שיעור 9 - חסך אימהי Flashcards
(20 cards)
פריבאציה
יש חסך מלכתחילה, לא היה קשר עם דמות טיפולית עיקרית מעולם
דה-פריבאציה
היה קשר והוא נותק מאיזשהי סיבה
חסך מוחלט
חסך לחלוטין, לא קיים בכלל
פונקציונלי
יש דמות אבל התפקוד שלה הוא לא מיטיבי. אין תפקוד שמאפשר את היצירה של הקשר, שמספק לילד מה שהוא צריך
הסבר פסיכואנליטי למשמעות של היעדר דמות אימהית
קשר בין אובייקט לילד- האובייקט הופך להיות השד של אימו ואליו הוא פורק את האנרגיה הליבידאנית והתקופנית שלו - שני אלמנטים של האיד
אם אין אובייקט הילד צריך לספק לעצמו צרכים אוטוארוטיים (כמו נענוע עצמי) מצד שני אינסטינקט המוות מופנה גם כלפי הילד ולכן הוא נכנס לדיכאון
המחקר של ספיץ
מחקר תיאורטי פסיכואנליטי
ערך השוואה בין שני בתי יתומים שבהם לא היה קשר עם ההורים לבתי ילדים בהם יש קשר עם ההורים
מצא שכאשר ילדים עברו חסך בינקות המוקדמת (בעיקר בחצי השני של שנת החיים הראשונה) הם נכנסו לתהליך הדרגתי שבסופו נכנסו לדיכאון אנקליטי – דיכאון תלותי
דיכאון אנקליטי
מושג פסיכואנליטי. מדבר על כך שבשלב האוראלי הילד תלוי לחלוטין בקיומו של אובייקט שיגן עליו ויאפשר את פורקן היצרים שלו
השפעות של חסך בחודשים
חודש ראשון
• בכיינות
• דרישה מוגברת של תשומת לב מהסביבה
חודש שני – הופעת תסמינים פיזיולוגיים • הבכי הופך ליבבה מתמשכת • הפרעות בשינה • חוסר תיאבון • מתחילה ירידה במשקל • נעצרת ההתפתחות
חודש שלישי – תמונה כוללת קשה • המשך הנסיגה של הילד מהסביבה • הילד נרתע מקשר • לרוב שוכב בתנוחה פאטוגנומונית • ממשיכה ירידה במשקל • נטייה לחלות • איטיות, עיכוב בהתפתחות המוטורית
אחרי החודש שלישי
• הבעת פנים קפואה
• נוקשות וחוסר תנועתיות
• עיכוב התפתחותי בכל התחומים
Developmental Quotient - DQ
כלי להערכת התפתחות, מקביל לאיי-קיו בילדים עד גיל שנתיים
רואים שהציון הולך ופוחת ככל שעולים בזמן הפרידה מהאם, הצטברות זו מובילה לפיגור
לאחר איחוד מחודש עם האם
לילדים שנפרדו מהאם עד 5 חודש היית החלמה מבחינת די-קיו, ומעל חמש חודש לא נראתה החלמה
Hospitalism
מתרחש בעקבות חסך (פריבציה) במיוחד בחצי השנה הראשונה של החיים או חסך מסוג דפריבציה ארוך מ-5 חודשים. באופן כללי יכול לקרות לאורך השנתיים הראשונות.
מושג שנלקח מתחום הרפואה – אנשים שמאושפזים על רקע אחד, מקבלים תחלואות מעצם זה שהם מאושפזים. היום אנחנו מבינים שמדובר על התפתשטות של חיידקים אך בעבר לא הייתה לכך מודעות וחשבו שמדובר על עצם האישפוז.
המחקר של סקילס
השוו קבוצת ילדים עם פיגור שאומצו ע”י חוסות במוסד לעומת ילדים נורמטיביים ששהו במוסד
נראה שבזמן האימוץ הילדים עם הפיגור זכו לעלייה ב-איי-קיו בעוד שבקבוצת הביקורת ה-איי-קיו ירד
עשרים ואחת שנים ממועד האימוץ נראה תפקוד תקין בקבוצת הילדים המפגרים לעומת מצב גרוע בקבוצת הביקורת
טען שההבדל בין הקבוצות נובע מכך שלקבוצת הניסוי הייתה דמות מטפלת אישית
המחקר של סלוטצקי
ניסה לבחון את יכולת זיהוי הפרצופים של ילדים עם חסך במטרה להסביר זיהוי לקוי של רמזים חברתיים
מצאו הבדלים משמעותיים בין ילדי מוסד שלא הצליחו לזהות פרצופים (למעט עצב וגועל) לבין ילדים שהוריהם נעדרו רק מספר שעות ביום
המחקר של פרקר ונלסון
מצאו הבדלים באמצעות ERP
בפעילות המוחית
המחקר של נלסון ופוקס
ילדים הגדלים במוסדות מראים רמת התפתחות ואיי-קיו נמוכים ביחס לנורמה, על גבול הפיגור
השמה במשפחות אומנה משפרת את מצב הילדים באופן מאד משמעותי – אך לא מגיעים לאותה רמה של קבוצת הביקורת
השיפור אצל ילדי האומנה – גדול יותר ככל שההשמה נעשתה בגיל צעיר יותר. מיטבי ביותר אם נעשה מתחת לגיל שנתיים.
המחקר של רטר
מחקר ענק שנבדקו בו הרבה פרמטרים במטרה לבדוק מה גורל הילדים שחוו חסך
גיל 4 ו-6
נמצא שחסך היה קשור בבעיות בהתקשרות, קשב, היפראקטיביות, סימפטומים בטווח
האוטיסטי ובעיות קוגניטיביות.
לא נמצא קשר לבעיות
התנהגות ולקויות חברתיות.
לא נמצא ליקויים “גלובליים” כפי שספיץ תיאר. ילדים רבים הראו בעיות רק בתחום אחד או שניים, וכמו כן ילדים שונים הראו לקויות שונות.
גיל 15
ילדים אלה הראו סנדרום די-אס-פי
הילדים הראו גם סממנים פיזיים כמו היקף ראש קטן
מכאן שמשך החסך היה קשור להיקף הראש והיקף הראש היה קשור לדי אס פי
deprivation-specific psychological pattern- DSP
כולל 4 סימנים המהווים יחד השלכות ספציפיות של חסך פסיכולוגי
- סימנים דמויי אוטיזם (פסאודו אוטיזם) – כמו נענעוע, תגובות שחוזרות על עצמם, נטיה לבידוד חברתי.
- התקשרות לא מעוכבת, ילדים שמפגינים קרבה לא מבוקת, לא מובחנת לזרים, לא מראים קשר מיוחד למוכרים.
- בעיות של קשב ופעלתנות יתר
- לקויות קוגנטיביות ובעיות למידה
המחקר של קרוקנברג ורטר
המחקר היה מחקר שדה ובו השתתפו כל הילדים ששהו באותה עת ב-3 מוסדות, חלקם ילדים “תקינים” וחלקם ילדים עם ליקויים שונים, כולל ילדים עם פיגור. חלק מהילדים שהו שם יותר זמן, חלק פחות
מוסד א’: אימון והדרכה אינטנסיביים לצוות
מוסד ב’: אותה התערבות כמו במוסד א’ + שינוי מבני מהותי , פחות ילדים לכל מטפל
מוסד ג’: לא נעשתה כל מניפולציה והוא היווה קבוצת ביקורת.
ההתערבות הביאה לשיפורים התפתחותיים משמעותיים אצל הילדים (גם תקינים וגם עם פיגור) במוסדות שעברו התערבות, במיוחד במוסד שעבר גם את השינוי המבני ובקרב הילדים שנחשפו לשינוי זה במשך לפחות 9 חודשים.
המחקר של שרידן
מחקר הבודק מה קורה מבחינה מוחית לילדים עם חסך דרל אמ-אר-איי
מצביע על הפחתה בחומר הלבן ובחומר האפור, בעיקר באזורים פרונטאליים וגם בקורפוס קלוסום אצל ילדים שגדלו במוסדות ברומניה, יחסית לילדי ביקורת
יתרה מכך, המחקר מראה שילדים שגדלו במוסדות אלו אבל אחר כך הושמו למשפחות אומנה צמצו את הפערים מבחינת החומר הלבן, אבל לא מבחינת החומר האפור.
מחקרים על קופים
גידלו קופים בבידוד בשביל המחקר – ראו שמבחינה רגשית-חברתית הם מאוד מופרעים, ומתנהגים באופן לא תקין. בעקבות כך היה להם קשה להשתלב בקבוצת הקופים חברתית.
הכניסו קופים בני חודשיים-שלושה לכלובים של בוגרים שלא הצליחו להשתלב חברתית בגלל החסך – והצעירים ניסו למשוך את תשומת הלב של הבוגרים.
המניפלציה עזרה והביאה חלק לא מבוטל מהקופים למצב שהם יכלו ליצור קשרים חברתיים ולהשתלב בקבוצה.