים” מאשר לזהותה ברצף “ססחב”
ד. קל יותר לזהות את המילה “מבחן” כשמופיעה ברצף “דני ניגש למבחן בחשבון” מאשר לזהות את האות ב’ כשמופיעה ברצף “אבגד”
קל יותר לזהות את האות ב’ כשמופיעה במילה “ענבים” מאשר לזהותה ברצף “ססחב”
הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. על פי אפקט עליונות המילה, קל יותר לזהות אות כאשר היא מופיעה בתוך מילה, מאשר כשהיא מופיעה לבד או באוסף אותיות שאינן מילה, לכן מסיח 3 הוא התשובה הנכונה (ושאר המסיחים אינם נכונים).
בעת טיפוס על העץ, נפל יונתן הקטן ונחבל בברכו. המכה הפתאומית גרמה ליונתן לבכות בכי מר, אולם לאחר מכן נרגע. כשחזר לביתו מהגן שם לב שעדיין כואבת לו הברך. ניתן לומר כי:
א. סוג הכאב שחש יונתן בזמן הפציעה הוא כאב טוני ולאחר מכן הוא חש בכאב מסוג פאזי
ב. סוג הכאב שחש יונתן בזמן הפציעה הוא כאב פאזי ולאחר מכן הוא חש בכאב מסוג טוני
ג. סוג הכאב שחש יונתן הוא כאב פאזי, הן בזמן הפציעה והן לאחריה
ד. סוג הכאב שחש יונתן הוא כאב טוני, הן בזמן הפציעה והן לאחריה
סוג הכאב שחש יונתן בזמן הפציעה הוא כאב פאזי ולאחר מכן הוא חש בכאב מסוג טוני
הסבר:
תשובה 2 היא הנכונה. כאב פאזי הוא הכאב שאנו מרגישים בזמן פציעה, וכאב טוני הוא הכאב המורגש לאחריה. לפיכך, הכאב שיונתן הרגיש בעת הנפילה הוא כאב פאזי והכאב שחש כששב לביתו הוא כאב טוני: תשובה 2.
מה מהבאים מבטא את חוק ההמשכיות הטובה, לפי הגשטלט?
א. כשיוסי בן ה-9 מסתכל על תמונת נמלים ההולכות בשורה, הוא תופס אותן כקו אחד
ב. כשאיתן בן ה-10 מסתכל על קבוצת סוכריות, הוא תופס את האדומות כצורה מלאה ואת הכחולות כצורה מלאה נפרדת
ג. כשרותי בת ה-12 מסתכלת על העננים שבשמיים, היא תופסת צורות של חיות
ד. כשדני בן ה-11 מסתכל על החתולים בחצר ממרפסת ביתו, הוא נוטה לראותם מלמעלה כצורה אחת גדולה אם הם עומדים אחד ליד השני
כשיוסי בן ה-9 מסתכל על תמונת נמלים ההולכות בשורה, הוא תופס אותן כקו אחד
הסבר:
תשובה 1 היא הנכונה. חוק ההמשכיות הטובה, על פי פסיכולוגיית הגשטלט, משקף את הנטייה לתפוס קווים כרצופים אפילו אם הם קטועים. יוסי, המסתכל על הנמלים ותופס קו אחד ארוך למעשה מבטא נטייה זו: תשובה 1. המסיחים האחרים אינם מבטאים עקרון זה ולכן אינם נכונים.
דוגמה לעיבוד מלמעלה-למטה היא:
א. תיאוריית הגאונים של בידרמן (Biederman)
ב. אפקט עליונות ההקשר
ג. תיאוריית עיבוד תכוניות (features)
ד. מודל השדונים (Pandemonium)
אפקט עליונות ההקשר
הסבר:
תשובה 2 היא הנכונה. אפקט עליונות ההקשר מתאר מצב בו קל יותר לזהות גירוי כשהוא בהקשר הטבעי שלו. ציפייה לראות אובייקטים מסוימים בהקשר מסוים תורמת לזיהוי מהיר. מדובר בתהליך עיבוד המושפע מציפיות מוקדמות ועל כן זהו עיבוד מסוג טופ דאון ותשובה 2 היא הנכונה. שאר המסיחים מתארים מצבים של עיבוד מסוג בוטום אפ, כאשר העיבוד מגיב ישירות למאפייני הגירוי.
