התפתחות קוגנטיבית ו פיאגה׳ Flashcards
(17 cards)
מה הם 5 המאפיינים של התפתחות קוגנטיבית שנחשבים לאמת מוסכמת?
תורשה וסביבה שינויים בדרכי יצוג מידע גמישות ויציבות לאורך זמן הקשר חברתי שינוי בדרך של פתרון בעיות וחשיבה
1- שיתוף פעולה דינמי והדדי בין גורמים
פנימיים לחיצוניים- ההתפתחות הקוגנטיבית היא כתוצאה משילוב של גורמים סביבתיים חיצוניים וגם גורמים פנימיים מולדים בגנים. יש אינטראקציה בין הגורמים וזה מה שמוביל
לשינוי בהתפתחות.
הוכיחו זאת לפי בדיקה של יכולת ההחתמה- חשבו שזאת
תופעה מולדת לגמרי שהתגלתה על ידי לורנץ אך הבינו שזה לא רק מולד אלא גם תלוי כירוי סביבתי. האפרוח לומד להיצמד לאם לאחר הלידה בגלל ששמע אותה בלידה וכך יודע להבחין מי היא.
2- יציבות אך גם גמישות לאורך זמן- כאשר מושגת יכולת קוגנטיבית היא נשארת יציבה יחסית לאורך זמן. לדוגמא עיבוד ויזואלי שמתפתח אצל תינוקות הוא יציב וימשיך להיות בהמשך החיים. בנוסף, יכולים להיות שינויים בהתפתחות היכולות הקוגנטיביות. למשל, זיכרון ומנת משכל יכולים להשתנות בהמשך החיים וההתפתחות שלנו אך לרוב נשארים יציבים.
3- שינויים בדרכי יצוג מידע- פיאגה טעו שעד השנה השנייהי מתרחשת רק פעילות סנסומוטרית אבל אנחנו מבינים שזה לא ככה. ותינוקות גם בזמן זה מהלידה לומדים ייצוג מופשט כמו שפה ומשחק סימבולי.
ייצוג מרומז- יש מןדעות מרומזת למושג וחושפים זאת כל ידי דרכים עקיפות
ייצוג מפורש- זה מודע יותר. כמו התקבעות מבטם של תינוקות על סיטואציה פיזקלית בלתי אפשרית כמו חפץ שנשאר תלוי במרחב ולא נופל. פה אנחנו מבינים זאת בלי דרכים עקיפות אלא רואים ישירות שהתינוק מבין את התופעה
הפיזקלית הזאת.
- שליטה הולכת וגןברת בהתנהגות ופעולות חשיבה- לילד יש אסטרטגיות של פתרון בעיות, אזטרטגיות מנטליות שהוא מפתח. הילד זקוק בשביל זה לויסות עצמי התנגותי וריגשי.
5 הקשר הדוק להקשר חברתי- המשפחה והסביבה התרבותית מעניקה כלים שמאפשרים להאיץ את תהליכי הלמידה ולזרז אותם כי הם מספקים גירויים ומלמדים אותם. ההתפתחות של הילד לא יכולה להיעשות בלי הגירויים שהמשפחה מספקת לו ולכן זה חשוב.
על מה פיאג’ה ביסס את התיאוריה שלו?
- תצפיות על הילדים שאלו
2. ניתוח תשובות של מבחני אינטיליגנציה שעשה לילדים כשהיה חוקר באוניבריסטה. הוא התעניין בעיקר ניתוח השגיאות שלהם.
לפי התיאוריה של פיאג’ה איזה כוח מניע אותנו?
ואיזה 2 כוחות נמצאים אצלנו בהקשר לזה?
הכוח שמניע אותנו זה הגעה לאיזון ולשיווי משקל.
אנחנו שואפים לשיהיה תואם הסביבה שלנו הסיטואציה שאיתה אנו מתמודדים לסכמות הפנימיות שלנו
כוחות שנמצאים אצלנו: הומואסתזיס- מצב של איזון
הטרוסטיזס- מצב של יציאה מאיזון זה טוב לאתגר את עצמנו כדי שנוכל להתפתח ולהשתנות
איזה שתי נטיות שולטות בנו? בהקשר של התיאוריה של פיאגה
נטייה לארגון- יש לנו נטייה מולדת לעשות אינטרגציה בין סכמות לסכמה מורכבת יותר
אדפטציה- הסתגלות לסביבה . האדטפציה מכילה את שני התהליכים הטמעה והתאמה
הטמעה הסכמות הקיימות אצלי שאני מנסה לפעולה על פי הם (אסימילציה)
התאמה- שינוי סכמות , יצור מצב חדש אצלי, התפתחות (אקומודציה )
למה קריטי להתפתחות על פי פיאגה מערכות התאמה והטמעה?
שתי המערכות חייוניות להתפתחות
ללא הטמעה אסימילציה לא היה זיכרון של סכמות , זיכרון של הלמידה וכל פעם היינו צריכים ללמוד דברים חדשים לא היה ניתן לנצל מידע קודם
ללא התאמה אקומודציה גם אין שינוי אין למידה של סכמות חדשות ואין התפתחות
מה הוא השלב הסנסומטרי בהתפתחות התינוק אצל פיאגה
זהו השלב הראשון מגיל 0-24 חודשים . עד גיל שנתיים. התינוק מרוכז בעצמו אגוצנטרי ולומד דרך החושים ודרך התנועות. התפיסה והמודעות לעולם מוגלת למה שהוא תופס בחושים שלו.
תינוק מגיע לעולם עם רפלקסים מולדים- אותם התנהגויות מולדות (לא רק רפלקסים במובן הביולוגי) הכוונה כמו העדפה של פנים אל פני הסתכלות על דברים אחרים לדוגמא. הרפלקסים המולדים עוזרים לתינוק להבין איך העולם וללמוד בתהליכים של הטמעה והתאמה.
החשיבה מתפתחת באופן אקטיבי התינוק הוא סוכן פעיל הוא אקטיבי בלמידה שלו
לפי פיאגה חשיבה מתחילה מרגע הלידה.
בשלב הסנסומוטרי אין יכולת הסמלה וייצוג ולכן הכול נלמד דרך חושים ותנועות.
התינוק לומד דרך אינטרקאציה פעילה בין התינוק לסביבתו
במה תלוי המעבר בין השלבים, השינוי ההתפתחותי, בתיאוריה של פיאג’ה על התפתחות התינוק?
- אינטרקאציה עם הסביבה
- אינטראקציה חברתית
- התאזנות תהליך פנימי של ויסות עצמי שזה המצב של הטמעה והתאמה להגיע לחוסר איזון ואז שוב לאיזון ולמידה של סכמות חדשות. לארגן סכמות מחדש. מעבר בין שלבים הוא איכותי
- התפתחות ביולוגית של המוח- בשלות .
מה הם 6 השלבים בתוך התפתחות סנסומוטרית בתיאוריה של פיאג’ה?
שלב 1- שלב הרפלקסים
שלב המאופיין מ0-חודש ובו יש תגובות מולדות שהתינוק עושה בהתחלה בתגובה לגירוי ואחכ סתם
-שלב 2- שלב מחזורי ראשוני
תינוק עושה פעולה במקרה עם עצמו ואז מוצא שהיא מהנה , הנאה חושית ולכן חוזר אליה שוב ושוב
שלב 3- שלב מחזורי שנוני
תינוק עושה פעולה במקרה עם הסביבה ואז מוצא שהיא מגלה משהו חדש ומהנה ולכן חוזר אליה שוב ושוב
שלב 4- תיאום סכמות שנינונית
תינוק לומד שפעולה מסיומת מובילה לתוצאה מוסיומת שהוא יכול לחזות אותה לכן עושה את זה שוב ושוב- מאוד בסיסי!!!
התצינוק מתחיל לצרף פעולות יחד למה שמכונה שרשרת מכוונת מטרה
שלב 5- מחזורי שלישיוני
תינוק מבין שאם עושה תוצאה מסוימת ייה תגובה מסוימת על הסביבה ולכן מנסהלראות אם יעשה עוד פעולות על הסביבה אולי זה גם יגרום לאותה תוצאה
שלב 6 ראשית חשיבה ייצוגית מגיל שנה וחצי עד שנתיים
מתפתח יכולת ההסמלה, תינוק מבצע פעלת חיקוי מורכבות, תינוק עושה דברים כי הוא חוזה אותם הוא מבין קשר של סיבה ותוצאה ולא רק על פני למידה של ניסוי וטעייה
האם קוגניציה ייחודית לבני האדם?
קוגניציה אינה ייחודית למין האנושי!, והיא קיימת גם אצל בעלי חיים המסוגלים לקודד מידע, לעבד אותו לשמור אותו בזיכרון. בע”ח יודעים לאתר מקורות מחיה באמצעות חושיהם ולחזור בדיוק לאותו המקום שבו מצאו מזון בעבר.
עם זאת היכולת האנושית ללמוד – להתבסס על ניסיון העבר, ליצור קשרים בין תופעות, לייצג קשרים אלו בדרכים שונות ואפילו לנבא בעזרתם את העתיד – היא המקור לפער האינטלקטואלי שלא ניתן לגישור בין האדם, לשאר יצורי ממלכת החי.
האם קוגניציה ייחודית לבני האדם?
קוגניציה אינה ייחודית למין האנושי!, והיא קיימת גם אצל בעלי חיים המסוגלים לקודד מידע, לעבד אותו לשמור אותו בזיכרון. בע”ח יודעים לאתר מקורות מחיה באמצעות חושיהם ולחזור בדיוק לאותו המקום שבו מצאו מזון בעבר.
עם זאת היכולת האנושית ללמוד – להתבסס על ניסיון העבר, ליצור קשרים בין תופעות, לייצג קשרים אלו בדרכים שונות ואפילו לנבא בעזרתם את העתיד – היא המקור לפער האינטלקטואלי שלא ניתן לגישור בין האדם, לשאר יצורי ממלכת החי.
מה היתה עמדתם של הניופיאגניים קייס ופישר?
פישר- ההתפתחות בגלל פיתוח מיומנויות
קייס- ההתפתחות בגלל פיתוח זיכרון
פישר- רכישה של מיומנויות שמורכבותן הולכת וגדלה ולאו דווקא בנייתן של סכמות שמורכבותן הולכת וגדלה. מיומנויות יכולות להיות ספציפיות למצב ולא להיות מוכללות במצבים אחרים ולהפוך לסכמות.
קייס-התפתחות קוג’ מתבססת על גידול בקיבולת הזמינה של הזכרון. מרחב עיבוד מבצע- המספר הרב ביותר של סכמות עצמאיות שילד יכול להפעיל בפעם אחת. מקביל לזכרון עבודה.
פיאז’ה- התפתחות קוג’ מוגבלת בגלל טבע סנסומוטורי של מבנים קוג’. לדעתו יש גבולות למה שתינוקות יכולים ללמוד ולעשות, מאחר שאינם יכולים לייצג דברים בשכלם.
קייס ופישר- מגבלות ההתפתחות הקוגנטיביות נגרמות בגלל מגבלות בעיבוד מידע.
מה היו ההמשגות על התיאוריה של פיאגה?
הערכה מחדש של מושג השלבים שבנה פיאגה - אין חלוקה ברורה לפעמים הם לומדים במקביל.
הערכה מחדש של מגבלות קוגנטיביות- פיאגה טען שהתינוק לא מפותח קוגנטיבית וזה מה
שמגביל אותו להקדם בשלבים, ניואופיאגנים טוענים שזה בגלל שהוא עוד לא פיתח את הדרך
לייצג מידע ודרך לעבד מידע- טווח היכולת של התינוק רחב יותר ממה שפיאגה טען.
הקשר חברתי- יש חשיבות גדולה יותר ממה שטען פיאגה להקשר החברתי שבו הילד גדל ועל השפעתו על ההתפתחות הקוגנטיבית
- הערכה מחדש של מושג השלבים- נראה שהתפתחות התינוקות לא תמיד עולה בקנה אחד עם השלבים שהציע פיאז’ה, שהם כללים, בלתי משתנים ומובחנים מהבחינה האיכותית.
- הערכה מחדש של מוגבלות קוגנטיבית- נראה שרבות מן המגבלות הקוגניטיביות הקיימות אצל תינוקות נובעות יותר מיכולתם המוגבלת לעבד מידע, ופחות מסוגי המבנים הקוגניטיביים העומדים לרשותם – כפי שטען פיאז’ה. טווח היכולת והידע המולדים של התינוקות רחב מכפי שחשב פיאז’ה.
- הקשר חברתי - ייתכן שהשפעת ההקשר החברתי על התפתחות התינוק, חזקה אף יותר מכפי ששיער פיאז’ה.
מה זה functional pleasure
הנאה מעצם התנועה זה מתרחש אצל תינוקות. החל מהשלב המחזורי ראשוני
מתי קורה שלב המדען הצעיר על פי פיאזה?
בתגובות השלישיוניות מחזוריות , בשלב זה התינוק חוקר באופן פעיל ובודק איזה עוד פעולות הוא יכול להפעיל על האובייקט. ואם יהיה להם תוצאה שונה. הוא נהנה מעצם החקירה. .
מה מיוחד בשלב ראשית חשיבה ייצוגית- שלב 6 בתקופה הסנסו מוטרית
שלב זה מתפתחת יכולת ההסמלה והייצוג המנטלי. יש מעבר מחשיבה שמתמקדת בתנועה וחושים לחשיבה מפושטת יותר. התינוק יכול לצפות ולנבות את התוצאות שלו מראש כי הוא מבין יחסים בין אובייקטים. אם לפני הוא הסתמך על ניסוי וטעייה עכשיו הוא מסתמך על ניסיון עבר על המ שהוא מכיר ומיוצג אצלו במיינד.
מה זה המושג דקלאז? איך זה מתקשר לתיאוריה של פיאגה
למעשה על התיאוריה של פיאגה הביעו ביקורת. אחת הביקרות זה שיש ילדים שאין בהם עיקיביות במעבר בין השלבים. םפיאגה טען שמוגבלות קוגנטיבית מתפתחת במקביל לשלבים אחרים וזה צריך להיות עקבי. אך חוקרת אחת מצאה שזה לא כך ויש ילדים שמפותחים במיומנות מסוימת אבל לא בקוגנטיביות שלהם. מושג זה נקרא דקלאז. העידר סמיולטניות בין השלבים.
פיאגה הכיר במושג זה והיה מודע לזה אך לא נתן הסבר למה זה קורה למה יש חוסר תיאום בין השלבים אצל ילדים מסוימים ולזאת היתה הביקורת.
“לעיתים קרובות חושבים על הילד הרך בשנים כעל מדען קטן החוקר את העולם ומגלה את עקרונות פעולתו. לעיתים קרובות אנו שוכחים שהמדען פועל בגבולות הידע האנוש ומגלה דברים שאיש עדיין אינו יודע, ואילו הילד מגלה בדיוק את מה שכל אחד יודע” )ניומן 1982( .
הסבר איך משפט זה מתקשר לביקורת על פיאגה דרך נק מבט של לב ויגוצקי
למעשה, פיאגה השואה את הילדים למדענים צעירים אך ניואפיאגנים כמו לב ויגוצקי טען שיותר צריך להשוות אותם לתיירים בטיול מאורגן כי מבוגרים מראים להם את הדרך, הם שמים את הגירויים המתאימים ומספקים להם תשתית כדי ללמוד ולהתפתח. למעשה, אם מבוגר לא היה עושה זאת התינוק לא היה מצליח לגלות כי יש התנהגויות שילדים לומדים כשהמבוגר מתווך להם אותם. החקירה נעשית בהקשר חברתי יותר גדול ממה שפיאגה טען.
נקודת המבט של לב ויגוצקי (ויגוצקיאנית) על ההתפתחות הקוג’:
• למיומנויות שתינוקות לומדים ממבוגרים נודע כמעט תמיד ערך רב בהקשר החברתי או בתרבות של אותם מבוגרים.
• ישנן מיומנויות שתינוקות יכולים ללמוד מהר יותר/ רק בעזרת מבוגרים.
• תינוקות הם כמו תיירים בטיול מאורגן, ניתן להכווין אותם ללמוד מיומנויות מסוימות יותר מאשר ההשוואה לחוקרים (כמו שפיאגה טען).
