Lippa ch.5: Gender, Nature and Nurture

Question 1

הגדר
socialization theory

Answer 1

במהלך רוב המאה ה-20, מדעני החברה החזיקו בגישה לפיה דרך חינוך הילדים מהווה את המפתח להבנת ההבדלים בהתנהגות ותפיסת המגדר של הילדים. גישה זו של socialization theory
נוטה להציג את הילדים כלוח חלק, טבולה ראסה, שמקבלים עליהם באופן טבעי את גזרות המגדר שכופה עליהם סביבתם החברתית.

Question 2

הגדר מהי הגישה הקוגניטיבית

Answer 2

ילדים קודם כל מתייגים את עצמם כ”זכר” או “נקבה” ומנסים באופן אקטיבי לפעול בהתאם לתיוג זה. כאן מעלים את הנקודה שבני אדם הם יצורים תבוניים, בעלי מודעות ותפיסת עצמי. ברגע שילדים מפתחים תפיסת עצמי של זכר או נקבה הם ינסו לפעול לפיה.

Question 3

הגדר
peer socialization

Answer 3

הרחבה נוספת לתיאוריית
socialization theory

מחקרים רבים מראים שלבני אותו גיל- כמו למשל ילדים בכיתה או בגן- השפעה חברתית גדולה על הקניית מונחי המגדר והמין

Question 4

. ללא קשר לאופן חינוכם, ילדים בכל העולם נוטים להתחלק בינם לבין עצמם לפי המין שלהם- בנים מול בנות.

נכון או לא נכון?

Answer 4

נכון

Question 5

במחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בדקו זוגות של הורים וילדים ששיחקו או בצעצועי בנות מובהקים או בצעצועי בנים מוהבקים. בדקו את כל השילובים האפשריים (אבא-ילד, אמא-ילדה, אמא-ילד וכו’…)

מה מצאו?

Answer 5

לא נמצאו הבדלים מבחינת איכות המשחק או החום שההורים הפגינו לילדים מול ילדות, אבל נמצאו הבדלים בין האמהות לאבות מבחינת אסרטיביות והתנהגות כללית בזמן המשחק, ובהתאמה נמצא שילדים הגיבו לאמהות או לאבות בצורה שונה.

הגורם העיקרי שהשפיע על התנהגות ההורים לטענת החוקר הוא סוג המשחק: הורים נטו להיות חמים ולהנחות יותר במשחק ב”כלי תה” (משחק בנות) מאשר במשחק במכוניות (משחק בנים). מכאן נובע שברגע שהילדים מגלים העדפות לסוג מסויים של צעצועים, העדפות אלה יכולות להכתיב את הצורה שבה ההורים מתנהגים ומשחקים איתו.

לסוג המשחקים שילדים משחקים בו יש חשיבות נוספת: צעצועים של בנים עשויים לפתח יותר מיומנויות מרחביות (visuo-spatial),
יכולת פתרון בעיות וחשיבה יצירתית, יותר מצעצועים של בנות.

Question 6

מה נמצא בניסוי
Baby X
על פי המאמר של ליפה?

Answer 6

נמצא שידיעת מין התינוק אינה תורמת לניבוי או הבנת התנהגות הנבדק אצל נבדקים מבוגרים.

דווקא אצל ילדים, לעומת זאת, רואים השפעה גדולה יותר של
”sex labeling” :
תמונות של תינוקות שמוצגים כתינוקות בנים ידורגו ע”י ילדים כיותר גדולים, רועשים, מהירים ורעים
(mean).

Question 7

מחקרים מראים שמורים נוטים יותר לתקשר עם תלמידים בנים או בנות?

Answer 7

בנות

מחקרים מראים שמורים נוטים לתקשר יותר עם בנות מאשר בנים בגן חובה ובכיתות בית הספר היסודי. יכול להיות שזה נובע מכך שבנות נוטות יותר מבנים לשבת במקומות שלהן ולעבוד בצורה רציפה. זה הגיוני שמורים יתקשרו יותר עם ילדים שמתנהגים כמו “תלמידים”, ואלה נוטים להיות בנות.

Question 8

בגיל גן החובה, ילדים בד”כ משחקים יותר במשחקים פיזיים של זחילה, טיפוס, היאבקות, ולכן הם בד”כ משחקים בינם לבין עצמם והרחק מהשגחת הגננות, כאשר בנות נוטות להישאר צמודות לגננות. שוב רואים כאן בעייתיות של ביצה או תרנגולת- מה קודם למה, ההתנהגות השונה של בנים ובנות או ההתייחסות השונה של מורים?

Answer 8

ניסוי אחד מראה שמורים מגיבים באופן שונה לבנים ובנות גם כשאין הבדלים מובהקים בהתנהגות. בניסוי זה נמצא שמורים הגיבו יותר בחום לנסינות של בנות לתקשר, והגיבו יותר מהר ובחומרה לגילויי תוקפנות אצל בנים. בניסוי המשך שנעשה עם אותם ילדים שנה אח”כ, בכיתות שונות עם מורים שונים, כבר ראו הבדלים בהתנהגות אצל הילדים: הבנים היו יותר אסרטיבים פיזית, ואילו הבנות נטו יותר לדבר ולתקשר ורבלית עם המורה.

Question 9

עד כמה חזקה השפעת המורים על התנהגות הילדים בגיל הרך? במחקרים בהם ביקשו ממורים והורים לעודד אצל הילדים משחק בצעצועים שאינם תואמי מין

מה מצאו?

Answer 9

מצאו שההשפעות הן חלשות ובד”כ קצרות מועד- הילדים יחזרו לשחק בצעצועים תואמי מין כאשר לא יהיו תחת השגחת המבוגר.

Question 10

מהן ההשפעות של בני הגיל על סוגי משחק בילדים?

Answer 10

החוקרת בוורלי פאגוט מצאה כי בקרב נבדקים בגיל 3 ו-4, בנים עודדו בקרב חבריהם בצורה אקטיבית משחקים “
גבריים” ו
discouraged
(כי אין איך לתרגם את המילה הזו לעברית, לעזאזל) משחקים נשיים.

בנות, לעומת זאת, לא השפיעו על בנות אחרות לשחק במשחקים נשיים או גבריים.

בנוסף, נמצא שבנים מגיבים ללחץ מצד בנים אחרים לשחק במשחקים גבריים, אבל לא ללחץ מצד בנות, או מצד מורים.

Question 11

הגדר
Sex segregation

איך תופעה זו משפיעה על
peer influence?

Answer 11

ילדים מגיל צעיר מתקשרים בעיקר עם בני מינם (בנים עם בנים ובנות עם בנות)

, מה שעשוי להגביר את תופעת
peer influence
כי זה יוצא מנטליות של “בנים נגד בנות”.

Question 12

ממה נובעת החלוקה הזו למינים בילדות?

Answer 12

הסבר אחד הוא שהיא נובעת מסגנונות המשחק השונים של בנים ובנות- בנים אוהבים יותר משחק פיזי, ולכן הם יעדיפו לשחק עם ילדים שאוהבים משחק פיזי כמוהם, ואילו בנות ירצו פחות לשחק עם בנים (כי הן פחות מעוניינות במשחקים פיזים) ויעדיפו לשחק עם בנות שהן פחות שטלתניות, פחות אימפולסיביות ויכולות להגיב טוב יותר בתקשורת מילולית.

זה כנראה לא הסבר מספק, כי מחקרים הראו שגם בנים שאוהבים משחקים שקטים יותר ובנות שאוהבות משחקים פיזיים יותר עדיין יעדיפו לשחק עם בני מינם.

Question 13

מחקרים התמקדו בעיקר בגיל הילדות והילדות המוקדמת, אבל נמצא גם שבגיל מאוחר יותר, הורים נוטים להגביל יותר בנות בגיל בית ספר מאשר בנים

למה?

Answer 13

כנראה מתוך תפיסת בנות כפגיעות יותר מבנים לאלימות ותקיפה מינית.

Question 14

איזה חינוך מקבלות בנות?

Answer 14

בנות זוכות ל-
dependence training
ולומדות להיות תלותיות

Question 15

איזה חינוך מקבלים בנים?

Answer 15

independence training

Question 16

מחקרים הצליחו להראות שילדים מחקים את ההורה בן מינם (כלומר שילד ינסה להתנהג יותר כמו אבא וילדה תנסה להתנהג יותר כמו אמא).

נכון או לא נכון?

Answer 16

לא נכון

מחקרים לא הצליחו להראות שילדים מחקים את ההורה בן מינם (כלומר שילד ינסה להתנהג יותר כמו אבא וילדה תנסה להתנהג יותר כמו אמא).

Question 17

מהו האלמנט שקובע אם דמות תהיה מושא לחיקוי ?

Answer 17

מידת הדומיננטיות של הדמות והכוח החברתי שלה- ילדים יחקו את הדמות שנתפסת כיותר חזקה, חמה ובעלת סטטוס גבוה יותר.

Question 18

מה מצאה מטה-אנליזה על מחקרים שבחנו את השפעת היעדר דמות אב על הגבריות של ילדים ?

Answer 18

שהקשר קלוש ביותר ולא עקבי. יש כאן גורמים אחרים שמשחקים תפקיד: סיבת העדרו של האב, מצב סוציואקונומי ונוכחות גברים אחרים במשפחה.

Question 19

מה מצאו במחקרים שנעשו במדינות שונות (כולל מדינות המזרח הרחוק ואירופה) בתחום הפרסומות בטלוויזיה?

Answer 19

במחקרים שנעשו במדינות שונות (כולל מדינות המזרח הרחוק ואירופה) נמצא שלמרות ההבדלים התרבותיים, ההטיה המגדרית חזקה בכל המדינות בתחום הפרסומות בטלויזיה: גברים מוצגים יותר כבעלי סמכות, ונשים מוצגות יותר כצרכניות של מוצרים. נשים מופיעות יותר בפרסומות של מוצרים לבית (מוצרי ניקיון, ריהוט, אוכל) ואילו גברים מופיעים יותר בפרסומות למוצרים של “בחוץ”- מכוניות, ציוד ספורט.

פרסומות בחברות מסורתיות יותר- הונג קונג ואינדונזיה- מראות יותר סטריאוטיפיזציה מגדרית (המצאתי עכשיו מילה…) מחברות פחות מסורתיות כמו ארה”ב ודנמרק.

Question 20

מה מצא מחקר של
Thompson & Zerbinos
שבו ראיינו 89 ילדים בגיל 4-9
על תפיסת דמויות מצויירות?

Answer 20

שילדים תפסו דמויות מצויירות גבריות כיותר אקטיביים ואלימים, ואילו דמויות נשיות כיותר “ביתיות” ומעוניינות יותר במראה חיצוני ובמערכות יחסים. נמצא גם קשר בין עוצמת הסטריאוטיפ שהילד ביטא לבין האפשרויות התעסוקתיות שהוא חזה למבוגרים בני מינו (כלומר ככל שילד- למשל בן- קלט את הסטריאוטיפ טוב יותר, הוא יציע עיסוקים יותר גבריים). זה מתאים לעדויות ממחקרים רבים שטוענים כי צפיה בטלויזיה קשורה לסטריאוטיפים מגדריים חזקים יותר אצל ילדים

Question 21

איזה מחקר קרוב מאוד להוכחת קשר סיבתי בין צפייה בטלוויזיה ליצירת סטריאוטיפים מגדריים בקרב ילדים?

Answer 21

בעיירה קטנה בקנדה שלא יכלה לקלוט שידורי טלויזיה עקב מיקומה הבעייתי בערים, נמצא שהסטריאוטיפים המגדריים שילדים ביטאו חלשים יחסית לערים קרובות שבהם הילדים צפו בשידורי טלויזיה. כאשר הצליחו לחבר את העיירה לרשת הטלויזיה הארצית, וחזרו על הניסוי לאחר מספר שנים, מצאו עליה גדולה בעוצמת הסטריאוטיפים המגדריים אצל הילדים- בעיקר אצל בנים.

Question 22

מחקר אורך בנושא התפתחות ידע מגדרי עקב אחרי 82 ילדים גרמנים בגילאים 5-10.

מה מצאו?

Answer 22

בגילאי 5 עד 7 הילדים הראו אמונות נוקשות ונחרצות על ההבדלים בין המינים (“רק בנות בוכות”, “רק בנים משחקים כדורגל”). לעומת זאת בגילאים 8-10 הילדים הראו דעות גמישות יותר והסתברותיות יותר- “בנות בוכות יותר מאשר בנים” ו”גם בנים וגם בנות בוכים”. באופן מעניין, למרות שהסטריאוטיפים המגדריים של הילדים נעשו גמישים יותר עם הגיל, הילדים גם הראו עליה בהתנהגות תואמת-מין ככל שהתבגרו.

Question 23

שאלה חשובה בחקר ידיעת המגדר היא: האם סטריאוטיפים מגדריים חזקים יותר קשורים להתנהגות שהיא יותר
sex typed (תואמת מין)?

Answer 23

מחקרים מצאו קשר כזה, אבל הוא חלש מאד. כמו כן ההשפעה יכולה להיות בשני הכיוונים: ילד שיש לו סטריאוטיפ מגדרי חזק יכול להימנע מלעסוק בפעולות שאינן תואמות מגדר (למשל, אם בן חושב שרק בנות מבשלות, הוא לא ינסה לעסוק בבישול). אבל מצד שני, העיסוק בפעולות שאינן תואמות מגדר יכול לגרום לשינוי והיחלשות של סטריאוטיפים מגדריים (אם בן אוהב לבשל, יכול להיות שהוא יחליט שבישול זה לא רק עבור בנות).

Question 24

קולברג הציע כי
gender constancy
(ההבנה שמין הוא מאפיין קבוע) הכרחית להופעת
sex typing
בבנים ובנות.

לפי מחקרים מודרנים, האם קולברג צדק?

Answer 24

לא

קולברג טעה בנקודה זו
ילדים מראים התנהגות משחק תואמת מין כבר בשנה השניה לחייהם, לפני שהם יכולים להגדיר את עצמם באופן מדוייק כזכר או נקבה. אם כן, התנהגות תואמת מין יכולה להיות קודמת אפילו לסוגים מוקדמים של ידע מגדרי.

Question 25

להגדרת המגדר יכולה להיות השפעה על התנהגות תואמת מין

נכון או לא נכון?

Answer 25

נכון

בנים שלמדו לסווג את המגדר שלהם ושל אנשים אחרים, ושמבינים שהמגדר נשאר קבוע לאורך זמן, מקדישים יותר תשומת לב לדמויות מאותו מגדר (בנים שהגדרת המגדר שלהם חזקה מאד, יקדישו יותר זמן בצפיה בתוכניות טלויזיה של בנים וכו’). אם כן התנהגות תואמת מין יכולה להקדים את הגדרת המגדר, אבל ברגע שילדים למדו לסווג לפי מגדר, הם עשויים להראות יותר בחירות צעצועים תואמות מין.

Question 26

הגדר
hot potato effect

Answer 26

בהינתן הבחירה בין צעצוע “בנות” אטרקטיבי לבין צעצוע “בנים” לא כל כך אטרקטיבי, בנים שרכשו ידע מגדרי יעדיפו את הצעצוע הפחות שווה (אבל תואם מין). כמו כן ילדים גדולים יותר
עשויים להימנע מלשחק עם צעצוע חדש שהוצג בתור “צעצוע של בנות”, תופעה שניתן לה השם
hot potato effect.

Question 27

מחקר אחד בחן שלושה סוגים של התנהגות תואמת מין בילדים בני 2-3: העדפות צעצועים, העדפות שותפים למשחק ואגרסיביות

מה מצאו?

Answer 27

נמצא שהיכולת להגדיר את עצמך זכר/נקבה לא היתה במתאם עם העדפות הצעצועים, אבל כן היתה במתאם עם בחירת מין השותפים למשחק ומידת האגרסיביות שהילדים הפגינו בעת המשחק. ילדים שידעו לסווג לפי מין הראו העדפה לשותפים למשחק בני אותו מין, ובנות שידעו לסווג לפי מין הראו פחות אגרסיביות מאשר בנות שלא ידעו

Question 28

מחקר אחר (עדכני יותר) מצא שילדים בריטים בגילאי 4-6 שהיו בעלי רמה גבוהה יותר של ידע מגדרי הראו יותר או פחות נכונות להתלבש בבגדי המין שני כאשר התבקשו לעשות זאת ע”י החוקר?

Answer 28

פחות

Question 29

הגדר
booster rocket

Answer 29

ילדים לומדים התנהגויות תואמות מין( כמו למשל העדפות צעצועים) עוד לפני שהם יודעים לסווג מגדר בצורה מדוייקת. אבל כשהם רוכשים לבסוף את היכולת לסווג למגדרים, מופעלת מעין “דחיפה שניה”
(second-stage booster)
שנותנת פוש נוסף ל”טיל” המאיץ של התפתחות מגדר. סיווג מגדרי מדוייק מגביר העדפות קיימות, ומשמש כסכימה
קונספטואלית שילדים יכולים לפרש לפיה מידע מגדרי חדש מהסביבה שלהם. כך, ידיעת המגדר עוזרת לקדם ולארגן את התפתחות המגדר.

Question 30

לפי המטאפורה של
booster rocket
אם היכולת לסווג לפי מגדר מהווה את המנוע השניוני שמאיץ את הטיל של התפתחות המגדר, מה מהווה את הדחיפה השלישית?

Answer 30

אם היכולת לסווג לפי מגדר מהווה את המנוע השניוני שמאיץ את הטיל של התפתחות המגדר, אזי ההתפתחות של סטנדרטים מגדריים פנימיים מהווה את הדחיפה השלישית (third-stage booster).

Question 31

במחקר שבו בדקו ילדים בגילאי 2.5 עד חמש ביקשו מילדים להעריך עד כמה הם ירגישו רע אם יצטרכו לשחק עם צעצועים שונים (חלקם של בנים וחלקם של בנות). אח”כ ניתנה לילדים הזדמנות לשחק עם צעצועים אלה, ונבדק משך זמן המשחק שלהם. לבסוף, הילדים צפו בקלטת וידיאו שהראתה ילדים בני 7 (בנים ובנות) משחקים בצעצועים שאינם תואמי מין. הנבדקים התבקשו לדרג עד כמה החברים של הילדים בקלטת ירגישו טוב או רע לגבי המשחק.

מה מצאו?

Answer 31

לא במפתיע, המשחק של הילדים היה ברובו תואם מין- בנים שיחקו יותר עם צעצועים “גבריים” ובנות שיחקו יותר עם צעצועים “נשיים”. רמת הידע המגדרי של ילדים (כלומר יכולתם לסווג את המגדר שלהם או ההבנה שמגדר נשאר קבוע לאורך זמן) לא היתה במתאם עם המידה בה המשחק היה תואם מין.

הממצא המעניין היה הבדל דרמטי בין ילדים גדולים (גיל ממוצע 4) לילדים קטנים יותר (גיל ממוצע 3). הילדים הגדולים יותר נטו להעריך משחק שלא תואם מין
(cross-play)
בצורה שלילית יותר מילדים קטנים.

בנוסף, אצל ילדים גדולים נמצא קשר בין הערכותיהם לגבי מידת ההנאה שהם יקבלו ממשחק בצעצועי בנים\בנות לבין משך זמן המשחק שלהם. אצל ילדים קטנים לא נמצא קשר זה.

Question 32

באיזה גיל ילדים מפנימים סטנדרטים של מגדר?

Answer 32

3-4

Question 33

מאיפה מגיע ידע מגדרי?

Answer 33

שתי תשובות מתבקשות הן:

(1) אנשים (הורים, מורים, חברים) מלמדים את הילדים סטריאוטיפים מגדריים

(2) ילדים מסיקים עובדות על מגדר בהתבסס על מה שהם רואים סביבם

Question 34

ילדים ממעמד סוציואקונומי נמוך נוטים להחזיק בסטריאוטיפים נוקשים יותר בנושא מגדר, יחסית לילדים ממעמדות גבוהים יותר.

מהן סיבות אפשריות לכך?

Answer 34

סיבה אפשרית אחת היא שמעמד חברתי נמצא בקורלציה עם השכלה, והורים משכילים נוטים להיות יותר ליברלים בעמדותיהם בנושא מגדר. בנוסף, נשים ממעמד חברתי גבוה עובדות יותר בתפקידים ובעבודות שנחשבות בעלות סטטוס גבוה, והילדים לומדים שנשים אכן יכולות להיות רופאות, עורכות דין, ומנהלות כאשר הם רואים את אמהותיהם בתפקידים כאלה. לבסוף, גברים ממעמד סוציואקונומי גבוה, סביר יותר שישתתפו בגידול הילדים

Question 35

מה מחקרים מצאו במשפחות בהן האב משתתף בטיפול בילדים?

Answer 35

הסטריאוטיפים המגדריים בקרב הילדים חלשים יותר (וכאשר האבות מבצעים מטלות “נשיות” במשק הבית, ילדים בגיל 2-3 יתקשו יותר לסווג בצורה נכונה בנים ובנות).

Question 36

כעת נשקול כיצד מגדר מתוחזק בגיל ההתבגרות ובבגרות. בתור אנשים בוגרים, רובנו למדנו והפנמנו סטריאוטיפים מגדריים, ואלה משפיעים על התנהגותנו בשלוש דרכים שונות לפחות

מהן?

Answer 36

ראשית, אנחנו מנסים לעיתים קרובות לפעול בהתאם לסטריאוטיפים מגדריים.

שנית, אנחנו עשויים להשפיע על אחרים (לפעמים בדרכים לא מודעות) ולגרום להם לפעול לפי הסטריאוטיפים שלנו.

שלישית, סטריאוטיפים לגבי הבדלים ביכולות של גברים ונשים (נשים לא טובות בחשבון, גברים לא מסוגלים לטפל בתינוקות) עשויים לפגוע בביצועים ספציפיים של גברים ונשים אינדיבידואליים.

Question 37

מתי שם גברים וגם נשים נוטים יותר “לגלם את הסטריאוטיפ המגדרי” ?

Answer 37

כאשר הם נמצאים בסיטואציות שבהן הם מרגישים שצופים בהם, או כשהם נמצאים באינטרקציה עם אדם אטרקטיבי מהמין השני.
כאשר האדם מהווה נציג יחיד
(token)
של המגדר שלו בקבוצה

Question 38

מחקר אחד בדק משא ומתן בין מוכרים לקונים בעזרת פריימינג בלתי מודע
(implicit)
של סטריאוטיפים מגדריים

מה מצאו?

Answer 38

שפריימינג בלתי מודע
(implicit)
של סטריאוטיפים מגדריים פגע ביכולת המשא ומתן של נשים, יותר מאיזכור גלוי של הסטריאוטיפ (“ידוע שנשים וגברים נבדלים במידת הצלחתם במשימה זו”). ייתכן שחשיבה מודעת על הסטריאוטיפ המגדרי גורמת לנו לנסות להפריך אותו ולהילחם בו (כלומר נשים ינסו דווקא להתמקח יותר), אבל כשמעלים את הסטריאוטיפ ברמה תת-מודעת יש סיכוי גדול יותר שנתנהג בהתאם לסטריאוטיפ.

Question 39

בניסוי שתואר בפרק 3 קבוצה של נשים וקבוצה של גברים בחדרים נפרדים שיכולים לתקשר רק ע”י איתות באור צריכים לחלק ביניהם משימות גבריות ונשיות.

מה מצאו?

Answer 39

נשים בחרו פחות משימות נשיות כאשר השותף שלהן חשב שהן גבר, והן בחרו יותר משימות נשיות כאשר השותף ידע שהן נשים

Question 40

הגדר איום סטריאוטיפי.

Answer 40

כאשר סטריאוטיפים מעלים ספק לגבי יכולות של מין כלשהו (“נשים לא טובות בחשבון”), הם עשויים לפגוע בביצועיהם האינדיבידואליים של בני אותו מין. לתופעה זו ניתן השם איום סטריאוטיפי.

Question 41

הגדר תאוריית התפקיד החברתי
Social Role Theory

Answer 41

תאוריה זו פותחה ע”י אליס איגלי
(Alice Eagly)
והיא מתארת 3 מרכיבים לתפקידים מגדריים עכשווים:

• נשים הן לעיתים קרובות עקרות הבית וגברים הם המפרנסים
• נשים נוטות לעבוד בתחומים שונים מגברים
• לנשים לעיתים קרובות סטטוס נמוך יותר מאשר לגברים

Question 42

מה מצאו בניסוי בו תלמידי קולג’ התבקשו לתאר את תכונותיהם של גברים ונשים שתוארו כהורים במשרה מלאה שנשארים בבית
(homemakers)
או כהורים שיוצאים לעבוד
(breadwinners)?

Answer 42

הם תיארו את ההורים ה-
Homemakers
(גם גברים וגם נשים) כחמימים ונחמדים יותר, ואילו ההורים שעבדו במשרה מלאה (גם גברים וגם נשים) תוארו כתחרותיים ואסרטיביים. כלומר מה שהשפיע על תפיסת האנשים היה התפקיד שלהם בחברה, ולא היותם גבר או אישה.

Question 43

מהי הטעות שאנשים עושים על פי התיאוריה של אליס איגלי?

Answer 43

שיוך ההתנהגות של אנשים למגדר שלהם במקום לתפקיד החברתי שלהם

Question 44

מחקר אחד הראה, שתחומי עיסוק “גבריים” נתפסים ככאלה שדורשים תכונות גבריות סטריאוטיפיות (למשל אסרטיביות וכוח פיזי), אבל האם הדבר באמת כך?

Answer 44

יותר ויותר נשים שחוצות את הגבולות המגדריים בתחום הקריירה בשנים האחרונות- רופאות, מהנדסות, מנהלות ונשות עסקים, עורכות דין- מוכיחות שגם לנשים יש את מה שצריך כדי לעסוק בתחומים אלה. לפי התאוריה של התפקיד המגדרי, העבר ניתב נשים לתחומי עיסוק מסויימים, ואנשים הסיקו לגבי התכונות של נשים מתחומי העיסוק הללו.

Question 45

הבדל עדין יחסית בין גברים לנשים בתקשורת לא מילולית הוא שגברים נוטים יותר ליצור קשר עין בזמן שהם מדברים, ואילו נשים נוטות יותר ליצור קשר עין בזמן שהן מקשיבות

איך מסבירים זאת?

Answer 45

. הסגנון הראשון של קשר העין אופייני לבעלי מעמד חברתי גבוה (מנהלים), ואילו הסגנון השני- מאפיין יותר בעלי מעמד חברתי נמוך (עובדים בדרגים נמוכים יותר). מספר ניסויים הראו שכאשר נשים מקבלות עמדות בעלות סטטוס גבוה יותר (למשל מפקחות), הן נוטות ליצור קשר עין מהסוג השני. לעומת זאת, באינטרקציות בין גברים לנשים בסטטוס חברתי שווה, נשים נוטות ליצור קשר עין של “סטטוס נמוך”, מה שמרמז על כך שאלא אם כן הסביבה החברתית מעניקה לאישה סמכות, המגדר יהווה מעין רמז לסטטוס ויצור הבדלי סטטוס מיידיים על בסיס מגדר, כך שהאישה תיתפס כבעלת הסטטוס הנמוך.