קירור טרפויטי וקונטרא אינדיקציות Flashcards
(33 cards)
מתי נשתמש בקירור טרפויתי?
נשתמש בקירור כטיפול ראשוני למצב אקוטי ולפגיעות טראומטיות ברקמות
מה הם שלבי הקירור?
הטיפול במצבים הללו יהיה עפ”י הראשי התיבות הבאים -
-
MICE–
תנועה, קירור, קומפרסיה, הרמה
Movement
Ice
Compression
Elevation
מתי נקרר?
- האיבר חם
- האיבר נפוח
- דימומים
- Spasm
ספסטיות זמנית.
מה ניקח בחשבון כאשר נקרר?
פקטור ההולכה או חום סגולי של האמצעי המקרר והרקמה, לדוגמה, קירור לח או יבש
טמפרטורת שיווי משקל שונה – הפרשי הטמפרטורה בין הרקמה לגוף המקרר
זמן הקירור – זמן החשיפה לקור.
cold pack
שקית קירור כמו ה-
Hot Pack
– יש בתוכה את אותם הגרגירים. הגרגירים האלה לא מתקשים בטמפרטורה נמוכה, ולכן היא גמישה - ומאפשרת לעטוף טוב את המקום הפגוע.
כאשר שמים
Cold Pack
ומודדים טמפרטורה בעומקים שונים של הרקמה- בעומק של 3 ס”מ בתוך העור כמעט ואין השפעה לקירור - כלומר אנו מקררים בעיקר מבנים שטחיים ולא עמוקים. לפעמים, לאחר רבע שעה, רואים ירידה קטנה בטמפ’ בעומק של 4 ס”מ.
Ammonium Nitrate Fertilizer - Instant Cold Pack
שטחי ויבש
שקית קירור מהיר - מכילה מים וצינור סגור שמכיל חומר מסוים. החומר הזה נמצא בתוך קפסולות קטנות, שכאשר מכים את השקית הוא יוצא ואז הוא שואב את החום מהאזור.
ice pack
שטחי ולח
קרח רטוב – מאד יעיל והכי פשוט. לוקחים קוביות קרח, שמים בשקית, ואז מצמידים את השקית עם מגבת לחה או יבשה, הלחות תעביר את החום מהגוף בצורה יותר מהירה.
קרח יבש – כמו קרח רטוב, רק בלי מגבת לחה. פחות יעיל מקרח רטוב.
מה יותר יעיל? יבש או לח?
מבחינת יעילות קרח רטוב עם מגבת לחה הכי יעיל, אפילו אריזת אפונים קפואות מורידה את טמפ’ העור לטמפ’ יותר נמוכה אפילו מ-
Ice Pack.
מסאז קרח
שטי ויבש
כוסות קרח שממש מאפשרות להעביר את הקרח על האיבר הפגוע. יעיל לפגיעות ודלקות אקוטיות מקומיות
עוצמת העיסוי תלויה במקרה, במצבים אקוטיים – לא טוב ללחוץ חזק וישר על הרקמה. יותר טוב לעסות את המקום עם כיוון הזרימה הלימפתית- לחץ קל לכיוון פרוקסימאלי.
מגבות קרח
מגבת רטובה מהמקפיא, ניתן לשים על מקום מסוים בגוף כדי להוריד את החום.
שטחי ולח
ג’ל קירור
שטחי ויבש
חומר כימי אתנול ומנטל שמורחים על המקום הוא נמצא בטמפרטורת החדר.
המולקולות של החומרים משפיעות על סף הפוטנציאל של הפעולה של הרצפטורים לקור ולכן מגרות את התרמורצפטורים וגורם לתחושה של קור. נמצא במחקרים כי הוא לא מוריד נפיחות אבל כן מוריד כאב.
הג’ל לא באמת מקרר ולכן חסרים לו הרבה יתרונות של קירור אמיתי.
אמבט מי קרח
שטחי
כמו אמבטיית מערבולת, רק עם קרח.
המכות של המים יעילות להורדת נפיחויות – בשל גירוי המערכת הלימפתית, יכולה לעבוד יותר טוב ובכך לפנות את הנוזלים וחומרי דלקת אחרים בצורה יותר מהירה ויעילה.
ספריי קרח
שטחי
יש ספריי שמזיק לסביבה, והוא אף דליק (היו שנים שאסרו את השימוש בו) אך הוא יעיל יותר ויש ספריי אחר שהוא יותר ידידותי לסביבה אך מקרר פחות טוב.
משתמשים כאשר אנחנו צריכים קירור מהיר כמו בפגיעות ספורט או אצל רופא השיניים. נוח ומהיר כשאין זמן לחכות עד שהמקום יתקרר למשל בעזרת קרח או I
ce Pack.
הוא נועד גם להפחתה של בכאבי שרירים והגבלות תנועה.
- Myo Fascial Trigger Point- נקודות בשריר, כשהן פעילות, אז הן כואבות ומקרינות כאב לאזורים אחרים.
לדוג’ אם יש נקודה כזו באזור השכמה, זה יכול להקרין לצוואר. בנקודות האלה יש גם בדר”כ אספקת דם לא טובה, ולרוב מה שגורם להן להתעורר זה
Over Use.
אחד הטיפולים הטובים ל
Myo Fascial Trigger Point
זה ספריי קרח.
בגלל שהוא נשאר על העור לא לאורך זמן האפקט שלו הוא רגעי. הספריי מוריד את הטמפ’ העורית ל-15 מעלות באופן די מיידי. לא מקרר לעומק.
Control Cold Compression Unit
שטחי
המיכל מכיל קרח עם מים מאד קרים. מזרימים את המים הקרים לשרוול, מניחים מעל האזור. השרוול מפעיל לחץ על האזור, וזה מאד יעיל. יש כל מיני שרוולים שמתאימים לכל מיני איברים.
מאפשר קירור לסירוגין עם לחץ.
*הלחץ טוב לבקרה על דימומים לאחר הניתוח - ולכן משתמשים בזה הרבה לאחר ניתוחים.
למה גורם הקירור?
הורדת נפיחות
השפעה דרך מרכזים בהיפותלמוס
הורדת המטבוליזם
הורדת אספקת הדם
ירידה בתהליכים דלקתיים
קירור גורם להמוגלובין לשחרר פחות חמצן
קירור גורמת לכך שהסטורציה של החמצן בוורידים עולה
הורדת הנפיחות
הנפיחות באזור הדלקת, אזור הפציעה, מתרחשת בעקבות יציאת חלבונים- מבנים של רקמות חיבור שמושכים אחריהם הרבה מים לאזור הבין תאי – והאזור מתמלא בנוזלים – ואז המקום מתנפח.
הורדה בנפיחות ע”י קירור מתרחשת באמצעות אפקט מיידי של הקירור שהוא כיווץ של כלי הדם העורקיים – ולא של הוורידיים. בקירור אנו משפיעים על הכיווץ של כלי דם עורקיים באמצעות השפעה ישירה על השרירים החלקים העוטפים את העורקים. הכיווץ גורם לכך שיפסיקו לצאת נוזלים מהעורקים.
הנפיחות לא תמיד תרד אבל היא תמיד תעצור שזה חשוב מאוד.
הדבר לא משפיע על לחץ הדם הכללי בגוף, ולכן אין עלייה בלחץ הדם והנוזלים לא יוצאים מכלי הדם למרות הכיווץ. עצם העובדה שכלי הדם הוורידיים וכלי הלימפה לא מתכווצים גורמת לכך שהנוזלים יוכלו להיות מפונים על ידי כלי הדם הוורידיים והמערכת הלימפתית.
השפעה דרך מרכזים בהיפותלמוס
ההיפותלמוס קולט את הירידה בטמפ’ הגוף, ואז מכווץ את כלי הדם בפריפריה – כדי להשאיר את הדם באזורים החיוניים להישרדות – וכך הטמפ’ שלהם עולה לטמפ’ נורמלית.
עלייה בצמיגות הנוזל – ככל שנקרר נוזל כך הוא יהיה צמיג יותר וכך יהיה פחות זרימת דם. פחות דם יגיע למקום הפגום , תהיה פחות נפיחות.
הורדת המטבוליזם –
בקירור (בניגוד לחימום) מתרחשת הורדת מטבוליזם ואז יש פחות תוצרים - מה שעוזר להשארת הכיווץ בכלי הדם, וכן להורדת הכאב. התוצרים של המטבוליזם הם לרוב אלה שפותחים את כלי הדם- ואם יש פחות מהם – אז כלי הדם נשארים מכווצים. התוצרים עצמם גם גורמים לכאב במקום, ואם מורידים את התוצרים האלה אז פחות כואב.
קירור מוריד את אספקת הדם למקום הפגוע
- לדוגמא,
Ice Pack
מוריד את אספקת הדם למקום הפגוע ב-56%. אנו צריכים לשקול האם להשתמש בקירור כי אולי המקום צריך יותר אספקת דם כדי לרפא את עצמו (ובאמצעות קירור אנו מורידים את אספקת הדם).
קירור גורם להמוגלובין לשחרר פחות חמצן -
בתנאי קור הקשר בין ההמוגלובין לחמצן חזק יותר- ולא מאפשר לחמצן לעבור אל הרקמה. לכן, כשנקרר מקום, לאחר כמה דקות נראה צבע אדמדם במקום בו קיררנו- וזה לא בגלל שאספקת הדם למקום עלתה (הרי קירור עושה בדיוק ההפך), אלא בגלל שיש הרבה חמצן בכלי הדם שלא משתחרר.
קירור גורמת לכך שהסטורציה של החמצן בוורידים עולה
- זה קורה מכיוון שפחות חמצן השתחרר לרקמות, וכך יש יותר חמצן במערכת הוורידית.
מינוני הטיפול בקירור
- קירור יעשה תמיד לזמן קצר וקצוב 10-15 דק’– כי אם נקרר לזמן ארוך ניצור נזק משני לרקמה בעקבות חוסר אספקת הדם. (לעומת 30 דק’ בחימום שטחי)
- לאחר קירור ראשון נחכה שעתיים עד שנוכל לבצע קירור נוסף. (לעומת שעה בין חימום לחימום).
Hunting Response -
תגובת האנטינג היא מחזוריות של היצרות והתרחבות כלי הדם. כל 15 דקות בערך יש איזשהו שינוי של מצב כלי הדם – היצרות והתרחבות.
זהו מנגנון פיזיולוגי תקין שתפקידו להתמודד עם טמפרטורה הנמוכה.
ההשערות לגבי דרך הפעולה של התגובה –
- הרחבת כלי הדם דרך קשת הרפלקס המופעלת ע”י חומר דמוי היסטמין
- אינהיביציה (דיכוי, עיכוב) של שרירים חלקים
- ירידה ברגישות כלי הדם לחומרים המכווצים – הסתגלות
נוטים לחשוב שהמחזוריות של כלי הדם היא הסיבה לכך שממליצים שלא לקרר קירור ארוך, אך זה לא נכון.
ההתרחבות לא מגיעה לאותו מצב של קוטר כלי הדם כמו לפני הקירור, וכמובן גם לא מתרחבת יותר מהקוטר המקורי של כלי הדם. כלומר, לעולם אין עלייה באספקת הדם והחמצן לרקמה כל עוד אנו מקררים.
הסיבה לכך אנו לא רוצים לקרר לזמן ארוך כי אנו רוצים שכן תהיה אספקת דם לרקמה על מנת שיגיע חמצן לרקמה, ושחומרי הדלקת יצאו מכלי הדם כדי לרפא את הפגיעה.
השפעת קירור על עצבים פריפריאליים
- ירידה במטבוליזם.
- ירידה בייצור אצטיל כולין – שהוא ניורוטרנסמיטור , אחראי על ההולכה העצבית ולכן תתרחש ירידה בספסטיות השריר.
- ירידה במספר היריות – השריר פחות עובד , פחות ספסטי, ולכן יש פחות כאב, כי גם עצבים המשפיעים על כאב יורים פחות פולסים.
- עלייה בסף פוטנציאל הפעולה –
קשה יותר לגייס את העצב ליצור
Action Potential. - עלייה ב
-Refractory Time
–יש כמה מילי שניות אחרי שהיה גירוי עצבי שלא ניתן שוב לגרות אותו, הקירור מאריך את הזמן הזה. - הולכה איטית יותר –על כל ירידה של 1 מעלה בתוך השריר יש ירידה ב2 מטר בפעולה העצבית. אם נגיע בעצב ל-4 מעלות , יתרחש
Block
מוחלט בהעברה העצבית, כלומר העצב ימות ולא יחזור לתפקד.