פרקינסון

Question 1

מחלת פרקינסון-
רקע

Answer 1

● המחלה הניוונית השנייה בשכיחותה אצל האדם אחרי מחלת אלצהיימר.
● החולים חיים איתם הרבה שנים יחד עם ההידרדרות - לכן הם צרכנים קבועים של משאבי מערכת הבריאות כמו פיזיותרפיה רבה.

Question 2

שקופית
מסלול החורמ השחור

Answer 2

Question 3

פתומכאניזם- פרקינסון
השלבים

Answer 3

● שקיעת -Alpha Synuclein

Question 4

● שקיעת Alpha Synuclein -

Answer 4

הרבה ממחלות המוח קשורות בבעיה של פינוי חלבונים ושקיעתם הפתולוגית באיזורי מוח שונים.

במקרה של פרקינסון החלבון- alpha synuclein

הסימפטומים מחולקים לשני סוגים- סיפטומים פרה מוטורים וסימפטומים מוטורים, כתלות בהתקדמות המחלה.

סימפטומים מוטורים הם שלב מתקדם יותר ומעידים על 60 אחוז לפחות של תאי דופמין.

Question 5

למה הסימפטומים המוטורים מתחילים מאוחר יותר?

Answer 5

כי הגוף עושה פיצויים כדי שרמות הדופמין במוח לא ירדו.

Question 6

סימפטומים פרה-מוטוריים

Answer 6

▪ ירידה בחוש הריח.
▪ דיכאון/חרדה.
▪ הפרעה במערכת העיכול – בעיקר עצירויות בשל שקיעה של Alpha Synuclein בעצבוב של המעיים.
▪ הפרעות שלב החלימה REM

Question 7

הסיבה לשלב החלומות

Answer 7

בגלל א-טוניה.
אצל אדם בריא הגוף בשלב בשינה נכנס למצב של א-טוניה כדי לנטרל תנועות לא רצוניות.
חולי פרקינסון מאוד פעילים פיזית- בשל שקיעת החלבון בגזע המוח.

Question 8

מדוע יש שלב של סימפטומים פרה-מוטורים?

Answer 8

התפתחות המחלה מתחילה מאיזורים אחרים שאינם החומר השחור.
במחקר הראו שזה מתיחל מאיזורים בגזע המוח שקשורים לריח, עולה לכיוון הפונס ורק בשלב השלישי מגיע לאיזור הדופמין ולאיזורים קורטיקליים.

כלומר- להתפשטות יש איזשהו דפוס במוח.

Question 9

Lewy Bodies.

Answer 9

אם מסתכלים על חתך מוח של אדם שנפטר בנתיחה לאחר המוות ללא פרקינסון (תמונה עליונה) ואדם שנפטר עם פרקינסון (תמונה תחתונה) רואים שיש פחות חומר שחור ורואים את ה
Alpha Synuclein
על הנוירונים בצורת בועיות – גופים שנקראים
Lewy Bodies.
כמובן שזוהי לא דרך אבחנה.

Question 10

שלב הסימפטומים המוטורים

Answer 10

❖ שלב ראשון - יש פגיעה בצד אחד לדוג’ יד שרועדת או עובדת לאט
❖ שלב שני - שני הצדדים פגועים , אחרי בערך שנה – שנתיים , התנועות נהיות איטיות יותר, הדיבור נהיה יותר שקט.
❖ שלב שלישי - לא רק שני הצדדים פגועים, יש בעיה בשיווי משקל , קושי בקימה
❖ שלב רביעי - יש צורך בעזרה בניידות
❖ שלב חמישי - החולה כבר לא יכול להתנייד – כיסא גלגלים.

Question 11

האם המחלה תמיד מתנהגת לפי התבנית המוטורית?

Answer 11

לא.
המחלה ווריבלית ולכן אפשר וצריך לעודד חולים עם האבחנה.

Question 12

מה הפקטור שקובע את קצב הדרדרות המחלה על פי הדפוסים?

Answer 12

תלוי בגיל- אנישם מבוגים נוטים לפתח התקדמות מהירה.

Question 13

פרוגנוזה

Answer 13

● תמותה מוקדמת -
הפרקינסוניזם גורם להחמרה בתפקוד ובתנועה ובכך מקצרת את החיים.
דמנציה תעיד על פרוגנוזה פחות טובה (תוחלת חיים נמוכה).

Question 14

מה גורם לתמותה המוקדמת בפרקינסון?

Answer 14

זה לא הפרקינסון שגורם למוות אלא הדברים שמתלווים למחלה כמו נפילות, בעיות אספירציה, זיהומים או דלקות שונות, שברים שמסתבכים ומביאים לתמותה מוקדמת יותר.

Question 15

פרקינסון-
אפידימיולוגיה

Answer 15

אפידמיולוגיה -
● מחלה שכיחה מאוד
● אחוז אחד מהאנשים מעל גיל 60 חולים במחלה
● ב-10% מהחולים, המחלה מתחילה לפני גיל 50
● הגיל הממוצע 55-60 שנים
● הסיכון עולה עם הגיל – אבל נראה גם פרקינסון של הגיל הצעיר 30-40
● אפשר לחלות עם המחלה הרבה שנים ולא בהכרח ישר מתים
● יותר גברים מנשים

Question 16

פרקינסון- אטיולוגיה

Answer 16

גורמים תורשתיים
גורמים סביבתיים

Question 17

● תורשתיים-
פרקינסון

Answer 17

▪ בשנים האחרונות מזהים יותר ויותר גורמים גנטיים.
▪ אצל אשכנזים , באוכלוסייה הערבית המוסלמית זוהו גנים שמאוד חשובים למחלת פרקינסון. זוהו למעלה מ-20 גנים שגורמים למחלה אך הרבה מהם גורמים בצורה מאוד נדירה.
▪ יודעים לטפל ולזהות את המוטציה ובאמצעות ייעוץ גנטי ואפשר למנוע ילודה של ילדים שיחלו במחלה.
▪ מי שיש לו קרוב משפחה שיש לו פרקינסון יש סיכוי שיהיה לו גם פרקינסון.

Question 18

סביבתיים –
פרקינסון

Answer 18

▪ עישון, קפאין דווקא מפתיע קצת מגן מפני פרקינסון.
▪ פעילות גופנית בגיל הצעיר מגן קצת מפני פרקינסון .
▪ הפקטור הכי שכיח למחלה הוא הגיל.

Question 19

הרחבה על הסימפטומים הלא מוטוריים

Answer 19

● כאמור לאורך כל חייו של החולה הוא סובל מביטויים לא מוטורים.
● ביטויים תחושתיים – נימולים, תחושות לא ברורות, הרבה חולים סובלים מכאבים במקומות של הפרקינסון, לפעמים בצד של הפרקינסון - הכאב בחלק מהחולים הוא הבעיה העיקרית אצלם.
● ביטויים של המערכת האוטונומית - קושי בעצירת שתן, עצירות, וויסות לחץ דם
● ביטויים שכליים - התפתחות של דמנציה (אנשים עם פרקינסון יותר נוטים לדמנציה), לחלק זה קורה תוך מספר רב של שנים ולחלק תוך שנים בודדות.
● הפרעות פסיכולוגיות ופסיכוטיות - דיכאון - מאוד שכיח בפרקינסון, כמעט ל-50% מחולי הפרקינסון חווים דיכאון. ביחד עם התפתחות המחלה וביחד עם התרופות החולים מפתחים הפרעות פסיכוטיות- הזיות, חרדות.
● הפרעות שינה - בעיות של שינה לא רציפה או קושי לשמור על השינה, קושי להירדם.
● השפעות על העור- קשקשת בפנים למשל.
● אבדן חוש הריח.
● הפרעות בתפקוד מיני.
● עייפות- Fatigue.

Question 20

טיפול פרקינסון
התמקדות ב

Answer 20

סימפטומים.
היום עדיין לא יודעים לטפל בגורם לפרקינסון. לא יודעים הלאט את המוות הנוירוני.

Question 21

טיפול בסימפטומים המוטורים-
יתמקד ב-

Answer 21

העלאת רמת הדופמין במוח.

Question 22

העלאת רמות הדופמין המוח-

Answer 22

levdopa- חומר אב של דופמין.ממערכת העיכול מפורקת לחומצת האמינו שנספגת למחזור הדם וכן עוברת את מחסום הדם- מוח. הנוירונים בסטריאטום יהפכו הלאבודופה הזה לדופמין.
אי אפשר לתת לחולים דופמין כי הוא לא עובר את מחסום הדם-מוח.

סטרואידים-עוזרות נקודתית לקצר ולהחליש את ההתקף לא לטווח הרחוק.

Question 23

השפעת התרופות על פרקינסון

Answer 23

▪ הטיפול התרופתי משפר את התנועה, את הנוקשות, זריזות, הליכה (פחות שיווי המשקל אבל מסייע).
▪ חולי פרקינסון בסוף יהיו חייבים תרופות- בלי דופמין הם לא יוכלו לנוע. אבל אין חובה להתחיל איתו על ההתחלה להיפך עדיף לתת מינונים נמוכים שיתאימו לצרכים של החולה כי יודעי שהמשך יידרש מינון גבוהה יותר.

Question 24

טיפול תומך

Answer 24

● מטפלים חולה בצורה מותאמת לקשיים ולצרכים - למשל תרופות לדיכאון , משככי כאבים , טיפול פסיכוטי, טיפול בעייפות , טיפול לשליטה המערכת השתן , טיפול בספסטיות, טיפולים פסיכולוגים ומשפחתיים.
* צריך לומר כביכול הטיפול הוא סימפטומטי בלבד אבל הוא בהחלט משפר את איכות ואף את אריכות החיים של החולה.

Question 25

הפחתת תופעות לוואי- פרקינסון

Answer 25

- התרופות גורמות להמון תופעות לוואי וחשוב להבין שזה חלק מהחבילה של הטיפול, צריך תוך כדי הטיפול התרופתי לטפל גם בתופעות הלוואי שנגרמות. ניסון לדחות LEV – DOPA- כי יש להן תופעות לוואי.

Question 26

פעילות גופנית ופרקינסון

Answer 26

יש לעודד פעילות גופנית , פעילות משקמת - על מנת לנטרל את השפעת חסר הדופמין אשר גורם לגוף להיות כפוף ונוקשה. ברגע שהחולה מתגייס והוא מרוכז בפעילות, הוא מסוגל לבצע תנועות בצורה תקינה ולאט לאט הוא גם יוכל להטמיע את זה בפעילות היומיומית שלו. כלומר משלבים גם טיפולים של מקצועות הבריאות (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכד') לפי התקדמות המחלה והמצב של החולה בתפקודים היומיומיים.

Question 27

הפרעות היפר-קינטיות

Answer 27

רעד כוריאה athtosis ballism dystonia הנינטגון טורט

Question 28

רעד- רקע

Answer 28

● רעד זו הפרעת התנועה השכיחה ביותר - כל אדם יכול לרעוד בסיטואציות מסויימות (כשקר, מאמץ פיזי, בבהלה..), בגלל מנגנונים פריפריים אדרנרגיים. יש המון מחלות ומצבים נוירולוגיים שבהם יש רעד. ● יכולה לערב - פנים, קול, צוואר, גפיים עליונות, גפיים תחתונות. ● מדובר בתסמין או סימן ולא במחלה ספציפית. רק מיעוט מהסובלים פונה לעזרה רפואית.

Question 29

סוגי רעד

Answer 29

רעד במנוחה- כמו פרקינסון רעד בתנועה

Question 30

רעד בתנועה- חלוקה

Answer 30

1. postural tremot- באקטיבציה של שרירים 2. kinetic tremor- בזמן ביצוע תנועה. למשל בהבאת אצבע לאף. 3. task specific tremor- רק בתנועות ספציפיות. נדיר.

Question 31

רעד קינטי, לאיזה פגיעה אופייני?

Answer 31

פגיעה צרבלית.

Question 32

Essential tremor- רעד ראשוני - בלעדי רקע

Answer 32

▪ זאת המחלה היחידה שהרעד הוא בעצם סימפטום בודד. ▪ זו המחלה הכי שכיחה של הפרעות התנועה - מעל גיל 40 יש 0.3-1.7 אחוזים של אנשים שחולים במחלה זו.

Question 33

רעד ראשוני- טיפול

Answer 33

▪ רוב האנשים שיש להם זאת לא פונים לעזרה. הם מכירים את זה במשפחה שלהם (ב-70 אחוז מהמקרים יש מישהו מהמשפחה שגם יש לו את זה). לחלק מהאנשים המצב מחמיר וגורם לפגיעה תפקודית. ▪ במקרים הקלים – בעיקר טיפול תרופתי עוזר להפחית את האמפליטודה של הרעד. ❖ תרופות חוסמות בטא ❖ תרופות אנטי אפילפטיות. ❖ עזרים לייצוב הידיים ▪ במקרים הכי חמורים- ❖ קוצב מוחי ❖ צריבה תחת קסדת אולטראסאונד תחת MRI - בעצם קרינת אולטרסאונד מפוקסת לנק' אחת שהיא נצרבת- פעולה לא פולשנית. צורבים את התלמוס באזור מסוים וכך מפסיק הרעד בצד השני. התופעות לוואי של הצריבה יכולות להיות ליקויים בתחושה או קצת הפרעה בשיווי משקל- בדרך כלל רק לזמן קצר וזה חולף. במקרים מסוימים לא תמיד זה נעלם.

Question 34

● אטיולוגיה – רעד ראשוני

Answer 34

▪ גנטית- מולטיפקטוריאלית , כי זה מאוד משפחתי דומיננטי. ▪ באופן כללי לא יודעים את האטיולוגיה ברוב המקרים. ▪ היא יותר שכיחה וחמורה בגילאים המבוגרים, אבל יש משפחות שזה מתחיל גם בילדות. ▪ אין כאן תהליך ממש ניווני, אבל אפשר לראות בספירות מיוחדות אובדן של נוירונים בצרבלום. ▪ זה לא קשור לדופמין בכלל ועל כן הטיפול הוא לא דופינרגי .

Question 35

● Chorea

Answer 35

▪ זו תנועה בלתי רצונית, היא לא ריטמית (בשונה מרעד) היא ספורדית של תנועות קצרצרות באזורי גוף שונים – לא ביחד. החולה נראה שיש לו אי שקט. קורה פעם בצד ימין, פעם בצד שמאל, דיסטאלי, פרוקסימאלי. היא סימפטום- יכולה להיות של מחלה גנטית של מערכת▪ העצבים כמו הנטיגנטון. כלומר היא יכולה להיות משנית כתוצאה מאוטם או משהו כזה או ביטוי של מחלה גנטית של הבאזל גנגליה. ▪ רואים מעט ברפואה

Question 36

● Athetosis –

Answer 36

▪ כמו Chorea אבל קצת יותר איטי ויותר זורם ממקום למקום. * שתי המחלות האלו יכולות להופיע בידיים, ברגליים, בפנים בכל מקום שיש שרירי שלד בגוף. זה יכול להיות קל מאוד וחמור מאוד מבחינת הפרעת התנועה. * הסיבות אליהן הן רבות.

Question 37

דיסטוניה- רקע

Answer 37

❖ מדובר גם בסימפטום או מחלה בפני עצמה – ראשוני (נדיר) או משני - במחלות מוח ניווניות יש הרבה מאוד דיסטוניה. ❖ היא הפרעת תנועה של הבאזל גנגליה. לכן נראה אותה גם יחד עם פרקינסון. היא הפרעה❖ נוירולוגית-תנועתית המתבטאת בכיווץ שרירים חזק ולא רצוני שגורם לתנוחות מוזרות וחריגות

Question 38

מאפיינים של דיסטוניה כסמפטום וכמחלה -

Answer 38

❖ התנועות יותר ממושכות, יותר מוחזקות. ❖ יותר התכווצויות של שרירים אגוניסטים ואנטגוניסטים וליצור תנוחה מסוימת לא תפקודית. ❖ היא יכולה להיות ממש סטטית או דינאמית. ❖ היא יכולה להיות פוקאלית- כלומר רק באזור אחד בגוף (למשל רק בצוואר).היא גם יכול להיות אזורית- כלומר בשני אזורים סמוכים (למשל צוואר ויד). ❖ יכולה להופיע בצורת המי דיסטוניה , יכולה להיות כללית בכל הגוף או בחלקים רבים בגוף.

Question 39

דיסטוניה- המחלה הראשונית

Answer 39

● רקע - מחלה שמתבטאת רק בדיסטוניה - primary generalized dystonia. ● אטיולוגיה - יש כמה גנים שאנחנו מכירים שיכולים לעשות דיסטוניה כללית. בדרך כלל זה קורה יותר אצל מבוגרים.

Question 40

דיסטוניה- סימפטומים

Answer 40

▪ בדרך כלל מתחילות בילדות בגפה אחת, לאט לאט זה מתפשט. כלומר דיסטוניה יכולה להיות גם ביד או ברגל ולהפריע בפעולות בהתאם. ▪ דיסטוניות פוקאליות - הרבה יותר שכיח במחלה הזאת דיסטוניות פוקאליות. כלומר מתפתחת דיסטוניה באזור מסוים בגוף, עושים לחולים אלו בדיקות ורואים שאין פגיעה כלשהי במוח או מחלה ניוונית ויש להם רק את מחלת הדיסטוניה שהולכת ומחמירה.▪ דיסטוניה task specific - כלומר רק במטלה מסוימת (כמו נגינה או כתיבה)- זה קורה באנשים עם מיומנות גבוהה במטלה הזו. ▪ דיסטוניה יכולה להיות מאוד סטטית- לגרום לקיבוע של אזורים, לעומת זאת יכולה להיות מאוד דינאמית ויש אפילו רעד דיסטוני- על התנועה מתלבש גם רעד (עדיין נקרא דיסטוניה).

Question 41

דיסטוניה- פרוגנוזה

Answer 41

● פרוגנוזה - האנשים האלו יכולים להפוך להיות מאוד נכים.

Question 42

● טיפול דיסטוניה

Answer 42

❖ הטיפול - הזרקה של רעלן האבוטליניום לשריר. ❖ תרופות ❖ קוצב מוחי בגלובוס פאלידוס (מקום אחר לעומת הפרקינסון).

Question 43

טיפול בהפרעות תנועה היפר קינטיות

Answer 43

● בקוריאה, אסטוזיס ובליזמוס- הטיפול הוא תרופתי (כשהן תופעות). ● בדיסטוניה- כאמור מטפלים מאוד ברעלן הבוטליניום- זה טיפול פוקאלי- מזריקים לתוך שריר כדי להפחית תנועות מסוימות. במקרים הקשים משתילים קוצב מוחי.

Question 44

הרחבה על רעלן הבוטילניום- רקע

Answer 44

זה רעלן שמיוצר על ידי חיידק, הרעלן הזה התגלה בעקבות הרעלות מזון של החיידק הזה. מזון היה עומד ומזוהם על ידי החיידק, אנשים היו אוכלים אותו והם היו חוטפים שיתוק כללי של הגוף ומתים. ככה זיהו שיש רעלן ביולוגי מאוד חזק שיודע לחסום את הצומת הניורו-מוסקולרית. משתמשים היום ברעלן על מנת לטפל בכל מיני הפרעות - בהפרעות תנועה הוא חשוב ביותר.

Question 45

בוטילניום מנגנון

Answer 45

הרעלן מוזרק לתוך השריר שעובד ביתר, הוא נקלט לתוך העצב ומונע את המיזוג של הוסיקולות שמכילות אצטיל כולין ומונע את השפיכה שלו לתוך הצומת הנוירומוסקולרית .

Question 46

בוטילניום אופן הטיפול

Answer 46

● אופן הטיפול - מזהים את המקום בו רוצים להזריק, למשל בצוואר כפי שדיברנו קודם, מזריקים לשרירים הרלוונטים כמויות מדודות של הרעלן ומנטרים את זה עם אולטרסאונד ו- EMG מיוחד . בדרך כלל בדיסטוניה צווארית מזריקים ל-10 שרירים שונים. אפשר לעשות את זה גם בדיסטוניה בעפעפיים וזה משהו שבלעדיו החולים לא יכולים לראות. כמובן שהכמות צריכה להיות מאוד קטנה ומדויקת אחרת אפשר לגרום לשיתוק.

Question 47

בוטילניום- משך ההשפעה

Answer 47

● - ההשפעה של הרעלן מתחילה תוך מס' ימים ונמשכת כ-3 חודשים. החולים לעיתים מגיעים כל 3 חודשים להזרקה.

Question 48

הנטינגון רקע

Answer 48

● רקע - זו מחלה גנטית נדירה, באזור 600-1000 חולים בארץ.

Question 49

● אטיולוגיה- הנטינגון

Answer 49

▪ מחלה ניוונית גנטית של המוח, מונוגנטי- כלומר מוטציה רק בגן אחד ויחיד - כל המקרים של המחלה הזו יש להם סיפור משפחתי חיובי . ▪ המוטציה היא מאוד דינאמית - יש הערכה של מקטע פתולוגי בתוך הגן- ככל שהוא יותר ארוך המחלה יותר מוקדמת ויותר חמורה. ▪ לפעמים יש מקרים שהמוטציה חבויה ותופיע רק בדור הבא (לרוב לא כך).החדירות של מוטציה, כלומר כל מי שנשא של המוטציה המלאה יחלה במחלה הזו מתישהו במהלך החיים. ▪ בדרך כלל בגיל מבוגר. מי שיורש את הגן מהאבא יכול לחלות גם בגיל ילדות.

Question 50

הנטינגון- פתומכניזם

Answer 50

● פתומכניזם - תהליך ניווני מוחי נרחב- כולל גם את הבאזל גנגליה ואזורים קורטקליים

Question 51

● סימפטומים – הנטינגון

Answer 51

▪ טריאדה - 1. הפרעת תנועה - המרכיב העיקרי זה קוריאה אבל מורכב - בהתחלה יש יותר דברים היפרקינטיים, בהמשך הם נהיים נורא נוקשים עם המון דיסטוניה , הפרעות הליכה. 2. ירידה קוגניטיבית - שבסופו של דבר תגיע לדמנציה 3. הפרעות התנהגותיות / אישיות/ פסיכיאטריות- יכולות להיות קשות מאוד.

Question 52

מאפייני הסימפטומים

Answer 52

▪ מתפתחת באמצע החיים שנות 30-40 ומתקדמת לאט - היא יכולה להופיע גם בגיל מאוד מבוגר – במקרים בהם המוטציה יותר קלה. ▪ מזהים אותה עוד לפני הפרעת התנועה בגלל שינויים אחרים - באישיות , בהתנהגות, בריכוז ואז מתחילה הפרעת התנועה שהיא קוריאה כללית עם מרכיבים דיסטונים ובאליסטיים- משתנה. ▪ החולים האלו עם השנים מפתחים מוגבלות תפקודית קשה ביותר בכל הרמות - דיבור, תנועות ידיים, עיניים וכו'- הופכים להיות נכים ומרותקים למיטה. לפעמים הפרעת התנועה ההיפרקינטית שלהם היא כל כך קשה שהם יכולים ליפול ולעוף בגלל התנועות.

Question 53

טיפול- הנטינגון

Answer 53

▪ מבחינת הטיפול בוגרם למחלה מחלה חשוכת מרפא - בגלל שמנגנון המוטציה הוא מאוד מיוחד ומזהים בדיוק את הגן – יש היום ניסיונות לשנות את הביטוי של הגן בתאי המוח על ידי כל מיני תרופות מכוונות למוטציה ולגן. בנתיים היה כישלון חרוץ בשנה האחרונה.

Question 54

טיפול סימפטומטי- הנטינגון

Answer 54

▪ הטיפול הסימפטומטי במחלה הוא קשה ביותר- ❖ המון בעיות סוציאליות, פסיכיאטריות, בעיות בתוך המשפחה- הפרעות קומפלסיביות, אגרנות, דיכאון. הסבל של כל המשפחה הוא עצום. לפעמים מדובר במשפחות עם מס' חולים. המחלה מאוד עצובה. ❖ הטיפול בהפרעת התנועה של המחלה הזו הוא גם קשה מאוד – מכיוון שלתרופות יש הרבה תוצאות לוואי וההצלחה היא חלקית. אולי הורדת את עוצמת התנועות הבלתי רצוניות אבל הדיספונקציה שיש מתחת לכך הולכת ומחמירה. החולים נעשים תלויים יותר ויותר בזולת.

Question 55

טיקים-

Answer 55

● מדובר בסימפטום . ● טיפול - לא אוהבים לתת תרופות בטיקים- מנסים לגרום לחולים לקבל אותם כמו שהם.

Question 56

טיקים- אטיולוגיה

Answer 56

● אטיולוגיה - למשל של טורט - זו ההפרעת הטיקים הכי חמורה או בעקבות תרופות , אך לרוב לא יודעים מה הסיבה לטיקים.

Question 57

מאפייני התיקים

Answer 57

▪ הרקע המוטורי הוא תקין, אין לחולה בעיות מוטוריות אלא יש לו רק את ההפרעה סביב הטיק עצמו. לא תהיה פגיעה בתפקוד. ▪ בתנועה מהירה ▪ התקפית ▪ ברובה חולפת - הטיקים באים והולכים. יכול להיות שיש הפרעה שיש בה המון ביטויים בדקה ולפעמים זה בא והולך במהלך היום. יש גם טיקים ממושכים שיכולים להראות אפילו כמו דיסטוניה ויקראו להם דיסטוניה טיקים. ▪ סטריאוטיפית – כלומר חוזרת על עצמה. אפילו בן אדם שיש לו מס' טיקים- הטיקים בדרך כלל אותו דבר. לפעמים אפשר להחליף טיקים- אבל התנועה היא חוזרנית. יש בן אדם שיכול להיות לו טיק אחד לכל החיים. ▪ טיקים ווקלים- הם גורמים להשמעת קול (כמו זמזומים, נביחות...). ▪ דחף - מה שמאוד מאפיין את הטיק ועוזר לאבחן אותו- הבן אדם לפני שהוא עושה את הטיק – מרגיש דחף כלשהו. תוך זמן קצר יהיה לו את הדחף שוב. הדחף בדרך כלל במקום של הטיק. בגלל זה לאנשים עם טיקים לא נוח להם הרבה פעמים. החולים האלו יכולים לדחות את הטיק. אבל הם חייבים לעשות אותם- לשחרר אותם (את הדחף). יש אנשים עם טיקים שאומרים שהם לא חשים את הדחף הזה. בדיסטוניה למשל אי אפשר לדכא אותה או לדחות אותה.

Question 58

תסמונת טורט-

Answer 58

● אוסף של סימפטומים וסימנים.

Question 59

אבחנה- תסמונת טורט

Answer 59

● אבחנה – עפ"י קריטריונים – ▪ הדבר הכי חשוב לאבחן אותה- זה הימצאות טיקים (כמה טיקים) - כלומר במהלך החיים של החולה, יש כל מיני טיקים שבאים והולכים ומתחלפים לפעמים. ▪ כדי לאבחן את זה צריך שיהיה לחולה גם טיקים ווקאלים (לפחות לתקופה מסויימת). ▪ בדרך כלל כדי להגדיר כטורט- זה צריך להתחיל בגיל צעיר - ברוב המקרים היא מתחילה בילדות (גיל 8 כזה).

Question 60

תסמונת טורט- מאפיינים נוספים

Answer 60

מאפיינים נוספים של המחלה – ▪ הטיקים גורמים לאי נוחות חברתית (הסביבה לא מגיבה לזה טוב). ▪ הפרעות נוספות שהן לא מוטוריות - כמו הפרעה של קשב וריכוז , יש להם שכיחות גבוהה של התנהגויות אובססיביות (כמו OCD), יש להם שכיחות גבוהה של הפרעות שינה והפרעות התנהגות חברתיות. ▪ מחלה עם ספקטרום רחב - חלק מהאנשים עם טורט הם מאוד חריגים בהתנהגויות שלהם וחלק הם לגמרי נורמטיביים עם טיקים. היא יכולה להיות נוראית- החולה יכול להזיק ולפצוע את עצמו. יכולה להיות פגיעה מאוד קשה באיכות החיים.

Question 61

שקופית