הגישה להמטוריה ופרוטאינוריה Flashcards
(25 cards)
1
Q
המטוריה
A
- מאקרוסקופית או מיקרוסקופית
- מקור עליון או תחתון
- מבודדת או מלוות בפרוטאינוריה
- פסאודו (המוגלובין\מיוגלובין)
2
Q
המטוריה אבחנה מבדלת
A
- טראומה- יכול להיות מג’ורית כמו תאונה או מהכנסת קטטר. יכול להיות בכליה או מבנים בדרך. מיקרוסקופ
- זיהום- גם יכול להיות עליון ותחתון- סטיק\תרבית
- ציסטות
- מחלות אבנים
- גידולים- איפשהו בדרך מהכליה עד ליורטרה.
- אוטם בכליה
- מחלה דלקתית טובולרית או אינטרסטיציאלית- סטיק
במקביל לבירור נפרולוגי החולה יעבור בירור ניורולוגי
3
Q
אבחון המטוריה
A
- סטיק : לראות האם יש משהו בנוסף? WBC, חלבון
- מיקרוסקופ : תיאור ההמטוריה\ פסאודו
- הערכת תפקוד כליה - האם יש התדרדרות
- תרבית שתן- זיהומים
4
Q
הערכה אורולוגית
A
- תרבית שתן
- מתחילים באמצעי הדמייה לבירור גידולים\ציסטות\אבנים. CT עם חומר ניגוד ישמש לגידולים בעיר.
- בשאלת גידולים נשלח גם לציטולוגיה וPSA
- אם לא מוצאים סיבה נעשה עם ציסטוסקופ להסתכלות על תוך שלפוחית השתן וניקח גם ביופסיה בעת הצורך.
5
Q
טיפול אורולוגי
A
- אבן- נרסק
- זיהום- אנטיביוטיקה
- גידול- ניתוח, כימו, רדיו וכו
6
Q
פגיעות גלומרילריות פרוליפרטיביות
A
- פגיעות הנגרמות מפרוליפרציה של תאים או חומר.
- התאים יכולים להיות מחוץ לקופסית- פריאטלים או בתוך הקופסית, מזנגיאלים או אפילו תאי דלקת.
- החומר יכול להיות- מה שמופרש מהתאים המזנגיאלים.
- יכול להיווצר סקלרוזיס- חומר תקין באיכותו אך פגום בכמותו
- יכול להיווצר פיברוזיס- רקמה צלקתית לא מתפקדת
7
Q
גלומרולופתיות
A
- תסמונת נפריטית
- תסמונת נפרוטית
- אסימפטומטיות- יכול להיות קצת מזה וקצת מזה אך לא מבטאות סימפטומים חמורים מדי. כל עוד זה ככה ואין סיבה מזוהה לא נעשה כלום מלבד מעקב. במקרה של מעל גרם חלבון בשתן נעשה ביופסיה
8
Q
תסמונת נפרוטית מאפיינים :
A
- פרוטאינוריה (3-3.5 גרם ליום ומעלה)
- בצקת
- היפרלפידמיה
- היפרקואגולציה
9
Q
איך מתייחסים לפרוטאינוריה
A
- עד 150 מ”ג ביום נחשב תקין- בגלל amm hors fallT
ובגלל אימונוגלובולינים. - בין 150-300 מ”ג נחשב הפיך- הנזק הנוצר יכול להיות הפיך בטיופל מתאים.
- 300 מ”ג ומעלה נזק בלתי הפיך
- 500 מ”ג נתחיל טיפול (ACEI\ARB)
- מעל גרם נעשה ביופסיה
10
Q
כיצד מאבחנים פרוטיאינוריה
A
- נראות- קצפי
- סטיק שתן (+3+4)
- sulfosalycilic acid
- איסוף שתן
- יחס של אלבומין קריאטין- יחס גבוה יעיד על הפרשה משמעותית
11
Q
היפואלבומינה
A
סעיף בתסמונת נפרוטית. יכול להיות שהאלבומין בדם יהיה נמוך אך בשתן לא עקב בעיית ייצור. יכול להיות שיהיה המון בשתן ולכן יהיה מעט בדם.
12
Q
בצקת
A
עוד סעיף בתסמונת נפרוטית. נובע מירידה בלחץ האונקוטי- גורם לשפעול מערכת RAAS ולכן עוד בצקת. עלול לגרור לזיהומים וספסיס.
13
Q
קרשיות יתר
A
סעיף בתסמונת נפרוטית- מאבדים בשתן פקטורי קרישה שאמורים למנוע קרישיות יתר. (protein c s) ולכן יש סכנה לקרישיות יתר ורידית בלבד.
DVT RVT PE
14
Q
minimal change
A
- מחלה שלרוב אדיופתית( יכול להיות בהשראת תרופות או גידולים) הגורם להשטחה של רגלי פודוציטים
- המחלה גורמת לתסמונת נפרוטית ופרוטאינוריה כאשר רוב מה שמופרש הוא אלבמין
- המחלה מאפיינת בעיקר ילדים ותמיד נחשוב בה כאשר ידובר על ילד עם תמסונת נפריטית- נבדוק על פי תגובה לסטרואידים ואם לא יגיב נעשה ביופסיה. אך יכול להיות גם במבוגרים
- מבחינת מיקרוסקופ אור וכדומה לא נראה כלום.
- לא אופייני : אס”ק כליה ויל”ד. עלולים לפתח היפרקואגלציה.
- הטיפול יהיה סטרואידים (ילדים מגיבים יותר)
- יצקלוספורין יכול לעזור כשאין תגובה
15
Q
focal segmental
A
- מחלה המאופיינת בהשטחת רגלי פודוציטים וממצאים נוספיס- סקלרוזיס.
- המחלה יכולה להיות ראשונית- יגיבו לעיתים לפזמה פרסיס או שניונית בעקבות עומס.
- קלינית המחלה תייצג תסמונת נפרוטית עם מגוון חלבונים שמופרשים בשתן.
- שליש מהחולים יפתחו יל”ד, משקע שתן, ואס”ק כליות
- סטרואידים וציטוטוקסיה כטיפול
16
Q
membranous glomerulopathy
A
- הפתוגנזה היא שקיעה של קומפלקסים אימונים בממברנה הבזאלית בגלומרולוס.
- גיל הקלאסי הוא 30-50.
- תסמונת נפרוטית עם אובדן חלבונים רחב ולעיתים א המטוריה קלה.
- בפתולוגיה ניתן לזהות עיבוי הממברנה.
- יכול להיות אדיופתי ויכול להיות לא.
- צריך לעשות בירור מקיף לגידולים (קולונסקופיה וממוגרפיה) ומחלות סיסטמיות (סרולוגיה ללופוס, PBC, מלריה וכו)
- טיפול- נחכה לרמיסיה במצבים קלים או אימונוסופרסיה במצבים יותר קיצוניים.
- 20% יפתחו ENRD
17
Q
סכרת
A
- בגלל רמות גלוקוז גבוהות הם סופגים אותו בכליה יחד עם נתרן. יש עלייה בנפח הדם. לכן הגוף מפריש ANP ומעלה את הסינון בגלומרולי מתוך תקווה שתהיה הפרשה מוגברת. הלחץ בגלומרולי גורם למחלה.
- אם מטופל מגיע עם סכרת ברקע ותסמונת נפרוטית. סביר שאם זה סכרת סוג 1 כבר כמה זמן ופגיעה באברי מטרה זו הסיבה לתסמונת. אם מדובר בסכרת סוג 2 85%. אם התסמונת הגיעה מהר מרגע אבחנת הסכרת יש לעשות ביופסייה כי המהלך לא טבעי.
- ניתן להשתמש בACEI כדי להפחית מהלחץ הגלומרולרי.
18
Q
תסמונת נפריטית
A
- תסמונת נפריטית מדבת על רקע אימונולוגי. יש תהליך דלקתי הפוגע בכלי הדם שנמצאים בקפסולה ויווצר ירידה בGFR
- המאפיינים זה : אי ספיקת כליות חריפה, כרונית או תת חריפה, אוליגוריה, בצקת, יל”ד (כולם כתוצאה מירידה בGFR) המטוריה (מיקרו או מאקרו) פרוטאינוריה (מתחת לשלוש וחצי) RBC דיסמורפים WBC (כתוצאה מתהליך דלקתי) גלילים של RBC כתוצאה מהנזק לקפילרה.
- השם ניתן על פי קצב ההתקדמות (RPGN) או על פי חומרה (DPGN)
- ראשוני או משני
19
Q
immune complex disease
A
- שקיעת קומפלקסים בגלומרולי.
- אנטיגן המסתובב בדם, נוגדן המסתובב בדם והחיבור בינהם והשקיעה נעשה בכליה
- האנטיגן והנוגדן התחברו טרם הגיעו לכליה
- יכול להיות Post streptoccocal
- יכול להיות חלק ממחלה סיסטמית
20
Q
anti GBM
A
- הנוגדנים כנגד הGBM ישירות- קולגן 4
- מין הסתם Anti gbm ימצא חיובי
- יכול להיות בעל מעורבות חוץ כלייתית (goodposture)
- 20% יל”ד המטוריה, משקע שתן נפריטי.
- בהכי קשים לא נמצא Anti GBM
21
Q
pauci immune
A
- באימונופלורסנציה לא נראה כלום, גם אין ANTI GBM, אין שקיעה של קומפלקסים, רמות משלים תקינות.
- נראה עלייה בANCA וPANCA
- קליניקה של תסמונת נפריטית- שכיחה ביותר כתת חריפה.
- נוכל לראות סהרונים
22
Q
אבחנה מבדלת בRPGN
A
23
Q
Non RPGN
A
- מצבים בהם בטוחים שיש גלומרולונפריטיס- יל”ד, דם בשתן, עושים ביופסיה ולא רואים הוכחה לזה.
- יכול להיות TTP או HUS.
24
Q
גישה קלינית לתסמנות נפריטית
A
- אנמנזה- כמה זמן הסימפטומים, יש תרופות ברקע, מחלות רקע, מעורבות איברים אחרים, זיהומים ?
- בידקה פיסיקלית : יל”ד, בצקות,אינדיקציות לדיאליזה ומעורבות איברים אחרים
- בדיקות מעבדה : שתן, אלקטרוליטים בשתן, תפקוד קרישה, ביופסיה סרולוגיה.
25
טיפול בתסמונת נפריטית
* post infectious- אם אין רמיסיה ספונטנית אז סטרואידים IV. עוד טיפולים אימונוסופרסיבים. MMF- תרופה שנוגדת תאי T. rituximab.
* אם יש פאוסי או אנטי GBM ננסה לעשות פלזמה פרזיס.
* צריך גם לאזן לחץ דם.
* צריך להיות חדים ומהירים כי התדרדרות הכליה יכולה להיות מהירה- נזמין ביופסיה ולעיתים נתחיל טיפול לפני ביופסיה.
