Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

נפרולוגיה > מאזן חומצה בסיס > Flashcards

מאזן חומצה בסיס Flashcards

1
Q

חישוב ריכוז יוני המימן החופשי בפלזמה

A

על כל עלייה ב0.1 נכפיל 40 0י 0.8
על כל ירידה נכפיל 40 פי1.25

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מה ריכוז המימן, ביקרבונאט ופד”ח התקין ?

A
  • מימן- 38-44 ננומולר
  • לחץ חלקי של פד”ח 40-45 מ”מ כספית
  • ביקרבונאט- 22-26 מילי אקוויולנט
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

הקשר בין מילימול למיליאקוויולנט

A

מיליקוויולנט נמדד על פי הערכיות. אם יש מולקולה דו ערכית אז 2 מילימול יהיו 4 מיליאקוויולנט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מהי הכמות של חומצה שנוצרת מפחממות ושומנים ביום

A

15000meq

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מהי הכמות של חומצה לא נדיפה שנוצרת ביום ממטבוליזם של חלבונים

A

50-100 meq

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

הקשר בין PH חוץ תאי לתוך תאי

A
  • הPH בתוך וחוץ התא לא חייב להיות זהה
  • אם כי השינויים שמשפיעים על PH מחוץ לתא ישפיעו גם בתוך התא
  • יש שוני בPH בין תאים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

שימוש בבופרים

A

דרך של הגוף לשמור על רמת החומציות המתאימה לו. הבופר נקשר ליוני מימן ומנטרל אותם כאשר יש חריגה מערך הPH התקין

חוץ תאיים :

  • חומצה קרבונית יודעת לקשור ולשחרר חומצה בעת הצורך
  • חומצה פוספורית יודעת לקשור יום מימן
  • אלבומין (טעון שלילית)

תוך תאי

  • המוגלובין

בעצמות :

  • המלחים שבעצמות יודעים לצאת ולקשור מימן- בחמצת כרונית יש סכנה לרככת
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

משוואת הנדלסון האסלבך

A
  • משוואה שמראה שאם חצי מהבופר פנוי לקשירת מימן וחצי לא זה מתי שהpka שווה לרמת החומציות הרצויה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

למה ביקרבונאט נחשב בופר טוב ?

A
  • למרות הPKA השונה הוא יודע ליצור CO2 שמתפנה שנשימה
  • יש הרבה ממנו.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מה קורה כשאר עושים בופריזציה של חומצה חזרה

A

כאשר שמים בתמיסה חומצה חזקה היא נותנת פרוטון ונשארת בסיס כלשהו. הפרוטון נקשר לביקרבונאט והבסיס נקשר לנתרן. החומצה הקרבונית מתפרקת למים ופדח (המתפנה בריאות) ומלח.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

בופריזציה של בסיס חזק ?

A

להשלים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

bone buffering- תהליך ומה קורה לעצם ?

A

בחמצת העצם משחררת מלח אשלגן\נתרן\סידן שיודע לקשור את המימן וליצור מלח.

  • העצם הופכת חלשה
  • מעלה את הסידן בסרום בצורה משמעותית- יכול ליצור אבנים בכליות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

רגולצייה של PH על ידי הנשימה

A

כאשר מרכז הנשימה מרגיש שינוי בPH לכיוון החומצי הוא מעלה את תפוקת הנשימות- כך יותר co2 מתפנה וכתוצאה מכך יותר ביקרבונאט פנוי לקשור מימן

בבססת המוח יוריד את קצב הנשימה- יגרום לעודף פדח שיהפוך על פי עקרון לה שטלייה לחומצה וביקרבונאט.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

יכולת הספיגה של ביקרבונט בכליה

A

26 מיליאקווילנט לליטר- כל מספר מעל היא תאבד

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

מנגנון בו הביקרבונאט נספג

A
  • הביקרבונאט מגיע ללומן של הטובול נקשר למימן חופשי
  • בעזרת carbonic anhydrase iv הנמצא על הבראש בורדר הוא הופך לפד”ח ומים.
  • הפד”ח נכנס לתא
  • הפדח ומיםבתוך התא פוגשים את carbonic anhydrase 2 שהופך בחזרה לביקרבונאט ומימן.
  • המימן יוצא ללומן עם אנטי טרנספורט של נתרן
  • הביקרבונאט נספג לדם עם נתרן
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מנגנון הפרשה של חומצה לא נדיפה

A
  • פדח ומים פוגשים anhydrase 2
  • האנזים יוצר H2CO3 שהופך לביקרבונאט ומימן
  • הביקרבונאט נספג דרך אנטי פורטר עם כלור והמימן יוצא כנגד המפל ריכוזים.
  • כדי שכמות המימן לא תהיה גבוהה מדי בשתן וכך נוכל להפריש יותר מימן יש בסיס כמו NH3 וH2PO4 שיכולים לקבל מימן ולהוציא אותו בשתן.
  • על כל פרוטון שמופרש ביקרבונאט נספג ועוזר לייצב את הPH
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

איך principal cells עוזרים בהפרשת חומצה לא נדיפה ?

A
  • בצד הבאזולטראלי יש כניסה של אשלגן לתאים ומעבר של נתרן לדם.
  • וכתוצאה מכך יותר נתרן נכנס דרך הENAC
  • הלומן נהיה שלילי
  • כך יותר קל לאינטרקלייטד סלס להפריש מימן
18
Q

חמצת נשימתית

A
  • גורמת להצטברות co2
  • הצטברות זו גורמת לכדוריות דם לייצר ביקרבונאט- סמן לחמצת נשימתית.
  • בופריזציה מיידית תהיה תוך תאית עם המוגלובין (על כל 10 ממ כספית של פד”ח הביקארבונט עולה ב1.5 מיליאקוויולנט בדם אם אין בופריזציה מיידית)
  • בשלב מאוחר -תהיה הפרשה מוגברת של מימן בכליה. שתגיע לשיא יעילותה לאחר שלושה ימים.
    הפרשה מוגברת של אלדוסטרון, הוצאה של יוני מימן ומחזור של ביקרבונאט.
    בשלב כרוני על כל 10 ממ כספית פדח הביקרבונאט עולה ב3.5
19
Q

בססת נשימתית

A
  • בגלל היפרונטילציה הלחץ החלקי של פד”ח יורד. (כשהחמצן בדם יורד, תרופות, הריון, אס”ק כבד, הפרעות נוירולוגיות)
  • התגובה התאית המיידית היא לשחרר יוני מימן מתוך התא (במצב אקוטי תהיה ירידה בביקרבונאט ב2 מיליאקוויולמט על כל עשר בלחץ חלקי
  • והתגובה היותר מאוחרת היא להפריש ביקרבונאט בכליה ולאצור יוני מימן. על כל ירידה בעשר ממ כספית- תהיה ירידה של 4\5 ביקרבונאט
20
Q

פרזנטציה של בססת נשימתית

A
  • היפרוונטילציה
  • הירדמות של האצבעות והשפתיים (אלבומין משחחר יוני מימן, קושר סידן במקום ויוצר היפוקלצמיה,)
  • התקפי היסטריה
  • כאבי ראש, סחרחורת, חוסר יציבות
  • ספאז
21
Q

חמצת מטבולית

A
  • נובעת מהפרשה ביתר של ביקרבונאט או ייצור ביתר של יוני מימן חופשיים
  • פיצוי נשימתי- עלייה בקצב הנשימה
  • פיצוי מטבולי מאוחר- הפרשה עודפת של יוני מימן ומחזור ביקרבונאט
  • במצב של חמצת\ בססת מטבולית לא מבדילים בין מצב אקוטי לכרוני מכיוון שהקומפנסציה מיידית
  • על כל ירידה של מיליאקוויולנט ביקרבונאט נצפה לירידה של 1.1-1.3 של פד”ח
22
Q

האם יש דבר עודף קומפנסציה ?

A
  • אם יש חמצת מטבולית- והפד”ח לא ירד כמו שהיינו מצפים- יש בנוסף לחמצת המטבולית גם חמצת נשימתית
  • אם הפד”ח ירד לעומת זאת יותר מדי יש בעיה של בססת נשימתית בנוסף
23
Q

בססת מטבולית

A

נובע מרמות גבוהות של ביקרבונאט בסרום-
יש הפעלה של הבופרים שמשחררים מימן- ואז פיצוי נשימתי על ידי הורדה של קצב הנשימה.

על כל עלייה של 1 מיליאקוויולנט לליטר ביקרבונט- מצפים לעלייה של0.7-0.8

24
Q

anion gap

A
  • מוגדר קטיונים פחות אניונים
  • בגלל שלא את כל הקטיונים והאניונים מודדים מגדירים אותו כנתרן פחות כלור וביקרבונאט
  • הפער אמור להיות 10-12 מיליאקוויולנט
  • שינויים כתוצאה מאובדן יוני מימן או ירידה בביקרבונאט ישאירו אניון גאפ תקין כי כלור יעלה במקום
25
Q

RTA 2

A
  • חוסר יכולת לספוג ביקרבונאט
  • גורם לאצידוזיס כרוני
  • יהיה פירוק עצמות כדי לספק בופר כל הזמן
  • היפוקלמיה
  • לתת ציטראט\ ביקרבונאט + אשלגן
26
Q

RTA 1

A
  • נפגעות המשאבות שמוציאות מימן החוצה. בנוסף יש גם כניסה לא סלקטיבית שלו לתוך התא.
  • הבעיה היא באינטרקלייטד סלס
  • השתן לא יהיה חומצי
  • שקיעת קלציום בכליה ואבנים
  • היפוקלמיה
  • טיפול : ציטראט, ביקרבונט, פוטסיום בופר- צריכים פחות מהסוג הראשון
27
Q

RTA 4

A
  • נובע ממחסור באלדוסטרון
  • תאי האלפא והprincipal לא מבצעים את תפקידם
  • אצידוזיס והיפרקלמיה- היחיד
  • שכיח בחולי סכרת (הרנין יוצא בכליות)
28
Q

מה האניון גאפ כאשר יש RTA ?

A

תמיד רגיל

29
Q

כאשר מישהו היפוולמי- מה יהיה האניון גאפ שלו

A

האניון גאפ יגדל. היפוולמיה גורמת לעבור לנשימה אנאירובית- בנשימה זו נוצר לקטאט שלא יהפוך לביקרבונאט כמו בדרך כלל.

לכן מצד האניונים יש פחות ביקרבונאט ולכן הפער גדל.

השאלה האם הגאפ האניוני גדול או תקין תמיד תישאל כשנחשוב על חמצת מטבולית

30
Q

אבחנה מבדלת של normal anion gap

A
  • RTA
  • שלשולים
  • השתלת לבלב (חיבור הלבלב לכיס השתן ואובדן ביקרבונאט)
  • תיקון אצידוזיס
  • חוסר יכולת להפריש מימן
31
Q

אבחנה מבדלת של increased anion gap

A
  • lactic acidosis
  • קטואצידוזיס
  • תרופות נגיד אספירין יוצר אניון שלא נספר
  • הרעלת מתנול- חומצות שאינן נספרות
  • מטפורמין

חידוד : למה אם נוצר אניון שאינו נספר הפער יגדל. כמו האניונים שווה לקטיונים. אם יש אניון שאינו נספר הוא בא בחשבון על מה שכן.

32
Q

הגישה לחמצת מטבולית

A
  1. חמצת או בססת ?
  2. מטבולי או נשימתי ?
  3. האם הקומפנסציה מתאימה ?
  4. mind the gap
33
Q

סימפטומים של חולה חמוץ

A
  • טאכיפנראה- kussmaul
  • ירידה בלחץ דם- חומצה גורמת לפגיעה בשריר חלק וכך תהיה הרפייה בכלי דם ופגיעה בשריר הלב.
  • ירידה בקטכולאמינים
  • עייפות
  • חוסר תיאבון
34
Q

טיפול בחמצת מטבולית

A
  • טיפול סיבתי- אם הוא מדמם ניתן לו דם- אם הוא התייבש, נוזלים.
  • אם הPH יורד מ7.2 ניתן לתת סודיום קרבונט- בופר שיעזור לנו להעלות את הPH
  • חמצת לקטית ? קטואצידוזיס ? אם מדובר כתוצאה מסכרת ניתן אינסולין
  • בkussmaul breathing אולי ניתן הנשמה עד שהPH ישתפר.
  • חשוב להתייחס למצב הקליני והרקע הרפואי של המטופל
  • חמצת קשה- ולא ניתן סודיום קרבונט ? נעשה דיאליזה
35
Q

הגישה לחמצת או בססת

A
36
Q

הגישה לחולה metabolic acidosis

A

מה גרם לזה ?
למה הוא עדיין לא נפטר מעודפי הביקרבונאט ?

יכול להיות מאובדן פרוטונים או עודף ביקרבונאט

37
Q

למה שהבססת המטבולית תימשך ?

A
  1. EBV נמוך- הנתרן נספג יחד עם אניון. כשהכליה מרגישה חוסר בנפח דם היא סופגת ביתר נתרן ויחד איתו ביקרבונאט. כל עוד היא תרגיש ככה היא תמשיך לעשות את זה.
  2. חוסר כלור- נגיד לאחר הקאה. הנתרן יספג יותר יחד עם ביקרבונאט ובחסרונו של כלור.
  3. היפוקלמיה ובססת- בהיפוקלמיה הגוף יעדיף להפריש מימן ולא אשלגן ולכן כמות המימנים לא תעלה
  4. היפראלדוסטרוניזם- היפוקלמיה ובססת
  5. כתוצאה מפיצוי כרוני לחמצת נסימתית (עלייה בביקרבונאט)
38
Q

למה שנאבד יוני מימן ?

A
  1. יוני מימן- אובדן ממערכת העיכול, הקאות
  2. אובדן דרך הכליות-
    משתנים
    תסמונות גנטיות הדומות למשתנים ברמת העיקרון
    עודף אלדוסטרון.
39
Q

למה שניתן ביקרבונאט ?

A
  • עירוי דם- שמים בו ציטרא שלא יקרש. הציטראט הופך לביקרבונאט
  • סוידיום ביקרבונאט נגד צרבת
  • כתוצאה מתכשירים לסתירת חומצות קיבה
40
Q

סימפטומים של בססת מטבולית

A
  • אסימפטומטים או
  • חלשים, התכווציות
  • פגיעה כלייתי
  • פוליאוריה פולידיפסיה
41
Q

גישה בבססת מטבולית

A
  • אנמנה- מה הסיבה ? הקיא ? קיבל עירוי ? צורך משתנים
  • orthostatic hypotention- לבדוק EBV
  • בדיקות נוספות, גזים בדם ? כלור בשתן ? אם בשתן יש כלור נמוך זהכנראה מגיע ממערכת העיכול
42
Q

טיפול בבססת מטבולית

A
  • הפסקת הסיבה
  • normal sailne- מספק כלור שגורם לפחות ספיגה של ביקרבונאט
  • carbonic anhydrase inhibitor יגרום להפרשת ביקרבונאט
  • משתנים אוצרי אשלגן, חסמי אלדוסטרון

נפרולוגיה (10 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions