Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

אינטגרטיבי מקבץ 2 > EUS/ ERCP, דימות בטן, פוליפים במעי הגס, מניעה אוכלוסייה בסיכון > Flashcards

EUS/ ERCP, דימות בטן, פוליפים במעי הגס, מניעה אוכלוסייה בסיכון Flashcards

1
Q

מה נוכל להדגים בלבלב

(4)

A
  • דלקת חריפה
  • דלקת כרונית
  • גידול רקמתי
  • נגע סיצטי
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

אילו רמזים צילום בטן יכולים לתת על תהליכים בלבלב

(2 רמזים)

A

חסימת מעיים זמנית וחלקית- מאפיין פאנקריאטיטיס אקוטי

הסתיידויות בלבלב- מאפיין פאנקריאטיטיס כרוני

לא משמש לאבחנה, לא משתמשים ברוטינה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

מדוע אולטראסאונד אינה בדיקת הבחירה לדימות של לבלב

A

הלבלב מוסתר ע”י אוויר ממע’ העיכול- כלומר גם אם נראה תהליכים התשובות יהיו מסויגות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מדוע משתמשים בסיטי בטן לדימות הלבלב

A

כדי ללמוד על מידת החומרה של המחלה-** **נותן מדד פרוגנוסטי בדלקת חריפה

80% רגישות

מתאים לתהליכים דלקתיים ופחות לתהליכים גידוליים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מהו

Balthazar score

A

אינדקס שבאמצעותו ניתן לקבל מדד לחומרה ופרוגנוזה של תמותה- משתמשים דרך פענוח סיטי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

איזו בדיקה מחליפה את ה

ERCP

ומדוע

A

MRCP

מדמה את הצינורות של המרה והלבלב ולא פולשני ולכן מחליף את ה-ERCP

מאבחן גידולי לבלב בגודל קטן, מאבחן ומאפיין ציסטות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

מהו הממצא

A

פסואודוציסטה בלבלב- דם,אפיתל ושאריות של חלבון שהצטבר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מהו הממצא

A

IPMN

הרחבה של צינור הלבלב יחד עם ציסטה, מדובר בציסטה גידולית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מהו הממצא

A

ציסט-אדנוקרצינומה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מהו הממצא

A

פאנקריאטיטיס כרוני

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מהוא הממצא

A

גידול נוירואנדוקריני בלבלב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

למה משתמשים ב

EUS

A

חקירת נגע בלבלב ודגימה שלו, בנוסף אפשרויות טיפול (אבלציה של הצליאק גנגליון)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

מהו אמצעי הגולד סטנדרט לאבחון לבלב

A

EUS

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

איזה אמצעי הדמייה הכי רגיש במציאת דלקת כרונית בלבלב

A

EUS

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

מה EUS יכול לאבחן

A

דלקת לבלב כרונית, הסתיידויות, התרחבויות והיצרויות של צינורות המרה והלבלב, סיצטות ותהליכים תופסי מקום

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

כיצד נראה גידול ב

EUS

A

כתם היפואקואי (שחור), אבנורמלי, ניתן למדוד את המוצקות- ככל שיותר ככל = מוצק יותר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

אילו סוגי ציסטות נוכל לראות

EUS

(7)

A
  1. סרוטית
  2. פסואודוציסטה
  3. מוצינוזית
  4. IPMN
  5. NET
  6. סיצט-אדנומה
  7. סיצט-אדנוקרצינומה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

איזו אינפורמציה EUS

יכול להעניק לנו על תהליכים תופסי מקום בלבלב

A
  1. גודל, מיקום ומוצקות
  2. גבולות ומעורבות של כלי דם

אינפורמציה חשובה למנתח

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

מהו הממצא

A

פסאודו-סיצטה, ציסטה שאינה צלולה

**נראה בד”כ אחרי טראומה או דלקת לבלב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

כיצד אראה ציסטה סרוטית בלבלב

A

סיצטה הבנויה ממחיצות וציסטות קטנות עם אפיתל קובייתי. בד”כ עם הסתיידות מרכזית

אם אדקור אקבל מים (סרום)

ציסטה שפירה וממאירות אינה שכיחה בסוג זה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

מה המאפיינים של ציסטה מוצינוזית

מתי הציסטה בתהליכי השתנות?

A

מכילה ריר והרבה חלבון, התמרה לסרטן משמעותית (10-20%)

חלל אחד גדול ופחות מחיצות. לרוב נתקדם לניתוח

ציסטה בתהליכי השתנות-דופן עבה, מעט מחיצות ויותר הסתיידויות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מהו

IPMT ולאיזה 2 סוגים נחלק

A

שגשוג ניאופלסתי של תאים מייצרי ריר בצינוריות הלבלב

Main duct / side branch

MD- התמרה 40-70%, מציעים ניתוח

SB- דורש מעקב, התמרה 10%

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

מהם פקטורים מנבאי ממאירות ב

main duct IPMN

(3)

A
  • צינור לבלב ראשי > 1 ס”מ
  • ציסטות > 3 ס”מ
  • נודולים בדופן = רכיב רקמתי הנמצא ליד או בציסטה, מעיד על השתנות

אם רואים את המאפיינים הנ”ל נשאף לנתח ולהוציא את הלבלב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

מה המשמעות של רכיב רקמתי ליד או בציסטה עצמה

A

= רכיב רקמתי הנמצא ליד או בציסטה, מעיד על השתנות- כלומר ציסטאדנומה/ ציסטאדנוקרצינומה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

מהו סוג הנוזל שאקבל בכל אחת מ-3 הציסטות

סרוטית, מוצינוזית , IPMN, פסואודו-ציסטה

A

סרוטית- מים

מוצינוזית / IPMN- רירי

פסואודו-ציסטה- נוזל שוקולדי בצבע חום

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

מה חשוב שניקח בחשבון באנליזה של הנוזל הנלקח מהציסטה

A

CEA- בתהליכים ניאופלסתיים יהיה גבוהה. מתחת ל-5 = ציסטה מימית פשוטה. מעל 192- ציסטה מוצינודית ככל הנראה ניאופלסתית

עמילאז- כל דבר במחובר לצינור יכיל עמילאז , כך אדע אם מדובר בנגע סולידי או מחובר לצנרת

עמילאז וCEA נותנים מידע לגבי איכות הציסטה והפרוגנוזה שלה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

מהו תהליך השימוש ב

ERCP

מהו סיבוך משמעותי שלו ומתי נשתמש בו

A

אנדוסקופ שנכנס ומנקז צינור מרה ראשי וצינור לבלב ואז מוזרק חומר ניגוד והצינורות משוקפים.

פאנקריטיטיס אקוטי- סיבוך משמעותי של התהליך

השיבוש לטיפול ופחות לאבחנה (EUS/ MRCP)

טיפול באבני מרה, ביופסיה מהצנרת, סטנט למקום חסום

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

מהו

Double duct sign

A

מצב בו גם צינור כיס המרה וגם צינור הלבלב חסומים לרוב בגלל גידול בראש הלבלב. בשיקוף אנחנו נראה שני צינורות דקים שצרים ונעלמים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

מהם הטיפולים שמאפשר

EUS

(5)

A
  • Celiac block- הזרקת אלכוהול וחומרים מאלחשים, משתק עצבוב למספר חודשים
  • הזרקת אלכוהול לציסטה- נמק מקומי העלמות הסיצטה
  • סטנט לפסאודוציסט וניקוזה לחלל המעי עד שנספגת ונעלמת
  • טיפול בלבלב נמקי- נקרוסקטומי, לשטוף חומר נמקי
  • אבלציה- הרג תאי גידול נוירואנדוקרינים קטנים / ציסטות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

מהם הטיפולים האפשריים עם

ERCP

(4)

A

אבנים, גידולים, היצרויות, דליפות

לעיתים אחרי שחותכים את צינור הלבלב והוא דולף

מכשיר טיפולי ולא כלי אבחנתי

ERCP spyglass- מכשיר עדין שרואה מה קורה בתוך הצנרת, לגידולים שנמצאים בתוך הצנרת

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

מתי נשתמש בצילום

X-ray

(5)

A
  • Acute abdomen
  • חסימת מעי
  • פניאומופריטונאום- אוויר חופשי בבטן
  • Toxic megacolon
  • גוף זה לא רדיופאקי (לא אטום לקרינה)

לא נבצע בטראומה

אוויר (שחור) ← שומן ← רקמות רכות ← רקמות קשות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

איך נבדיל בין מעי גס למעי דק בצילום חזה

A

מעי גס- ההאוסטרות לא חוצות מצד לצד אלא צמודות לדופן. המעי עצמו פריפרי

מעי דק- פסים לבנים דקים שחוצים את המעי מצד לצד (valvulae conniventes)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

למה משמש צילום בטן בשכיבה ולמה משמש צילום בטן בעמידה

A

צילום בעמידה- יעיל עבור חסימת מעי, פלס נוזל אוויר (נראה רק בעמידה / במבט צידי) מעל 3 ס”מ של הרחבה מעיד על חסימה

צילום בשכיבה יעיל עבור הרחבת מעי- לא נראה פלסים אלא רק אוויר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

מהו הצילום בשכיבה ומהו הצילום בעמידה

A

שמאל- עמידה ← פלס נוזל-אוויר

ימין ← שכיבה, רק אוויר כי הנוזל שוקע לכיוון הגב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

מתי נראה את לולאות המעי בצילום רנטגן

A

כשיש נוכחות אוויר חופשי בבטן - פרפורציה ממע’ העיכול

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

מהו

Coffee bean sign

A

תסביב של לולאת מעי גס סביב עצמה גורם להתרחבות פרוקסימאלית, אם רואים בצילום רנטגן מספיק לאבחנה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

מהם הממצאים

A
  • שמאלי- ציסטה מסוידת בכבד
  • אמצעי- דלקת לבלב כרונית, הסתיידויות בלבלב
  • ימין- הסתיידויות בדופן כיס מרה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

מה השימוש של בדיקה פלורוסקופית

A

בליעת בריום וצילום סט צילומי רנטגן - מאפשר לקבל הערכה פונקציונאלית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

מהי הדמיית הבחירה לרוב הממצאים האבנורמליים בבטן

יתרונות וחסרונות

A

סיטי

יתרונות- רזולוציה גבוהה, מהירה, סטוקטורות במיקומית שונים, חתכים שונים

חסרונות- יקרה, הרבה קרינה, אלרגיה ליוד, קונטרא-אינדיקציה באי ספיקת כליות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
40
Q

מתי שנשמש בסיטי

A
  • Acute abdomen
  • מסות אבדומינלאיות (כולל אנוריזמות)
  • staging + follow up of tumors
  • סיבוכים אחרי ניתוח
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
41
Q

מהם הממצאים

A

שמאל- גרורות בכבד

ימין- גידול נוירואנדוקריני בלבלב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
42
Q

מהם הממצאים

A

פאנקריאטיטיס אקוטי- שלבים שונים

ימין- necrotizing pancreatitis, nodules around the pancreas = sabonification

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
43
Q

מהו הממצא

A

פרפורציה

רואים חומר ניגוד שניתן פומית יוצא מצינור העיכול (נמצא בסמוך ללבלב) + נוכחות של בועות אוויר בחלל הבטן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
44
Q

מהו הממצא

A

חסימת מעי דק- החומר מגיע רק עד שלב מסוים בצינור העיכול עד נק’ מסוימת במעי הגס ונעצר ובהמשך רואים הצטברות צואה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
45
Q

מהו הממצא

A

לולאות מעי מעובות בקרהון- חומר ניגוד שלילי המאפשר להדגים את הלולאות הפתולוגיות בצורה מיטבית , עיבוי הדופן וחומר ניגוד שעובר בדופן צר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
46
Q

מהו הממצא

A

Comb sign

בחולה קרהון- התנפחות של כלי דם המזניטרים עם הרחבה ווסקולרית - מראה של מסרק

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
47
Q

מה התפקיד של

MRI

בקרהון

A

מבדיל בין דלקת פעילה למחלה פיברוטית היצרותית, זיהוי סיבוכים , הערכה של הענות לטיפול, גילוי של מחלה לאחר ניתוח

48
Q

מתי נשתמש בMRI בחשד של אפנדציטיס

A

נשים בהריון- לא רוצים להקרין ושימוש באולטראסאונד פחות טוב, תוספתן מעל 7 ס”מ , מודלק ועם פלס אוויר בפנים

49
Q

מהי

MRCP

מתי נשתמש

A

טכניקה לא פושנית להתסכלות על צינורות הלבלב והמרה, בהערכה לפני ניתוח (למשל אבנים בכיס מרה) מאפשר לראות אבנים ופתולוגיות נוספות בצינור בלבד

50
Q

מהו הממצא

A

הדגמה של גידול בצינור המרה תחת הדמיית

MRCP

51
Q

באיזה הדמייה נשתמש כדי לעשות

Staging of colonrectal cancer

A

MRCP

52
Q

מהי בדיקת הבחירה לאבנים בכיס מרה

A

US

53
Q

מהו הטיפול בו נשתמש באנגיוגרפיה

A

טיפול בדימומים.

במקום שיש אקסטרווזציה ש חומר ניגוד יעשו אמבוליזציה כדי לעצור את הדימום

54
Q

מהי בדיקת FIT

A

Fecal immunochemical testing

בדיקת צואה אשר בודקת נוכחות של המוגלובין אנושי בצואה ע”י נוגדן

מיועד לאיתור סרטן = נגע גדול , מכויב שנוטה לדמות בקלות

  • רגישות- 79%
  • סגוליות- 94%

באיתור סרטן מעי גס

בפוליפים סגוליות גבוהה אבל רגישות נמוכה

55
Q

מהי בדיקת הגולד סטנדרט לאיתור פוליפים וסרטן במעי הגס

A

קולונוסקופיה

הבדיקה היחידה שמאפשרת טיפול

חסרונות: בדיקה פולשנית ותלויה בהכנה של המטופל, 25% מהמקרים קיים סיכוי לפספס פוליפים

**אדם עם דם בצואה נשלח לקולונסקופיה

56
Q

אילו אופציות יש לאנשים עם קונטרא-אינדיקציה לקולונסקופיה מה היתרונות והחסרונות

A
  1. סיטי קולונגרפיה- שחזור תלת מימדי של הקולון יעילה לפוליפים מעל 1 ס”מ,** דורשת אבחנה מוקדמת של המעי **ואם התגלה פוליפ ← קולונוסקופיה.
  2. קפסולה לקולון- רגישות וסגוליות גבוהה לפוליפים מעל 1 ס”מ, יותר טובה מהסיטי קולונוגרפיה בפוליפים מעל 6 מ”מ

הבדיקות הנ”ל אבחנתיות בלבד

57
Q

אילו 2 סוגי פוליפים מעיניינים אותנו בקולונוסקופיות

מהי השכיחות להופעה של אותם פוליפים

A
  1. Adenomatous polyps
  2. Sessile serrated polyps (SSA’s)

מעל גיל 50 - בין 20-53% מהמקרים נמצא פוליפ אחד מהסוג הזה. מתוכן 10% יהיה פוליפ מתקדם בדרך להפוך לנגע סרטני

58
Q

מהו המסלול המורפולוגי שבו פוליפ הופך לסרטן

A

Normal mucosa → aberrant crypt (local cells proliferation) → polyps → polyps growth and become cancer

59
Q

מהו המסלול המולקולארי שבו פוליפ הופך לסרטן

A

Initiation → mutation in APC **in FAP this mut. is accelerated

האינצאציה יוביל להופעת אדנומה

Progression- K-ras,P53 **in lynch accelerated

הפרוגרסיה תהפוך אדנומה לאדנוקרצינומה

בסרטן ספורדי יש בערך 10 שנים מהתחלת התהליך ועד הופעת סרטן

60
Q

אילו 2 מסלולים מולקולריים מעורבים בהיווצרות סרטן מעי גס

מהי המוטציות הראשונית ומה השניוניות

A

Wnt signaling pathway- המסלול הקלאסי והעיקרי 80% מהמקרים. פה המוטציה הראשונית הינה APC ואז עוד מוטציות.

Serrated pathway- מוטציה ראשונית הינה BRAF, בשלב הבא יש מוטציה אפי-גנטית בד”כ ע”י מתילציה של גנים. 20-30% ממקרי הסרטן

61
Q

מהם 3 הפקטורים המעלים/ מורידים סיכון לפוליפים

A
  1. גורם גנטי- סיכון פי 2-3 לקרובי משפחה מדרגה ראשונה
  2. דיאטה ואורחות חיים
  3. תוספי תזונה של סידן- מוריד הישנות של פוליפים מסוג אדנומה ב-35% **הוכח במחקרים
62
Q

במה תלוי דרגת הסיכון של פוליפ ופוטנציאל לממאירות

(4 מאפיינים)

A
  1. גודל-ככל שהעולים בגודל הפוליפים יותר עם ווילוסים ומכילים דיזפלזיה ברמה גבוהה
  2. דרגת דיספלזיה
  3. סוג היסטולוגיה (אדנומות)- טובולרי הרבה יותר שכיח (בד”כ שפיר), ווילוס דרגת דיזפלזיה גבוהה יותר.פחות שכיח אדנומות מסוכנות
  4. מספר הפוליפים- ככל שכמות הפוליפים עולה רואים ש-% הקרצינומה עולה
63
Q

אילו 3 סוגים של

Sessile serrated polyps

ישנם

A
  1. hyperplastic polyps- פוליפים בקולון הדיסטלי לא ניאופלסטיים
  2. Traditional serrated polyps- בעלי מראה לובולרי , דומים יחסית לאדנומות, קולון דיסטלי, פוטנציאל ניאופלסתי
  3. Sessile serrated polyps- שטוחים, נפוצים בקולון הפרוקסימאלי, בעלי פוטנציאל ניאופלסטי
64
Q

אילו 2 סוגים של פוליפים אדנומות קיימים

A
  1. tubular adenoma
  2. Villous adenoma- הסוג המסוכן
65
Q

מהו הממצא

A

Sessile serrated polyps- רואים עליהם גם mucous cap- נראה כמו מעין לכלוך

66
Q

מה נראה במבט היסטולוגי בפוליפים מסול

Sessile serrated

A

נראה כמו מגף בבסיס המוקוזה

67
Q

מהו השילוש המסוכן של

Sessile serrated polyps

A

קשה לאבחן

קשה להסיר

יכולים להכיל דיספלזיה- פוטנציאל ממאירותי

68
Q

מהי

optical biopsy

A

שיטה שעוזרת להדגים נגעים ולהבדיל אדנומות פוליפ היפרפלסטי ונגעים סרטניים ומאפשרת לזהות האם קיימת דיספלזיה ב-serreted sessile polyp

כלומר לא תמיד חייבים לקחת ביופסיה , ניתן לאבחן ולטפל על סמך אנדוסקופיה בלבלד

69
Q

כיצד מסווגים פוליפים במעי הגס

(2 מאפיינים)

A

גודל- קטן מ-5 מ”מ(דימיניוטיב), 6-10 מ”מ (קטן), 1-2 ס”מ (בינוני), מעל 2 ס”מ(גדול)

מורפולוגיה- מסווג לפי קליספקציה פריז,לפי 2 קלסיפיקציות:

א. peduncle / sessile

ב. Granular vs non granular

לגודל הצורה והמראה יש משמעות פרוגנוסטית

70
Q

מהם הפוליפים הכי שכיחים שנתקלים בהם בקולונסקופיה ומיקום עיקרי, כיצד נסיר אותם

A

Diminutive polyps

קטנים מ-5 מ”מ, נמצאים בעיקר ברקטום ובסיגמואיד הדיסטלי

50% יכולים להיות אדנומות, נדיר שגדלים לאורך זמן

הסרה- באמצעות cold snare polypectomy- החוט לולאה קרה

71
Q

כיצד נכרות פוליפ בגדול 6-10 מ”מ ומה יהיה השיקולים שלנו

A

1.5% נמצא פתולוגיה מתקדמת ולכן נשלח להיסטולוגיה את הממצאים.

בגידול המחובר ע”י גבול- נשתמש בלולאה חשמלית שצורבת כלי דם

בגידול שטוח (ססיל) אפשר לכרות עם לולאה קרה

72
Q

מהי הגישה לפוליפים בגודל של 10-20 מ”מ

A

כ-⅓ מהמקרים יש היסטולוגיה מתמקדמת, 20% מהם ניתן להשאיר חלק ולפספס סרטן, סיכון לדימום ופרפורציה

נסיר עם לולאה חמה או

ESD/ en-bloc EMR- שיטה בה מזריקים חומר מיוחד מתחת לפוליפ למנוע סיבוכי כריתה

73
Q

מהו הגישה לפוליפים מעל 2 ס”מ

(5% מהמקרים)

ואיזה 2 סוגים נראה

A
  1. פוליפ שתלוי על גבעול גדול- יכיל כלי דם גדולים, סכנה לדימום, צריך לחנוק את הפוליפ ע”י לולאה ואז לכרות
  2. פוליפ שמתפשט לטרלית- משתמשים בטכניקת EMR שהיא בטוחה יותר מהסרה סטנדרטית

Large peduncle

lateral spreading

74
Q

מהי טכניקת

EMR

A

הזרקה מתחת לפוליפ חומר ג’לטיני עם אדרנלין שיוצר מעין “כרית” שמרימה את הפוליפ + צבע שצובע את סיבי הקולגן בסאב מוקוזה בכחול- מאפשר לדעת שלא פגענו בשריר בזמן כריתה

75
Q

מהם השיקולים בהסרת פוליפ גדול

(3)

A
  • קונטרא-אינדיקציות להסרה מורכבת (EMR/ ESD)- כשקיים חשד שהגידול אינבזיבי וחדר לסאב מוקוזה ואף מערב לימפה
  • מגבלת גודל- כמעט ולא קיימת
  • התמודדות עם שאריות ומעקב- הזמנת חולים למעכב סדור לפעמים יש צורך בהסרה נוספת
76
Q

מהם הגורמים שיכולים להגדיל סיכוי למעורבות של גרורות בבלוטות לימפה

A
  1. עומק החדירה של הפוליפ לתוך התת רירית
  2. נוכחות תאי גידול בתוך כלי דם / כלי לימה קטנים
  3. דרגת התמיינות- התמיינות נמוכה /שוליים חיוביים
77
Q

מתי נשלח מטופל לניתוח אונקולוגי מלא הכולל כריתה של חלק מהמעי עם אספקת דם ובלוטות לימפה

A
  • בכל מצב בו תאים מפוליפ ממאיר הגיעו לכלי דם או לימפה
  • דיפרינצאציה נמוכה
  • שוליים חיוביים
78
Q

מהם הסיכונים בהסרת פוליפ

(4)

A
  • דימום- סיכון עולה עם קו-מורבידיות, מיקום בקולון הימני וגודל הפוליפ
  • פרפורציה- כמעט ולא מתרחש בכריתה סטנדרטית, לרוב לא מצריך ניתוח
  • כריתה לא שלמה- 20% של כריתה לא שלמה בפוליפים הגדולים מ-1.5-2 ס”מ, יכול להוביל ל-interval cancer = סרטן שמתפתח לפני בדיקת המעקב הבא, בעיקר מתרחש ב-sessile serrated שמתפשטים לטרלית
  • הישנות- בד”כ הפוליפ המאוחר יהיה גדול יותר
79
Q

מהו

interval cancer

A

כריתה לא שלמה של פוליפ ← בין הבדיקה לבדיקה הבאה מתפתח סרטן

80
Q

מה הם התוויות לממצאים בקולונסקופיה:

ממצא נורמלי, סיכון נמוך, סיכון גבוה

A

ממצא נורמלי- פוליפים היפרפלסטיים / ללא פוליפים נחזור אחרי 10 שנים

סיכון נמוך- 1-2 אדנומות / sessile serrated קטן מ-1 ס”מ, בדיקה חוזרת תוך 5-10 שנים

סיכון גבוה- אדנומות או סרטד > 1ס”מ, אדנומה ווילוסית, דיזפלזיה בדרגה גבוהה, מעל 3 פוליליפם, או סרטד (Serrated) שיש בים דיספלזיה

80
Q

מה הם התוויות לממצאים בקולונסקופיה:

ממצא נורמלי, סיכון נמוך, סיכון גבוה

A

ממצא נורמלי- פוליפים היפרפלסטיים / ללא פוליפים נחזור אחרי 10 שנים

סיכון נמוך- 1-2 אדנומות / sessile serrated קטן מ-1 ס”מ, בדיקה חוזרת תוך 5-10 שנים

סיכון גבוה- אדנומות או סרטד > 1ס”מ, אדנומה ווילוסית, דיזפלזיה בדרגה גבוהה, מעל 3 פוליליפם, או סרטד (Serrated) שיש בהם דיספלזיה בדיקה חוזרת תוך 3 שנים. if we haven’t found anything after 3 year repeat after 5 years

81
Q

באיזה גודל הפוליפים הכי מתפספסים

A

הפוליפים שהכי מתפספסים בגודל 6-8 מ”מ, 20% מהפוליפים מתפספסים בבדיקות

82
Q

מהם גורמי סיכון ל

CRC

(4)

A
  1. גיל > 50
  2. ממצאי קולונסקופיה קודמת
  3. היסטוריה משפחתית- 20% מהמקרים קורים בקרובים מדרגה ראשונה שחלו כבר בסרטן מעי גס, כלומר סיכון פי 2-3 בקרובים דרגה ראשונה
  4. IBD- 10% לכל 10 שנות מחלה
83
Q

מהם 3 הפקטורים הסביבתיים העיקריים הקשורים ל

CRC

מהו תוסף שהוכח כמוריד סיכון ל-

CRC

A
  • אלכוהול
  • עישון
  • השמנה

תוספת סידן- היחיד שהוכח כמוריד סיכון

84
Q

מהם המאפיינים המולקולרים של

CRC

(4)

A
  1. אי יציבות כרומוזומאלית- 80%
  2. MSI- 15%
  3. TSG- APC 60-80% (sporadic cancer)
  4. Proto-oncogenes Kras 65% (sporadic cancer)
85
Q

כמה מסלולי התפתחות של ממאירות קיימים ב

CRC ומה משותף לשלושתם

A

Wnt signaling משותף לשלושתם

  • CIMP- Kras → MSI trough methylation of MLH1 (serrated)
  • CIN- APC → Kras → TSG
  • MSI-H- APC →MSI trough methylation of MLH1
86
Q

כיצד נקבע ה

staging in CRC

A
87
Q

איפה נראה גרורות שמקורן במעי הגס לעומת גרורות שהמקור הוא רקטום

A

מעי גס - ניקוז פורטלי = גרורות לכבד

רקטום- אספקת דם דואלית , התפזרות בריאה לעיתים לפני הכבד

88
Q

מהו הטיפול הדפיניטיבי ב

CRC

A

ניתוח (בשלב מוקדם). ככל השאזור יותר פרוקסימאלי כך האדם יהיה פחות סימפטומתי.

89
Q

מהי הגישה הטיפולית ב-

CRC

A

ניתוח

  • מעקב אחר רמות CEA
  • כימותרפיה- לפני / אחרי הניתוח:

ניאו-אדוגבנט- יחסית נדיר, בד”כ להקטין לפני ניתוח או הערכה תגובה לטיפול

,אדג’ובנט- כל שלב 3 או 2 עם מאפיינים אגרסיביים או סרטן רקטלי בשלב 2 בגלל סיכוי גבוה להישנות

CapeOX / FOLFOX (more common in IL)

  • אימיונותרפיה- בד”כ ניתן בשלב 4.

סיומת MAB

90
Q

מהי השרידות ל-5 שנים ב

CRC

A
  • שרידות כללית 64%
  • שלב 1-2 שרידות של 90%
  • שלב 3 71%
  • שלב 4 14%
91
Q

מי בסיכון לחלות בסרטן מעי גס ומי בסיכון מוגבר

A

כולם בסיכון 1:17

רוב המקריים ספורדיים, 30% יש סיפור משפחתי, 15-20% עם תסמונות גנטיות (הרוב לינץ’ עם 80% סיכוי לחלות)

92
Q

אילו פוליפים הינם ניאופלסטיים

(2 סוגים)

A
93
Q

אילו 2 תסמונות גנטיות של CRC קיימות

A
  1. סינדרומים שקשורים לפוליפוזיס- FAP
  2. סינדרומים בהם אין ריבוי פוליפים (עד 10)- Lynch (HNPCC)
94
Q

מימה נגרם

FAP

Familial adenomatous polyposis

A

מוטציה ג’רמינלית בגן APC, AD

ה-Second hit לרוב בילדות ולכן כבר רואים פוליפוזיס בילדות

גורם לסרטן ב-100% מהמטופלים שלא מטופלים

95
Q

מהם התבטאויות נוספות של

FAP

(3)

A
  1. Gardner syndrome- פוליפוזיס, ציטסות אפידרמליות גידולים דזמואידים ואוסטאומות, מתחיל באזור הפה והלסת
  2. Turcot syndrome- גידולי מח בעיקר מדולובלסטומה
  3. אדנומות וקרצינומות של הקיבה והתריסריון- פיתוח אדנומות לא רק בקולון הדיסטלי , 80% מהמקרים
96
Q

מהו הבירור הגנטי במסגרת חשד ל-

FAP

A

מוטציה חיובית ל-APC- ניתן לאבחן כ-FAP

מוטציה שלילית בגן APC- אבחון החולים אם יש תמונה קלינית מתאימה כלומר יש מוטציה פשוט לא איתרנו

רק ב-85% מחולי FAP יהיו חיוביים למוטציה ב-APC

97
Q

מהו הטיפול והמעקב הדרוש אחר אדם חיובי למוטציה ב-APC

FAP מאובחן או בן משפחה חיובי גם

A
  • קולנוסקופיות מגיל 10-12
  • כריתה מניעתית של המעי הגס בגיל 18-25 חוץ 2-3 ס”מ לשמור המשכיות עם הספינקאר
  • פעם בשנה סיגמואידוסקופיות + רקטוסקופיות שלא מתפתח סרטן
  • גסטרוסקופיות של הקיבה והתריסיון
  • מעקב בלוטת תריס MRI לבדיקת גידולים דזמואידים, ואמפולה ע”ש ואטר
98
Q

מהו המנגנון הגנטי המוביל ל-

FAP

A

loss of TSG

APC

99
Q

מהו המנגנון הגנטי המוביל ללינץ סינדרום

ולמה יוביל בגנום

A

Germline mutation in genes involved in DNA MMR

(MLH1, MSH2)

will lead to MSI - many somatic mutations

20% of CRC will develop by this pathway

100
Q

מהם 2 המגנונים המובילים ל-

MSI

A
  1. מוטציות גרמינליות באחד מגני MMR
  2. מתילציה באחד מה-MMR

שניהם יובילו להעדר ביטוי חלבון מתאים ברקמת הגידול

101
Q

מהי השכיחות של תסמונת לינץ מתי נבדוק

A

שכיחות של 1:300

לכן בכל סרטן של מעי גס נעשה צביעה אימיונוהיסטוכימית לגנים של תיקון דנ”א- בהעדר צביעה אין ביטוי חשוד לתסמונת לינץ’ ואז נצטרך לבדוק האם המוטציה היא germline

102
Q

מה הקשר בין תסמונות לינץ’ להתפתחות

CRC

מהי המשמעות לגבי חולים בתסמונות

A
  • זמן קצר בין אדנומה לאדנוקצינומה- דורש מעקב כל 1-2 שנים. מורידים כל פוליפ בכל גודל ותמיד נשלח לפתולוגיה
  • הרבה סוגי סרטן במטופל ובקרובי משפחה- סיכון של 80% לסרטן מעי גס וסיכון מוגבר לסרטנים נוספים (חוץ מערמונית ושד)
103
Q

מהי

Chromendoscopy

ומה היתרון שלה

A

שיטה בקולונסקופיה שצובעים עם חומר שמדגיש את הפוליפים הקטנים ביותר ככה נוכל לכרות בשלב מוקדם

משפר יכולת איתור אדנומות בלינץ’

104
Q

מהו

  • Synchronous CRC
  • Metachronous CRC
A
  • Synchronous CRC- מצב בו סרטן נוסף מאובחן בטווח של 6 חודשים מתרחש בין 6-18% מהמקרים, עקרונית כמו 2 גידולים שונים שמאובחנים בו זמנית
  • Metachronous CRC- אבחון של סרטן נוסף יותר מ-6 חודשים מאבחנת הסרטן הראשון, 40% בגיל 10, 70% בגיל 40
105
Q

מה כולל המעקב באנשים עם תסמונת לינץ’

(5)

A
  • קולונסקופיות- כל שנה מגיל 20, אם מאותר סרטן נעשה כריתה מניעתית של כלל הקולון
  • בדיקות וגינליות פעם בשנה
  • כריתה מניעתית של הרחם והשחלות -בין גילאים 40-45 או בסיום ילודה
  • גסטרוסקופיות- סרטן קיבה
  • בדיקות שתן לאיתור סרטן שלפוחית השתן - לא ספציפי
106
Q

מתי נחשוד בתסמונת גנטית

(4)

A
  1. גיל צעיר
  2. ריבוי מקרי סרטן במשפחה
  3. מספר סוגי סרטן במטופל אחד
  4. מעל 10 אדנומות / מעל 3 פוליפים המרטומות
107
Q

מהו המאפיין של גידול כדי שייקרא

Lynch like

A

גידול שהיה

MSI-H / היעדר של אחד מחלבוני ה-MMR

108
Q

מה משפיע על עלייה בסיכון ל-CRC

(3)

A

יותר קרובי משפחה, דרגת קרבה, גיל צעיר, מחלות IBD

109
Q

מי הם הקבוצות בסיכון ל

CRC ואחוזים

A
110
Q

למי נבצע בדיקת סקר ומהי בדיקת הבחירה

A

אוכלוסיות בסיכון מוגבר

אוכלוסייה בסיכון ממוצע- ללא סימפטומים או סיפור משפחתי או אישי

בדיקת הבחירה היחידה לגילוי מוקדם הינה קולונסקופיה

111
Q

מתי נתחיל לבצע קולונסקופיה

A
  • כשיש סיפור משפחתי- גיל 40 / 10 שנים לפני הגיל הצעיר ביותר במשפחה
  • IBD- תלוי באורך וחומרת המחלה
  • סיכון ממוצע- מעל גיל 50
112
Q

מהם הסימפטומים של סרטן מעי גס שדרוש בירור עבורן

(4)

A
  • דימום רקטלי
  • עצירות
  • שינויי בהרגלי יציאות (גידול משמאל)- אם לא חולף לאחר שבועיים שלוש
  • אנמיה מחוסר ברזל (גידול מימין)
113
Q

מהו חלון הזדמנויות למניעה של סרטן במעי הגס

A

כ-90% מתפתחים מפוליפ, חולפים בין 7-10 שנים מהופעת הפוליפ הראשוני ועד הפיכה לממאיר

114
Q

מהם שלבי ההכנה לקולונסקופיה

(3 שלבים)

A
  1. דיאטה 3 ימים לפני- לא פירות וירקות, לא סובין ודגנים ומזונות עתירים בסיפרים
  2. יום לפני הבדיקה- כלכלה נוזלית בלבד (מיצים, מרק)
  3. כ-16 שעות לפני- מתן מרוק פיקולקס- מכיל חומר אוסמוטי ומוביל לשלשול, שותים המון מים ללא אוכל והכל מתנקה. שותים 16 + 8 שעות לפני הבדיקה
115
Q

מהי תדירות המעקב של קולונסקופיה

A
  1. ללא סיפור משפחתי - 10 שנים
  2. סיפור משפחתי קל- 5 שנים
  3. עד 2 פוליפים < 10 מ”מ- 5-10 שנים
  4. אדנומה > 10 מ”מ / היסטולוגיה מתקדמת (ווילוס / דיספלזיה הי גרייד) - 3 שנים
  5. סיפור משפחתי “רחב”- בהתאם לבירור גנטי
116
Q

מתי נצבע בדיקת דם סמוי בצואה ומה היא בודקת

A

FIT

אחת לשנה מגיל 50 לאוכלוסיה בסיכון ממוצע

ריאקציה של נוגדן לגלובין - מאתר דימום מעל סף מסוים שנקבע באותה מדינה, ככל שהמדינה יותר עשירה היא תקבע סף נמוך יותר וכך יותר אנשים יישלחו לבדיקה- נוריד ספציפיות אך נעלה רגישות

בדיקה חיובית = קולונסקופיה

ה-PPV for positive FIT who does have cancer = 4-5%

אינטגרטיבי מקבץ 2 (15 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions