Lippa ch.5: Gender, Nature and Nurture Flashcards
(45 cards)
הגדר
socialization theory
במהלך רוב המאה ה-20, מדעני החברה החזיקו בגישה לפיה דרך חינוך הילדים מהווה את המפתח להבנת ההבדלים בהתנהגות ותפיסת המגדר של הילדים. גישה זו של socialization theory
נוטה להציג את הילדים כלוח חלק, טבולה ראסה, שמקבלים עליהם באופן טבעי את גזרות המגדר שכופה עליהם סביבתם החברתית.
הגדר מהי הגישה הקוגניטיבית
ילדים קודם כל מתייגים את עצמם כ”זכר” או “נקבה” ומנסים באופן אקטיבי לפעול בהתאם לתיוג זה. כאן מעלים את הנקודה שבני אדם הם יצורים תבוניים, בעלי מודעות ותפיסת עצמי. ברגע שילדים מפתחים תפיסת עצמי של זכר או נקבה הם ינסו לפעול לפיה.
הגדר
peer socialization
הרחבה נוספת לתיאוריית
socialization theory
מחקרים רבים מראים שלבני אותו גיל- כמו למשל ילדים בכיתה או בגן- השפעה חברתית גדולה על הקניית מונחי המגדר והמין
. ללא קשר לאופן חינוכם, ילדים בכל העולם נוטים להתחלק בינם לבין עצמם לפי המין שלהם- בנים מול בנות.
נכון או לא נכון?
נכון
במחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בדקו זוגות של הורים וילדים ששיחקו או בצעצועי בנות מובהקים או בצעצועי בנים מוהבקים. בדקו את כל השילובים האפשריים (אבא-ילד, אמא-ילדה, אמא-ילד וכו’…)
מה מצאו?
לא נמצאו הבדלים מבחינת איכות המשחק או החום שההורים הפגינו לילדים מול ילדות, אבל נמצאו הבדלים בין האמהות לאבות מבחינת אסרטיביות והתנהגות כללית בזמן המשחק, ובהתאמה נמצא שילדים הגיבו לאמהות או לאבות בצורה שונה.
הגורם העיקרי שהשפיע על התנהגות ההורים לטענת החוקר הוא סוג המשחק: הורים נטו להיות חמים ולהנחות יותר במשחק ב”כלי תה” (משחק בנות) מאשר במשחק במכוניות (משחק בנים). מכאן נובע שברגע שהילדים מגלים העדפות לסוג מסויים של צעצועים, העדפות אלה יכולות להכתיב את הצורה שבה ההורים מתנהגים ומשחקים איתו.
לסוג המשחקים שילדים משחקים בו יש חשיבות נוספת: צעצועים של בנים עשויים לפתח יותר מיומנויות מרחביות (visuo-spatial),
יכולת פתרון בעיות וחשיבה יצירתית, יותר מצעצועים של בנות.
מה נמצא בניסוי
Baby X
על פי המאמר של ליפה?
נמצא שידיעת מין התינוק אינה תורמת לניבוי או הבנת התנהגות הנבדק אצל נבדקים מבוגרים.
דווקא אצל ילדים, לעומת זאת, רואים השפעה גדולה יותר של
”sex labeling” :
תמונות של תינוקות שמוצגים כתינוקות בנים ידורגו ע”י ילדים כיותר גדולים, רועשים, מהירים ורעים
(mean).
מחקרים מראים שמורים נוטים יותר לתקשר עם תלמידים בנים או בנות?
בנות
מחקרים מראים שמורים נוטים לתקשר יותר עם בנות מאשר בנים בגן חובה ובכיתות בית הספר היסודי. יכול להיות שזה נובע מכך שבנות נוטות יותר מבנים לשבת במקומות שלהן ולעבוד בצורה רציפה. זה הגיוני שמורים יתקשרו יותר עם ילדים שמתנהגים כמו “תלמידים”, ואלה נוטים להיות בנות.
בגיל גן החובה, ילדים בד”כ משחקים יותר במשחקים פיזיים של זחילה, טיפוס, היאבקות, ולכן הם בד”כ משחקים בינם לבין עצמם והרחק מהשגחת הגננות, כאשר בנות נוטות להישאר צמודות לגננות. שוב רואים כאן בעייתיות של ביצה או תרנגולת- מה קודם למה, ההתנהגות השונה של בנים ובנות או ההתייחסות השונה של מורים?
ניסוי אחד מראה שמורים מגיבים באופן שונה לבנים ובנות גם כשאין הבדלים מובהקים בהתנהגות. בניסוי זה נמצא שמורים הגיבו יותר בחום לנסינות של בנות לתקשר, והגיבו יותר מהר ובחומרה לגילויי תוקפנות אצל בנים. בניסוי המשך שנעשה עם אותם ילדים שנה אח”כ, בכיתות שונות עם מורים שונים, כבר ראו הבדלים בהתנהגות אצל הילדים: הבנים היו יותר אסרטיבים פיזית, ואילו הבנות נטו יותר לדבר ולתקשר ורבלית עם המורה.
עד כמה חזקה השפעת המורים על התנהגות הילדים בגיל הרך? במחקרים בהם ביקשו ממורים והורים לעודד אצל הילדים משחק בצעצועים שאינם תואמי מין
מה מצאו?
מצאו שההשפעות הן חלשות ובד”כ קצרות מועד- הילדים יחזרו לשחק בצעצועים תואמי מין כאשר לא יהיו תחת השגחת המבוגר.
מהן ההשפעות של בני הגיל על סוגי משחק בילדים?
החוקרת בוורלי פאגוט מצאה כי בקרב נבדקים בגיל 3 ו-4, בנים עודדו בקרב חבריהם בצורה אקטיבית משחקים “
גבריים” ו
discouraged
(כי אין איך לתרגם את המילה הזו לעברית, לעזאזל) משחקים נשיים.
בנות, לעומת זאת, לא השפיעו על בנות אחרות לשחק במשחקים נשיים או גבריים.
בנוסף, נמצא שבנים מגיבים ללחץ מצד בנים אחרים לשחק במשחקים גבריים, אבל לא ללחץ מצד בנות, או מצד מורים.
הגדר
Sex segregation
איך תופעה זו משפיעה על
peer influence?
ילדים מגיל צעיר מתקשרים בעיקר עם בני מינם (בנים עם בנים ובנות עם בנות)
, מה שעשוי להגביר את תופעת
peer influence
כי זה יוצא מנטליות של “בנים נגד בנות”.
ממה נובעת החלוקה הזו למינים בילדות?
הסבר אחד הוא שהיא נובעת מסגנונות המשחק השונים של בנים ובנות- בנים אוהבים יותר משחק פיזי, ולכן הם יעדיפו לשחק עם ילדים שאוהבים משחק פיזי כמוהם, ואילו בנות ירצו פחות לשחק עם בנים (כי הן פחות מעוניינות במשחקים פיזים) ויעדיפו לשחק עם בנות שהן פחות שטלתניות, פחות אימפולסיביות ויכולות להגיב טוב יותר בתקשורת מילולית.
זה כנראה לא הסבר מספק, כי מחקרים הראו שגם בנים שאוהבים משחקים שקטים יותר ובנות שאוהבות משחקים פיזיים יותר עדיין יעדיפו לשחק עם בני מינם.
מחקרים התמקדו בעיקר בגיל הילדות והילדות המוקדמת, אבל נמצא גם שבגיל מאוחר יותר, הורים נוטים להגביל יותר בנות בגיל בית ספר מאשר בנים
למה?
כנראה מתוך תפיסת בנות כפגיעות יותר מבנים לאלימות ותקיפה מינית.
איזה חינוך מקבלות בנות?
בנות זוכות ל-
dependence training
ולומדות להיות תלותיות
איזה חינוך מקבלים בנים?
independence training
מחקרים הצליחו להראות שילדים מחקים את ההורה בן מינם (כלומר שילד ינסה להתנהג יותר כמו אבא וילדה תנסה להתנהג יותר כמו אמא).
נכון או לא נכון?
לא נכון
מחקרים לא הצליחו להראות שילדים מחקים את ההורה בן מינם (כלומר שילד ינסה להתנהג יותר כמו אבא וילדה תנסה להתנהג יותר כמו אמא).
מהו האלמנט שקובע אם דמות תהיה מושא לחיקוי ?
מידת הדומיננטיות של הדמות והכוח החברתי שלה- ילדים יחקו את הדמות שנתפסת כיותר חזקה, חמה ובעלת סטטוס גבוה יותר.
מה מצאה מטה-אנליזה על מחקרים שבחנו את השפעת היעדר דמות אב על הגבריות של ילדים ?
שהקשר קלוש ביותר ולא עקבי. יש כאן גורמים אחרים שמשחקים תפקיד: סיבת העדרו של האב, מצב סוציואקונומי ונוכחות גברים אחרים במשפחה.
מה מצאו במחקרים שנעשו במדינות שונות (כולל מדינות המזרח הרחוק ואירופה) בתחום הפרסומות בטלוויזיה?
במחקרים שנעשו במדינות שונות (כולל מדינות המזרח הרחוק ואירופה) נמצא שלמרות ההבדלים התרבותיים, ההטיה המגדרית חזקה בכל המדינות בתחום הפרסומות בטלויזיה: גברים מוצגים יותר כבעלי סמכות, ונשים מוצגות יותר כצרכניות של מוצרים. נשים מופיעות יותר בפרסומות של מוצרים לבית (מוצרי ניקיון, ריהוט, אוכל) ואילו גברים מופיעים יותר בפרסומות למוצרים של “בחוץ”- מכוניות, ציוד ספורט.
פרסומות בחברות מסורתיות יותר- הונג קונג ואינדונזיה- מראות יותר סטריאוטיפיזציה מגדרית (המצאתי עכשיו מילה…) מחברות פחות מסורתיות כמו ארה”ב ודנמרק.
מה מצא מחקר של
Thompson & Zerbinos
שבו ראיינו 89 ילדים בגיל 4-9
על תפיסת דמויות מצויירות?
שילדים תפסו דמויות מצויירות גבריות כיותר אקטיביים ואלימים, ואילו דמויות נשיות כיותר “ביתיות” ומעוניינות יותר במראה חיצוני ובמערכות יחסים. נמצא גם קשר בין עוצמת הסטריאוטיפ שהילד ביטא לבין האפשרויות התעסוקתיות שהוא חזה למבוגרים בני מינו (כלומר ככל שילד- למשל בן- קלט את הסטריאוטיפ טוב יותר, הוא יציע עיסוקים יותר גבריים). זה מתאים לעדויות ממחקרים רבים שטוענים כי צפיה בטלויזיה קשורה לסטריאוטיפים מגדריים חזקים יותר אצל ילדים
איזה מחקר קרוב מאוד להוכחת קשר סיבתי בין צפייה בטלוויזיה ליצירת סטריאוטיפים מגדריים בקרב ילדים?
בעיירה קטנה בקנדה שלא יכלה לקלוט שידורי טלויזיה עקב מיקומה הבעייתי בערים, נמצא שהסטריאוטיפים המגדריים שילדים ביטאו חלשים יחסית לערים קרובות שבהם הילדים צפו בשידורי טלויזיה. כאשר הצליחו לחבר את העיירה לרשת הטלויזיה הארצית, וחזרו על הניסוי לאחר מספר שנים, מצאו עליה גדולה בעוצמת הסטריאוטיפים המגדריים אצל הילדים- בעיקר אצל בנים.
מחקר אורך בנושא התפתחות ידע מגדרי עקב אחרי 82 ילדים גרמנים בגילאים 5-10.
מה מצאו?
בגילאי 5 עד 7 הילדים הראו אמונות נוקשות ונחרצות על ההבדלים בין המינים (“רק בנות בוכות”, “רק בנים משחקים כדורגל”). לעומת זאת בגילאים 8-10 הילדים הראו דעות גמישות יותר והסתברותיות יותר- “בנות בוכות יותר מאשר בנים” ו”גם בנים וגם בנות בוכים”. באופן מעניין, למרות שהסטריאוטיפים המגדריים של הילדים נעשו גמישים יותר עם הגיל, הילדים גם הראו עליה בהתנהגות תואמת-מין ככל שהתבגרו.
שאלה חשובה בחקר ידיעת המגדר היא: האם סטריאוטיפים מגדריים חזקים יותר קשורים להתנהגות שהיא יותר
sex typed (תואמת מין)?
מחקרים מצאו קשר כזה, אבל הוא חלש מאד. כמו כן ההשפעה יכולה להיות בשני הכיוונים: ילד שיש לו סטריאוטיפ מגדרי חזק יכול להימנע מלעסוק בפעולות שאינן תואמות מגדר (למשל, אם בן חושב שרק בנות מבשלות, הוא לא ינסה לעסוק בבישול). אבל מצד שני, העיסוק בפעולות שאינן תואמות מגדר יכול לגרום לשינוי והיחלשות של סטריאוטיפים מגדריים (אם בן אוהב לבשל, יכול להיות שהוא יחליט שבישול זה לא רק עבור בנות).
קולברג הציע כי
gender constancy
(ההבנה שמין הוא מאפיין קבוע) הכרחית להופעת
sex typing
בבנים ובנות.
לפי מחקרים מודרנים, האם קולברג צדק?
לא
קולברג טעה בנקודה זו
ילדים מראים התנהגות משחק תואמת מין כבר בשנה השניה לחייהם, לפני שהם יכולים להגדיר את עצמם באופן מדוייק כזכר או נקבה. אם כן, התנהגות תואמת מין יכולה להיות קודמת אפילו לסוגים מוקדמים של ידע מגדרי.
