הגישה לחולה עם שבץ מוחי Flashcards

(87 cards)

1
Q

רקע:

A

● הגורם השני לתמותה והגורם העיקר לנכות במבוגר בעולם המערבי
● בשני העשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בטיפול שבץ מוחי
● המפתח להצלחת הטיפול הוא אבחון ומתן טיפול מהירים ויעילים
● טיפול מוצלח כרוך ובידע, מיומנות ושיתוף פעולה של צוותים רפואיים וסיעודיים בכל שלבי הטיפול

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מהו שבץ?

A
  • חסר נוירולוגי מוקדי הנגרם מפגיעה חדה בכלי הדם המוחיים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

במה מתאפיין שבץ?

A
  • תסמיני השבץ.
  • ברגע שחולה מגיע עם חסר נוירולוגי פוקלי (חולשה של יד או רגל וכו) שמתחיל ברגע אחד- כמעט תמיד זה יהיה שבץ.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

סוגי שבץ מוחי:

A
  • Icchemic stroke- שבץ מוחי איסכמי- 87 אחוז
  • Cerebral hemorrhage- דימום מוחי- 13 אחוז
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

שבת מוחי איסכמי:

A
  • כאשר יש חסימה של כלי דם המספק את רקמת המוח.
    אם נשלוף את הכריש מספיק
    מהר, אולי נצליח להציל את המטופל לגמרי והוא יצא מהמקרה ללא נכות
  • התפקודים הקשורים לאותם איזורים שאספקת הדם אליהם נפגעה יפגעו גם הם.
  • יש לו מנגנון הגנה ביולוגי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

מהו המנגנון ההגנה הביולוגי של שבץ איסכמי?

A

● אספקה דמית קולטרלית. עורקים שמגיעים מסביב (אנסטומוזות), בשגרה הם חסומים, אך במקרי חירום הם נפתחים ומספקים דם למקום שיש בו את החסימה. אם המנגנון הזה לא פעל אצל המטופל זה יחמיר את מצבו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

איפה השבץ הכי נפוץ?

A

MCA - Middle cerebral arter

It supplies the greater part of the lateral cerebral surface (including the main motor and sensory areas) as well as giving the striate arteries which supply deep structures including the internal capsul

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

אירוע איסכמי חולף- transiet ischemic attack TIA

A

● אירוע חולף של חסר נוירולוגי מוקדי שנמשך לרוב דקות בודדות, ללא עדות קלינית או הדמייתית לנזק איסכמי מוחי קבוע.

● בהגדרה, אי אפשר לאבחן את השבץ הזמני. גם כשעושים בדיקת תהודה מגנטית, ניתן לפעמים לראות שהיה איזשהו אירוע איסכמי, אבל עדיין תהיה אבחנה של שבץ ולא
TIA.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

האם בשבץ איסכמי חולף יש עדות קלינית או הדמיינתית לנזק מוחי איסכמי קבוע?

A

ללא עדות קלינית או הדמייתית לנזק איסכמי מוחי קבוע.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

אירוע איסכמי חולף- ממה נובע?

A

● נובע מחסימה של כלי דם המספק את רקמת המוח, כאשר החסימה נפתחה באופן ספונטני.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

ההשלכות של אירוע איסכמי חולף

A

● זה מהווה גורם סיכון מאוד משמעותי לאירוע מוחי חוזר. זהו סוג של מקרה חירום, אין כרגע מה לטפל במטופל אבל כן נאשפז אותו ונעשה לו בדיקות נוספות כדי להבין מה קרה באירוע איסכמי זה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

שבץ מדימום מוחי:

A
  • התפקעות של כלי דם מוחי. בדרך כלל עורקים פרפורנטים
  • עם פריצה של דם לרקמת המוח או לחלל התת עכבישי .הנזק נעשה לא ניתן להציל את המטופל והוא יחיה עם נכות כלשהי כל חייו. כבר פרץ הדם למוח, הלחץ בגולגולת עלה באופן מיידי. אין לו טיפול. יש ניתוח אבל הוא רק כדי להציל חיים ולא להציל נכות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

בשבץ מוחי כתוצאה מדימום- איזה עורקים בדרך כלל יפגעו?

A

בדרך כלל עורקים פרפורנטים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

מה הם עורקים פרפורנטים?
ולמה דווקא שם סביר שתתרחש פקיעה?

A
  • עורקים אשר יוצאים מהעורקים הראשיים ומספקים דם לרקמת המוח עצמה. בעלי לחץ דם גבוה והם הראשונים להפגע.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

תלונות המחשידות לשבץ מוחי ומחייבות הערכה נוירולוגית מהירה:

A
  • הופעה פתאומית שלהן
  • מחולק לתלונות הקשורות לחסמה של ה
    MCA
  • תלונות נוספות כאשר החסימה לא תהיה ב
    MCA
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

תלונות הקשורות לחסימה של ה
MCA:

A
  • על פי ראשי תיבות FAST
  • FACE-
    צניחת זווית הפה.
  • ARM-
    חולשה של יד, רגל או שניהם
  • SPEECH
    קושי בדיבור או הבנה. לעתים קרובות התלונה תהיה של בלבול. (בעקבות חסימת ה
    MCA
    השמאלי המספק דם לאיזור הפה)
  • חסימה בצד שמאל- הפרעה בדיבור באיזור ברוקה
  • חסימה באיזור ורניקה- הפרעה בהבנת הדיבור.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

חסימה גלובלית

A

חסימה באיזור ברוקה ובאיזור ורניקה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

תלונות נוספות כאשר החסימה לא תהיה ב-MCA -

A

● אי יציבות בהליכה
● כפל ראייה – מאפיין חסימה ב
PCA - המספק דם לאיזור הראייה
● חוסר קוארדינציה של יד או רגל
● רדימות בפלג גוף –חוסר תחושתי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

סימנים ותסמינים הקשורים בשבץ -

A

● פציאליס
● המיפרזיס
● המיפלגיה
● אפאזיה-דיסארתריה
● סטיית מבט
● אטקסיה של הליכה
● דיפלופיה
● ניגלקט
● אנוזוגנוזיה
● המי-היפואסטזיה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

פציאליס

A

צניחת זווית הפה / חיוך אסימטרי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

המיפרזיס –

A

● חולשת יד או רגל

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

המיפלגיה

A

שיתוק של יד או רגל

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

אפאזיה/ דיסארטריה

A

● קושי בדיבור או הבנה -
▪ דיסארטריה – חולשה/ חוסר קואורדינציה של כלי הדיבור (שפתיים, לשון וכו’). פגיעה בחלק המוטורי של הפנים.
▪ אפאזיה – בעיה בעיבודים קורטיקלים גבוהים של השפה באפאזיה מוטורית תהיה בעיה בשטף של הדיבור – יוציא את המילים בקצב מאוד איטי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

סטיית מבט

A

בדרך כלל קשור לחסימה של ה
MCA.
יש אזור במרכז באיזור הפרונטלי שאחראי על הסטת המבט לצד השני. כאשר יש שבץ מוחי זהו אחד הגורמים לכך שהאדם לא יכול להסיט את מבטו לצד הנגדי לצד שבו התרחש השבץ. לדוג’ אם יש נזק באיזור הפרונטלי הימני, העיניים יסטו ימינה, לא יוכל להסיט את מבטו שמאלה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
אטקסיה של הליכה
אי יציבות בהליכה gate ataxia נראה שהאדם מרחיב את בסיס התמיכה שלו.
26
אטקסיה של גפה
חוסר קוארדינציה של יד או רגל. למשל קושי להרים את היד לכיוון האף (limb ataxia).
27
דיפלופיה
כפל ראייה
28
נגלקט
פגיעה באזור הפריאטלי הימני כאשר יש חוסר התייחסות לצד אחד של הגוף או המרחב. דרגה קלה של נגלקט – הכחדה - במצב זה אם ניתן שני גירויים בו זמנית, הצד הימני יתעלה על השמאלי, אבל שניתן כל גירוי בנפרד הוא יזהה את ימין ושמאל.
29
אנוזוגנוזיה
המטופל מתעלם מהמחלה שלו, מתעלם מהחסר. זה מאוד מפריע לשיקום. לפעמים החולה כ"כ מתעלם מהבעיה שהוא מגיע לבית החולים כבר במצב מאוד מתקדם ומאוחר מידי להתחיל את הטיפול.
30
המי-היפואסטזיה
רדימות בפלג גוף.
31
מהו הפקטור החשוב לרמת השיקום?
* גיל. * ככל שהאדם צעיר יותר כך יש לו סיכוי טוב יותר לשיקום, אצל חולים צעירים ממש ניתן לראות "ניסים" , שיפור ברמה מאד מאוד מפתיעה.
32
סיבות לשבץ איסכמי יחולקו לפי
שבץ איסכמי למבוגרים שבץ איסכמי אצל צעירים
33
מה הן הסיבות לשבץ איסכמי- מבוגרים?
* טרשת עורקים של עורקים קרוטידים. * טרשת עורקים של כלי דם קטנים * פרפור פרוזדורים
34
טרשת עורקים של עורקים קרוטידים:
● טרשת עורקים היא מצב בו כולסטרול מצטבר בעורקים ומצר את החלל שהדם זורם דרכו. אותה הצטברות יוצרת פלק שגורם לבקעים קטנים בעורק - העורק עצמו נהיה חולה - הדופן לא כמו שהייתה. בשלב מסויים העורק נחלש ונקרע באיזור הנג הטרשתי, טסיות דם מופעלות ומצטברות על האיזור ויוצרות קריש וחוסם את העורק.
35
מאפיין של טרשת עורקים
● טרשת עורקים זהו תהליך שקורה בדר"כ עם הגיל.
36
היכן נפוצים הקרישים?
● בעורקים קרוטידים הכי נפוצים קרישים.
37
האם תמיד כשעורק קרוטידי ייחסם תהיה בעיה?
● אם העורק הקרוטידי נחסם, לא תמיד האדם ירגיש שיש בעיה – וזאת בזכות האנסטומוזה circle of willis
38
ההתפצלות של העורקים הקרוטידים
● העורקים ה קרוטידים מתפצלים ל- ACA ול-MCA anterior cerebral artery medial cerbral artery אם הקריש מתפרק ושולח קרישים שייתקעו באחד מהם, ששם אין כ"כ גיבוי – תיווצר בעיה גדולה מאוד שהאדם בהחלט ירגיש.
39
טרשת עורקים של כלי דם קטנים:
● כלי הדם הקטנים הם עורקים החודרים את רקמת המוח ומגיעים לאזורים עמוקים של החומר הלבן ובהם האינטרנל קפסולה. הם עוברים את הקופסית ומגיעים לגזע המוח ולכל הגוף. ● טרשת עורקים כפי שתיארנו אותה שתתרחש כלי דם קטן כזה נחסם הוא יכול להוביל לאירוע מוחי.
40
טרשת עורקים של כלי דם קטנים- מאפיינים חשובים
● בגלל שעורקים אלו סובלים מלחץ דם גבוה כל החיים, הם עלולים להיפגע בשלב יחסית מוקדם בחיים. ● החסימה של כלי הדם הקטנים הללו יכולה להוביל לאוטם לקונרי – אוטם קטן ברקמת המוח העמוקה. אף פעם לא פוגע בקורטקס, לכן לדוג' לא תהיה אפזיה.
41
מי נוטה יותר לטרשת עורקים ומאיזו סיבה?
* טרשת העורקים מופיעה יותר בגברים מאשר נשים בגלל שההורמונים הנשיים שומרים על העורקים יותר מאשר את הגברים
42
פרפור פרוזדורים:
● כאשר העלייה השמאלית של הלב לא מתכווצת כמו שצריך יכול להיווצר קריש שיכול לעלות למוח וליצור אירוע מוחי. ● תסחיף של קריש מחדר השמאלי של הלב למוח זהו אחד התסחיפים הכי נפוצים.
43
שבץ מוחי מטרשת עורקים- מאפיינים
● פרפור פרוזדורים זוהי הסיבה הכי נפוצה לאירוע מוחי בגיל המבוגר . ● האחוז של הפרפור חדרים עולה עם הגיל – ככל שיותר מבוגר יותר סיכוי לפרפור. ● מופיע יותר בנשים מאשר גברים.
44
סיבות לשבץ מוחי איסכמי בצעירים (נדיר)
* דיסקציה קרוטידית * Patent foramen ovale
45
דיסקציה קרוטידית:
* מחלה שלא קשורה לטרשת עורקים, היא מגיעה בעורקים בריאים לגמרי. נוצר קרע קטן בשכבה הפנימית של העורק ובעקבות כך הדם מתחפר בתוך הדופן של העורק ונוצר קריש. הדם מועך את החלל האמיתי של העורק ולכן לדם אין איפה לעבור. יש היצרות של הלומן בעורקים. כאשר נוצר קריש בתוך השכבה הפנימית הוא יכול להגיע לתוך המוח. יכולה לגרום אירוע מוחי באנשים מאוד צעירים.
46
גורמים פוטנציאלים לדיסקציה קרוטידית
* יכולה לקרות לאנשים שעברו תאונת דרכים עם צליפת שוט או לאנשים בעלי עורקים גמישים מאוד
47
Patent foramen ovale- מה זה?
* בחיים העובריים יש חור בין המחציות של הלב שמאפשר מעבר בין העלייה השמאלית לימנית של הלב. * כאשר האדם נולד החורים האלו אמורים להיסגר. * 25% מהאוכלוסייה החור לא נסגר ויש עדיין מעבר של דם. * חולים עם אירוע מוחי שלא מצאו אצלם סיבה לאירוע נמצא אצלם אותו חור במחיצות.
48
הקשר בין patent foramen ovale לשבץ איסכמי
* לאנשים נוצרים באופן טבעי קרישים כל הזמן בגוף (בעיקר ברגליים). לכן התאוריה היא שבמקרה הזה קריש מגיע ונכנס לעלייה הימנית של הלב, ובמקום ללכת ולהיתקע בריאות הוא הולך ומטייל דרך העלייה השמאלית לתוך המוח וכך יכול ליצור אירוע מוחי במוח. לאנשים כאלה עושים צנתור וסוגרים את החור במחיצה בעזרת התקן, ואז זה מונע אירועים מוחיים חוזרים.
49
בזמן שבץ מוחי, האזור המוחי הסובל מאיסכמיה מתחלק לשני חלקים:
* ליבת האוטם- core infract * פנומרה- penumbra
50
ליבת האוטם:
* איזור של פגיעה בלתי הפיכה. מוות תאי.
51
פנומברה:
* איזור של רקמה מוחית איסכמית אך עדיין ויאבילית (ברת הצלה). * קורה בגלל העורקים הקולטרלים המחזיקים את הרקמה בחיים.
52
הגורמים שישפיעו על הטיפול בשבץ:
● אצל כל חולה שמגיע למיון יש מעט מכל סוג רקמה. מידת היכולת להציל את המטופל תלויה בכמות הרקמה שיש מכל אחד. ככל שיש יותר הפנומברה יהיה סיכוי טוב יותר להציל את האדם. ● ככל שעובר הזמן מחסימת העורק יותר ויותר מרקמת הפנומברה הופכת לאוטם. לכן חשוב לפעול מאוד מהר כדי שיהיה אפשר לעזור למטופל. זמן אבוד = מוח אבוד.
53
הדמיה מוחית בשבץ איסכמי:
* סיטי ללא חומר ניגוד במקרים מסויימים יוחלט לבצע: * CT/ MR Angiography (CTA /MRA) * CT MR Perfusion (MRP CTP)
54
סיטי ללא חומר ניגוד:
●בדיקה זמינה ומהירה. יש לבצע בכל מטופל עם חשד לשבץ מוחי בהקדם● האפשרי. ● אינו מדגים אוטם במהלך השעות הראשונות – לכן יעשו על מנת לשלול דימום ולא כדי לאבחן שבץ. ●ביצוע סיטי מוח תוך 25 דקות מהגעה לבית החולים בחולים עם שבץ מוחי נבחר ע״י משרד הבריאות כמדד איכות לאומי. ●אם אין דימום מדובר בשבץ איסכמי.
55
מה סיטי ללא חומר ניגוד אינו מדגים?
אינו מדגים אוטם במהלך השעות הראשונות – לכן יעשו על מנת לשלול דימום ולא כדי לאבחן שבץ.
56
CT/ MR Angiography (CTA /MRA)
* בדיקות שמדגימות את כלי הדם הצווארים והמוחיים ואת העורק החסום באופן מיידי. הדמייה עם הזרקה של חומר ניגוד. החומר ניגוד נכנס לתוך העורקים ומראה את זרימת הדם בהם. במהלך הבדיקה יכול להיווצר מצב שנקרא Cut off – החומר חסום, החומר לא יכול למלא את האזור וכך יודעים אם יש חסימה. לא נעשה תמיד לכל מטופל (בגלל חומר הניגוד והקרינה).
57
CT MR Perfusion (MRP CTP)
● בדיקות שמדגימות את האזור האיסכמי ומפרידות בין ליבת האוטם לפנומברה. מזריקים חומר ניגוד למוח וסורקים את המוח מספר פעמים כדי לראות איזה אזורים עדין מתפקדים ואיזה אזורים מתים ולפי כך ניתן לדעת אם כדאי לצנתר את החולה או לא. . בהדמייה – אדום = מת, ירוק = חי.
58
מה צריך להוכיח על מנת לקחת חולה לצנתור?
כדי לקחת חולה לצנתור צריך להוכיח דבר ראשון שיש חסימה של כלי דם גדול. את כלי הדם הקטנים לא ניתן לפתוח בצנתור רק כלי דם גדולים
59
מטרת הטיפול בשבץ מוחי איסכמי-
● מטרת הטיפול בשבץ מוחי איסכמי היא לחדש את זרימת הדם באופן מהיר, בטוח ויעיל ככל הניתן על מנת להציל את הפנומברה האיסכמית ולמזער את הנכות הנוירולוגית.
60
הטיפול המיידי בשבת מוחי איסכמי:
* תרומבוליזה תוך וורידית tissue Plasminogen Activator * טיפול בצנתור עורקי המוח Endovascular Therapy - EVT
61
תרומבוליזה תוך וורידית tissue Plasminogen Activator
* תרופה המתגברת את המערכת הפיברינוליטית (מפרקת קרישים) הטבעית של הגוף. * ניתנת כמו עירוי דרך ווריד פריפרי במשך 60 דקות. * זמינה בכל בתי החולים בארץ. כל מטופל עם שבץ מוחי איסכמי ללא התווית נגד יקבל את הטיפול. * מעלה את הסיכוי לתוצאה תפקודית. מצוינת בכ30 אחוז.
62
מה חייב להעשות לפני מתן התרומבוליזה?
* תמיד יעשה סיטי לפני – צריך לוודא שאין דימום מוחי (אפילו הכי קטן) , אחרת אם ניתן ת.פ.א במצב של דימום עלולים להחמיר את המצב ולכן את המטופל (סכנת חיים).
63
מה הן ההגבלות של ת.פ.א?
* חלון הזמנים למתן IV tPA – עד 4.5 שעות מהופעת התסמינים. הסיבה לכך היא שהיא לאחר הזמן הזה היא פחות יעילה הקריש מתקשה והסיכוי לפרק אותו נמוך יותר. * אבל סיבה קריטית יותר היא שלאחר הזמן הזה האזור שמת יכול לדמם (קורה אצל 5-6% מהמטופלים) כך שאם יוסיפו את התרופה תתבצע הגברה דימומית של האוטם יובילו להחמרת המצב. * היום לפי לוח הזמנים הבינלאומי הציפייה לתת tPA תוך 20 דקות. לפי לוח הזמנים הבינלאומי – עד שעה מהגעת האמבולנס לבית החולים עד מתן ה- tPA. היום אפילו מצפים פחות.
64
חלון הזמנים וקונטרא אינדיקציות –
* גם אם יגיעו בזמן לבית והחולה ייבדק על ידי נוירולוג באופן מיידי- רק 45 אחוז יוכלו לקבל את הטיפול בשל ק.א שונות. גם במדינות עם רפואה מאוד מתקדמת בתחום האחוזים לא מאוד שונים.
65
טיפול בצנתור עורקי המוח Endovascular Therapy - EVT
* צנתור בגישה פמוראלית (דרך מפשעה) עם שליפה או שאיבה של הקריש במוח (thrombectomy).
66
EVT- חיסרון
* חסרון - מיועד רק למטופלי בהם הודגמה חסימה של כלי דם תוך מוחי גדול.
67
חלון זמנים לצנתור EVT
* - עד לאחרונה 6-8 שעות לאחר השבץ. מ2018 החלון הורחב ל24 שעות במקרים נבחרים. מבוצע רק במספר מרכזים בארץ – מרכזי על לטיפול בשבץ מוחי (יש רק 9 בארץ).
68
חלון הזמנים וקונטרא אינדיקציות EVT
* גם אם יגיעו בזמן לבית החולים והחולה ייראה נוירולוג איך שמגיע לבית החולים נכון ל2016 רק ל17% יוכלו לקבל את הטיפול בשבל קונטא אינדיקציות שונות. היום הנתונים כבר טובים יותר
69
השתלשלות של טופל עם שבץ:
* זיהוי * FAST * בדיקות אבחנה * אנמנזה
70
זיהוי:
* הודעה מוקדמת ממדא- אם מדא מביאים את החולה הם מעדכנים מראש וניתן להערך. או על ידי הגעה עצמאית.
71
Fast
בבית חולים אחות אחראית מיון היא זו שמבצעת את בדיקת FAST , אם היא מזהה שבץ היא מפעילה קוד שבץ בבית החולים ומזעיקה נויורולוג ורדיולוג , רופא מיון.
72
בדיקת אבחנה:
* גלומטר- סוכר נמוך בדם לעתים יכול להראות כמו שבץ ולכן צריך לשלול את זה. * לחץ דם- אם גבוה לא ניתן לתת TPA * מכניסים עירוי כי בלי זה אי אפשר לעשות הדמיה מתקדמת * השלב הזה אמור לקחת 4 דקות
73
אנמנזה:
* ביצוע סיטי ללא חומר ניגוד- בודקים אם יש דימום או לא. * אם יש דימום לא נותנים TPA * אם אין דימום וחלון הזמנים מתאים ללא קונטא אינדיקציות- נונתים TPA כבר בחדר של הסיטי * אחר כך משלימים את שאר ההדמיות המתקדמות. * אם יש צורך ממשיכים בצנתור.
74
שבץ- דימום תוך מוחי
● נבדיל בין דימום תוך מוחי כתוצאה מטראומה שהוא שונה מדימום תוך מוחי ספונטני שהוא השבץ מדימום תוך מוחי. ● מטופלים כאלו נשארים עם נכות יותר קשה וליותר זמן בדרך כלל. ● לשבץ דימום תוך מוחי בהשוואה לשבץ איסכמי יש יותר סיכוי להחמיר כלומר לחוות דימום נוסף.
75
איך מאבחנים שבץ מדימום תוך מוחי?
● מאבחנים את זה רק ע"י MRI.
76
סיבות עיקריות לדימום תוך מוחי:
* Hypertensive vasculopathy * Cerebral amyloid angiopathy
77
Hypertensive Vasculopathy -
▪ יל"ד שגורמת למחלה של כלי הדם שמחלישה אותם. ▪ בין היתר היא מחלישה גם את העורקים הפרפורנטים (Penetrator Arteries) ענפים של עורקי המוח הגדולים (MCA ACA PCA) שיוצאים מהם ב90 מעלות ולכן חשופים ללחץ דם גבוה. ▪ השילוב של החולשה של כלי הדם ויל"ד יכול לגרום לדימום תוך מוחי. ▪ זוהי הסיבה הנפוצה ביותר לדימום תוך מוחי.
78
גורם סיכון עיקרי Hypertensive Vasculopathy -
▪ גורם סיכון עיקרי – לחץ דם לא מאוזן במשך שנים. לכן גם פחות בעייתי לתת מדללי דם , מכאן לא נובעת הבעיה.
79
Cerebral Amyloid Angiopathy
▪ מחלה שבה יש שקיעה של עמילואיד – חלבונים בכלי דם קטנים עד בינוניים של המוח ושל קרומי המוח שמחלישה את דופן כלי הדם וגורם לנטייה לדימום. אלו הם דימומים יותר שטחיים.
80
סכנות אחרי CAA
▪ חולה שעבר דימום אחד מ- CAA זה אומר שיש לו סיכוי שיחווה דימומים שוב וצריך להיזהר לא לתת לו מדללי דם שמפריעים לתהליכי הקרישה ומניעת דימומים. ▪ מצוי בעיקר בקשישים (נדיר מאוד מתחת לגיל 55).
81
לסיכום- לאיזה חולים יהיה נתן לתת מדללי דם ולאיזה לא?
חולים עם hypertensive vasculopathy ניתן לתת מדללי דם חולים עם CAA לא
82
מצב קליני של דימום תוך מוחי:
● מאוד קשה להבדיל בין המצג הקליני של דימום תוך מוחי ושבץ איסכמי, אבל בכל זאת יש כמה מאפיינים מייחדים- ▪ הופעה חדה (אקוטית) פתאומית של חסר נוירולוגי פוקאלי- בשבץ איסכמי , לעומת התפתחות התסמינים בהדרגה , במשך דקות או שעות – בשבץ דימום תוך מוחי. ▪ לשבץ דימום תוך מוחי תסמינים ייחודיים – מופיעים בעקבות הלחץ התוך גולגלתי המוגבר
83
הסתמינים הייחודים:
* כאב ראש * הקאות * ירידה במצב הכרה- הסיכוי לצאת ממצב הזה הרבה יותר נמוך * פרכוסים- דימום שטחי קרוב לקורטקס יכול לגרום לפרכוסים. זהו קצר חשמלי בתוך התאים בקורטקס.
84
טיפול בשבץ מדימום תוך מוחי
* שמרני * ניתוחי
85
טיפול שמרני- שבץ מדימום תוך מוחי
* מניעת התדרדרות על ידי: * שליטה על לחץ דם- הורדה על מנת שהדימום לא יחמיר. * הנשמה- כשהחולה לא נושם טוב זה גורם ללחץ התוך גולגלתי. * תרופות- סותרות תרופות נוגדי קרישה אם ניתנו כאלה
86
טיפול ניתוחי- שבץ מדימום תוך מוחי
1. פינוי הדימום – רלוונטי רק במקרה ותהיה גישה קלה להגיע לדימום ולפנות אותו. 2. הכנסת נקז חדרי – כאשר דם חודר לתוך החדרים של המוח הוא יכול לגרום לסתימה של החדרים. לכן לפעמים נכנסים נקז כדי לנקז את הלחץ על מנת שהחדרים לא יתנפחו.
87
פרוגנוזה של דימום תוך מוחי –
● תמותה תוך 30 יום – 35-52 אחוז, לעומת בשבץ איסכמי זה בערך בין 5-10% ● גורמים המנבאים תמותה ותוצאה תפקודית גרועה - ▪ גיל מבוגר ▪ מצב הכרה ירוד בקבלה ▪ נפח דימום גדול ▪ פלישה של דם למערכת החדרים ▪ דימום בגזע המוח ▪ טיפול מדלל דם קודם.