תרמודינמיקה Flashcards
(35 cards)
מה חשבו בעבר בנוגע לחום?
בעבר חשבו שחום הוא חומר שעובר מגוף לגוף. לחומר הזה קראו קלוריק. כיום אנו יודעים שחום הוא סוג של אנרגיה.
מהי אנרגיה?
היכולת לבצע עבודה
טמפרטורה
הטמפרטורה של עצם היא ממוצע האנרגיה הקינטית שלו.
היא מדד לרמת התנועה של מולקולות בחומר. טמפ’ גבוהה - הרבה תנועה של המולקולות
טמפ’ נמוכה - מעט תנועה של המולקולות.
חוק שימור אנרגיה
בתוך מערכת סגורה כמות האנרגיה תישאר אותה כמות היא יכולה לעבור בין סוג אחד ולסוג אחר של אנרגיה. לדוג’ מאנרגיית תנועה לאנרגיית חום.
מוליכות חום
היא תכונה של חומר להעביר חום, כאשר מעבר החום הוא מעבר האנרגיה התרמית בחומר, מאנרגיה גבוהה לאנרגיה נמוכה.
בחדר עם טמפרטורה קבועה לכל החפצים תהיה אותה הטמפרטורה, אז למה יש חפצים שמרגישים לנו יותר או -פחות חמים? לדוג’ מתכת תרגיש קרה יותר מעץ.
התשובה היא מוליכות חום - כאשר הגוף שלנו נוגע במתכת והוא יותר חם ממנה, תעבור אנרגיה ממנו אל המתכת ואנחנו בעצם “נאבד” חום ולכן האיזור ירגיש קר יותר, וכך גם בעץ אך מה שקובע את התחושה של חיישני החום בגוף הוא הקצב שהאנרגיה תעבור.
כלומר, כאשר חומרים נמצאים באותה טמפ’ ככל שמוליכות החום של חומר גבוהה יותר כך נרגיש במגע של הגוף שלנו שהחומר קר יותר, לדוג’ במתכת, שמוליכות החום שלה גבוהה יותר מעץ, המעבר של אנרגית חום הוא מאוד מהיר ובעץ הרבה יותר נמוך ולכן כאשר אנחנו נוגעים במתכת היא תרגיש לנו יותר קרה מהעץ.
הולכה
העברת חום בחומר בלי שתהיה תזוזה של החומר. גופים במגע אחד עם השני מעבירים חום בהולכה בשל העברת אנרגיה קינטית ממולקולה למולקולה. המעבר אנרגיה הוא רק בין המולקולות
הסעה
- מעבר חום בהסעה הוא מנגנון העברת חום ממקום אחד לשני על ידי תנועה של זורמים. הסעה היא בדרך כלל הצורה הדומיננטית של מעבר חום בנוזלים וגזים.
- העברת חום בנוזל או בגז עקב זורמים המעבירים חום ממקום למקום. לדוג’ חום הגוף עובר בהסעה ע״י נוזל הדם. לדוגמה, אנשים שיש להם היפותרמיה, במצב כזה אנחנו יכולים לשים אינפוזיות חמות, ואז נוזל חם מחממם את הגוף ע״י כך שהוא נוסע בתוך הגוף.
התמרה
העברת אנרגיה מסוג אחד לאנרגיה מסוג אחר. לדוג’ מאנרגיה מכאנית לאנרגיה של חום בחיכוך. כאשר אנחנו לוקחים אנרגיה מכאנית – משפשים את הידיים – יצרנו חום בכפות הידיים שלנו – כלומר, הפכנו את החיכוך – אנרגיית התנועה לאנרגיית חום. דוגמה נוספת, אולטרסאונד – זהו גל של הלם שגורם לחיכוך בין המולקולות, בין התאים והחיכוך הזה יוצא חום.
קרינה
- תנועה של חלקיקים חשמליים בתגובה לאנרגיה אלקטרומגנטית. המטענים החשמליים בגוף מסוים נעים בהתאם לכוח השדה החשמלי- והתנועה הזו גורמת לחימום.קרינה אלקטרומגנטית היא קרינה שגורמת לחלקיקים לזוז בהתאם לשדה החשמלי- ואם היא תהיה במהירות מספיק גבוהה (26 מיליון פעמים בשניה) יווצרו גלים קטנים.
צלזיוס
על שם מדען אנדרס צלזיוס.
צלסיוס קבע שנקודת הקיפאון של מים היא 0 מעלות צלזיוס.
צלסיוס קבע שנקודת הרתיחה של מים היא 100 מעלות צלזיוס.
קלווין
״האפס המוחלט״ - הטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית - 0 מעלות קלווין . ההנחה היא מדעית בלבד - הטמפרטורה הנמוכה ביותר שהצליחו הוא 272.9- מעלות צלזיוס.
כל מעלת צלזיוס שווה למעלה קלווין.
פרנהייט
- אפס מעלות פרנהייט – טמפרטורת ההתכה אליה מגיע קרח כתוש ביחד עם מלח = 17.8- מעלות צלזיוס
- כאשר לוקחים קרח ושמים איתו מלח, אנחנו גורמים לקרח להיות מומס בטמפרטורה נמוכה יותר. זוהי סיבה שמפזרים מלח על הכביש בחורף - כדי שהקרח יימס בטמפ’ מהר יותר.
- פרנהייט סקלה שונה מסקלת צלזיוס וקלווין – מעלה אחת של פרנהייט לא שווה למעלה אחת של צלזיוס או קלווין.
מעלה אחת של פרנהייט שווה ל
תנועה קינטית ומצבי צבירה
האנרגיה הקינטית של מולקולות בחומר יקבעו את מצב הצבירה של החומר.
לחץ אוויר יכול לגרום לשינוי מצב צבירה של חומר ולשינוי טמפרטורה.
שינוי הטמפ’ עם הוספת אנרגיה לחומר - כאשר המוצק מתחמם, הטמפרטורה עולה, אבל באיזשהו שלב אנחנו רואים שהאנרגיה החומנית (אנרגיית החום) מעלה את האנרגיה הקינטית של המולקולות, אנחנו רואים שהתנועה של החלקיקים גוברת. כמו כן אנחנו רואים שככל שהאנרגיה הקינטית של המולקולות עולה המולקולות נוטות להתפשט ולהתרחק אחת מהשנייה.
הוספת אנרגיה חומנית לחומר לא בהכרח תביא לעלייה בטמפ’ שלו או לעלייה באנרגיה הקינטית של החלקיקים של החומר. לדוגמא, אם חיממנו נוזל (הוספנו לו אנרגיה חומנית), בהתחלה הטמפ’ שלו תעלה, בשלב מסוים הטמפ’ שלו תפסיק לעלות והקשרים בין החלקיקים שלו יתנתקו, ורק לאחר ניתוק הקשרים, הטמפ’ שלו תמשיך לעלות עד שהחלקיקים שלו יקבלו אנרגיה קינטית והנוזל יהפוך לגז.
מנגנון הזיעה
הזעה זה מנגנון קירור של הגוף. הגוף לוקח את הנוזל שיצא ממנו ונמצא על העור, משקיע אנרגיה חומנית כדי להפוך את הנוזל לגז (החלקיקים מקבלים אנרגיה קינטית, הקשרים בין החלקיקים מתנתקים, ואז הם מתרחקים אחד מהשני מה שגורם להפיכת הנוזל לגז). “ניצול” האנרגיה החומנית מהגוף גורמת לקירור הגוף. הגז הזה שנוצר מהזיעה הוא הלחות. כאשר אנו מזיעים במקום עם לחות גבוהה, הגוף שלנו לא יצליח לאדות את הזיעה על הגוף, ולא די בכך, אנו גם נקלוט מולקולות של גז מהאוויר והם יהפכו על הגוף שלנו לנוזל= זיעה.
חום כמוס
חום היתוך וחום אידוי
חום היתוך - חום כמוס הדרוש למעבר של חומר ספציפי ממוצק לנוזל.
חום אידוי - חום כמוס הדרוש למעבר של חומר ספציפי מנוזל לגז.
מעבר מלחץ לתת לחץ
- גורם לקירור החומר היוצא
מנגנון ספריי קירור
ישנם טיפולים שונים בהם יש חשיבות לחום כמוס של חומר בשילוב המעבר מלחץ לתת לחץ – לדוג’ ספריי קירור לשימוש בחום כמוס בטיפול יציאה מלחץ לתת לחץ- גורמת לקירור החומר היוצא, כשהוא יוצא מהבקבוק הוא עדיין נוזל- אבל הוא יוצא בטמפ’ מאד נמוכה. האנרגיה החומנית בגוף שלנו מספיקה כדי לאדות אותו ולהפוך אותו מנוזל לגז - יש לו חום כמוס יחסית נמוך.
מנגנון ג’ל סיליקה
חומר המשמש כמילוי לכריות קירור וחימום. הגרגירים הם בעלי שטח פנים גדול המסוגלים לספוח מים. החומר הזה הוא בעל חום היתוך מאד גבוה (צריך להשתמש בהרבה מאד אנרגיה כדי להפוך אותם לנוזל). תכונה זו היא תכונה חשובה לטיפול משום שאנו לא רוצים שהגרגירים ישנו את מצב הצבירה שלהם ויצאו מהכרית- במצב כזה הכרית לא תהיה נעימה למטופל, לא תיצמד ותכסה כמו שצריך את האזור הפגוע ואיבדנו את מטרת השימוש בה.
חום סגולי וקיבול חום סגולי
קיבול חום הוא תכונה פיזיקלית אשר מוגדרת ככמות החום הנדרשת על מנת להעלות את הטמפרטורה של גוף נתון במידה ידועה, ומסומן בדרך כלל באות
C
והיחידות שלו הן גאול לקלויין
קיבול חום סגולי של גוף הוא כמות החום הדרושה כדי להעלות את הגוף במעלת צלזיוס אחת. קיבול החום הוא תכונה אקסטנסיבית והוא גדל עם מסת הגוף. כך לדוגמה, לדלי מים יש קיבול חום גדול יותר מאשר לכוס מים
על ידי חלוקת קיבול החום במסת הגוף מקבלים את קיבול החום הסגולי, המתאר את כמות החום שיש להשקיע ביחידת מסה של אותו חומר על מנת להעלות את הטמפרטורה שלה במעלה אחת. היחידות של קיבול חום סגולי הן ג’אול לקילוגרם לקלווין (או למעלות צלזיוס).
לדוגמה:
קיבול החום הסגולי של מים הוא כ־4,186 ג’אול לקילוגרם למעלת צלזיוס (או בדיוק קלוריה לגרם לפי הגדרתה).
ג’אול
יחידת חום נמדדת ב
קלוריה
כמות האנרגיה שיש להשקיע בגרם 1 של מים על מנת להעלות את הטמפ’ שלהם ב1 מעלה צלזיוס.
מעבר בין ג’אול לקלוריה
1 קלוריה = 4.18 ג׳אול = 418 גרם מסה ממטר בכדוה”א
אנרגית חימום מול קירור
- האנרגיה שדרושה כדי לעלות טמפ’ של חומר ספציפי במעלה אחת היא אותה אנרגיה שדרושה לחומר כדי לקרר את עצמו במעלה אחת.