תסמונות קורטיקליות Flashcards
(72 cards)
1
Q
אפאזיה- תזכורת
A
אָפַאזְיָה היא לקות של פגיעה בכישורי השפה, לדוגמה אבדן כושר דיבור הבנה, קריאה או כתיבה. זהו תסמין (סימפטום) שנובע ממפגיעה עצבית (נוירולוגית) במוח.
2
Q
הבדיקה הנוירולוגית-
A
- במסגרת הבדיקה הנוירולוגית עושים מספר בדיקות, בינהן בדיקת ססטוס מנטלי:
הכרה וערנות – בהכרה, חסר הכרה, מעורפל (עקב כאב), האם מגיב לכאב/ קול. - התנהגות ורגשות – יכול להיות תסמין ראשון או חלק מסינדרום שיכלול עוד דברים. זהו תחום שיותר שמור לפסיכיאטרים והפסיכולוגים אבל גם אנחנו צריכים לשים לב לזה.
- תפקודים אינטגרטיביים סנסורים ומוטורים – כמו תפקודי קשב וריכוז , שפה , תפקודים סנסורים ומוטורים. כל התפקודים הגבוהים מגיעים מהקורטקס.
3
Q
האונה האוקסיפיטלית
A
האינטגרציה והעיבוד של התמונה עם מידע נוסף.
4
Q
Visual agnosia
A
- פתולוגיה הנובעת מפגיעה בקורטקס הויזואלי האסוציאטיבי, אשר גורם לקושי לפרש את מה שרואים.
לא מצליחים להבין את ולכן הם מפרשים את התמונה באופן סימולטני. לדוג’ חולה בפתולוגיה הזו יסתכל על חדר שיש בו כוס, צלחת , כיור , אדם אוכל וכו’ ולא יבין שהוא במטבח
אל-הכר (אגנוזיה) היא תסמונת המאופיינת בחוסר יכולת לזהות ולהכיר חפצים, אנשים, קולות, צורות או ריחות, למרות שהידע לגבי מאפייני הפריט קיים, ואין פגיעה במידע התחושתי המתקבל ממנו. חולה הלוקה באגנוזיה ראייתית מסוגל לתאר צורה, צבע או גודל של חפץ, אך אינו מסוגל לזהותו או לציין למה החפץ משמש.
5
Q
Prosopagnosia
A
הפרעה בזיהוי פרצופים.
נדיר אצל צעירים וקורה לא מעט אצל דמנטים בסוף הדרך.
6
Q
הקשר בין מכלול הראייה לשאר האונות
A
- כל מערכת הראייה עוברת דרך כל האונות (העצב עובר דרך כולם),
ולכן פגיעה באונה כלשהי יכולה לגרום לפגיעה בראיה.
7
Q
האונה הטמפורלית-
A
- חושים ושמיעה.
- חושים מיוחדים- ריח, טעם, וסטיבולרי.
- איזור וורניקה בהמיספרה הדומיננטית- איזורים הקשורים לשפה והבנתה.
- היפוקמפוס- קשור לזיכרון (מיידי, טווח קצר, טווח ארוך)
- המערכת הלימבית- רגשות, התנהגות.
8
Q
פרכוס טמפורלי:
A
- יכול הוביל להזיות שמיעה, הזיות ריח, שינויים התנהגותיים , סחרחורת קשה אירועי דה-ז’ה וו – לפעמים זה עניין פטולוגי (אצל מי שחווה את זה המון).
9
Q
איזור ורניקה- תפקיד
A
אזור ורניקה מעורב בתפיסה של דיבור
והוא קשור ליכולת להבין מילים
הבנת המילה הנשמעת או הנקראת.
פגיעה באיזור זה תפגע ביכולת לתת משמעות למילים נקלטות וביכולת להרחיב תשובה בעלת משמעות ובעלת הקשר לשאלה שנשאלה.
10
Q
אפזיית ורניקה
A
- סלט ושטף מילים
ההשפעה בוורניקה היא באונה הטמפורלית. שהחולים בה מסוגלים לדבר משפטים ארוכים ושוטפים
(fluent aphasia)
, אך חסרי משמעות. לעיתים קרובות החולים מוסיפים למשפטים מילים שאינן נחוצות, ואף ממציאים מילים. לרוב הם סובלים גם מקשיים בהבנת דיבור, ולכן לעיתים קרובות אינם מודעים לטעויות שלהם. כמו כן, הם לא סובלים בדרך כלל משיתוק גופני, משום שהאזור הפגוע אינו קשור למוטוריקה.
11
Q
האונה הפרונטלית:
A
- מוטורי, סנסורי, שפה, תנועת עיניים.
- הומונקולוס.
- פגיעה בנוירון הגבוה- פגיעה בתנועה.
12
Q
אפזיה מוטורית-
A
- פגיעה באיזור ברוקה, מה שיגרום לקושי בשליפה, דיבור לא זורם, פגיעה בהבנה.
13
Q
תפקיד איזור ברוקה
A
אזור ברוקה מעורב בהפקת שפה.
הוא אחראי על השטף השפתי בהפקת הדיבור
. הוא מכיל זיכרונות אודות דפוסי תנועה של שרירים, אשר מייצרים מילים
.
אזור ברוקה אחראי על הבנת התחביר, מילות קישור, שליפת המילים, יכולת השיום והגייה נכונה של המילים.
להוציא לפועל את השפה.
שולח פקודות לאיזורים מוטורים שיפעילו את שרירי הדיבור.
אחראי גם להוציא פקודות לביצוע דיבור ברור.
כלומר- מקודד מילה שקיימת בזיכרון, מחבר אליה מילות חיבור ושולח את הפקודה לקורטקס המוטורי.
14
Q
אפאזית ברוקה
A
נגרמת מפגיעה באונה המצחית של המוח. בברוקה ההשפעה היא בחלק השמאלי של המוח.
חולים בסוג זה של אפזיה לרוב מדברים, במאמץ רב, במשפטים קצרים, בלתי שוטפים, שלעיתים קרובות מושמטות מהם מילים קצרות ופחות עיקריות, אך הם בעלי משמעות
(nonfluent aphasia)
. חולים אלו מסוגלים להבין את דבריהם של אנשים אחרים, ולכן הם מודעים לבעיות הדיבור שלהם, ולעיתים קרובות מתוסכלים מכך. במקרים רבים אפאזיה באזור הברוקה גורמת לשיתוק או חולשה של הצד הימני של הגוף, עקב החשיבות של האונה המצחית למוטוריקה ותנועה של הגוף. באפזיה על שם ברוקה, רק יכולת הדיבור נפגעת בעוד הבנת השפה נשארת תקינה.
המקרה של טאן
15
Q
פגיעה בסקדיות\סטיית מבט
A
- מהאיזור הפרונטלי
מתחיל הפיקוח על תנועות עיניים – כשאנחנו רוצים להסתכל שמאלה באופן הוריזונטלי, התחלת הפקודה מגיעה מאיזור זה. לכן, פגיעה באיזור זה תגרום לתנועות סקדיות (סטיית מבט)
. - מיקום סטיית המבט (האם לצד החלש או לא), עוזר לנו להבין איפה בדיוק הפגיעה (בקורטקס או במקום אחר).
16
Q
היכן עוברים העצב הקרניאלי הראשון והשני?
A
מתחת לאונה הפרונטלית
17
Q
פגיעה בעצב הקרניאלי הראשון והשני-
A
- עוברים מתחת לאונה הפרונטלית, יכולים להפגע עקב גידול במוח.
18
Q
האונה הפריאטלית-
main cortex
A
- Sensory primary cortex
19
Q
שפה-
לאיזה אונות קשורה?
A
- קשורים למספר אונות- פרונטלית, פריאטלית וטמפורלית.
- כאשר המערכת הסמנטית תקינה, אנחנו אמורים לדעת לתרגם את מה שאנחנו רואים למשמעות. לדוגמה אם נראה ציור של תפוח נדע לתרגם אותו לאותיות ומילה עם משמעות. כאשר הדגש הסמנטי או משמעות המילה, לא הצליל או הצורה.
20
Q
ששת מרכיבי השפה:
A
- דיבור- שטף הדיבור. (הולך יחד עם כתיבה)
- הבנה- הבנה של הנאמר. (הולך יחד עם שמיעה)
- קריאה
- כתיבה
- חזרתיות-לחזור על משפט שנאמר. ישנם מצבים שהאדם יכול לחזור אחד לאחד על המשפט שאמרנו, אבל לא יכול ליצור משפטים בצורה ספונטנית.
- שיום- אם נצביע על תפוח, המטופל ידע להגיד שזה תפוח.
21
Q
בעיה בשיום
A
- יכולה להיות חלק מאפזיה שנובעת משבץ. אבל גם במחלות נוירודגנרטיביות דמנציות כמו אלצהיימר- הם לא זוכרים את המילים, קושי בשליפת מילים.
22
Q
דיסארתריה-
מהי?
A
- פגיעה בהיגוי, בארטיקולציה של המילים
23
Q
דיסארתריה- מאפיינים
A
- יודעים לקרוא, לכתוב ולהבין הכל (כל ששת המרכיבים תקינים) אך לא מצליחים לבטא את המילה.
- יכול לקרות מאירועים והפרעו תאחרות.
24
Q
האם דיסארתריה היא מצב של אפאזיה?
A
- זהו לא מצב של אפזיה- אין פגיעה בשפה.
25
Anarhria
* הגרסה החמורה יותר של דיסארתריה.
* לא מצליחים בכלל לדבר. למשל בגלל לשון משותקת או פה משותק.
26
איך אפשר לשלול מצב של אפאזיה אצל לוקים בדיסארתריה או אנארתריה?
* על מנת לשלול אפזיה יבקשו ממטופל לכתוב- אם הוא מצליח באופן תקין זהו לא מצב של אפאזיה. אין פגיעה בשפה.
* אדם אפזי לא יצליח לכתוב, או שיכתוב גיבריש או יחליף מילים באופן סמנטי.
27
ההבדלים בין דיסארתריה לאפאזיה
הפרעה נוספת בדיבור שאינה קשורה לאפזיה מכונה דיסארטריה (Dysarthria) – ומאופיינת בקושי לבטא ולהגות את העיצורים וההברות. דיסארטריה, בניגוד לאפזיה, אינה הפרעה בשפה אלא הפרעה בהפקת הדיבור. מטופלים אלו יכולים לקרוא לכתוב ולהבין שפה ללא קושי. החולה מדווח במצבים אלו על תחושה של 'תבשיל חם בפה'. דיסארטריה על רקע שבץ היא הפרעה שנגרמת על רקע נזקים בגזע המוח ולכן תהיה לעיתים מלווה בתסמינים כגון כפל ראייה, סחרחורת סיבובית, קושי בבליעה או ירידה בהכרה.
מאחר ודיסארטריה עלולה לבלבל לעיתים עם אפזיה מוטורית, ניתן לבקש מהמטופל לכתוב משפט כלשהו. אדם עם אפזיה לא יהיה מסוגל לבצע את המשימה, בעוד שאדם עם דיסארטריה יכתוב ללא קושי, שכן פגיעתו אינה במרכז השפה, אלא בהגייה.
28
האיזורים העיקריים שאחראים על השפה:
* נמצאת הבמיספרה הדומיננטית בדרך כלל תהיה נגדית ליד הדומיננטית. (אצל ימנים באופן כמעט מובהק, אצל שמאליים לא תמיד). לכן נראה הרבה פעמים חולשה של היד הדומיננטית עם פגיעה בשפה.
* איזור ורניקה.
* איזור ברוקה
* Arcuate fasciculus
29
איזור ורניקה-
מיקום ומאפייני האפאזיה
* נמצא בחיבור בין החלק של האונה האוקסיפיטלית וטמפורלית.
* באפזיה זו, יש דיבור שוטף אבל יש בעיה בהבנה, אין משמעות למילים.
30
איזור ברוקה
* נמצא באונה הפרונטלית.
* נקראת אפזיה מוטורית- בלבול בין מילים, חסר מילה.
31
Arcuate fasciculus
* האיזור שמחבר הן ורניקה לברוקה. נמצא יותר עמוק במח.
32
Conductive aphasia
* כאשר יש פגיעה באיזור זה הדיבור וההבנה יהיו תקינים אך המטופל לא יצליח לחזור על המשפט.
33
Global aphasia -
פגיעה בשני האזורים ברוקה ווורניקה- האדם לא ידבר ולא יבין ולכן אין חזרה ואין שיום
34
טלבה מסכמת- אפאזיה
35
הרחבה על תפקודים גבוהים-תחושתיים.
* קשור בעיקר באונה הפריאטלית.
* Stereognosis
* Graphesthesia
* 2 point descrimination- היכולת להבדיל בין שתי נקודות מגע. איזורים שונים בגוף הם בעלי רגישות שונה.
* היכולת לזהות גירויים סימולטנים (בשני הצדדים)
36
Stereognosis-
היכולת לזהות חפצים בלי לראות אותם.
Stereognosis is the ability to identify the shape and form of a three-dimensional object, and therefore its identity, with tactile manipulation of that object in the absence of visual and auditory stimuli.
37
Graphesthesia
* היכולת לזהות צורות גרפיות על העור במגע גם בלי שנראה אותם.
בגב התחושה פחות מדויקת, פחות מצליחים להבין מאשר כאשר יציירו על היד.
הרעיון הוא ההבנה שמישהו מצייר משהו (גם אם לא מזהים ב-100% מה זה), ולא סתם לחשוב שמישהו נוגע בי.
38
בדיקות לאיזורים של תפקודי תחושה גבוהים- פריאטלי גללי.
* Astereogonosis
* Agraphsthesia
* Two pint discrimination
* Quadrantanopia
* Optikinetic reflex
39
Astereognosis test
נעצום למטופל עיניים ונבקש ממנו לזהות את החפץ. אנשים עם הבעיה לא יצליחו להגדיר את החפץ, רק יתארו מה הם מרגישים (חפץ חלק).
40
Agraphesthesia –
* מרגישים שנוגעים לי ביד, אבל לא מזהים מה כתבו שם אם למשל מציירים על היד את המספר 3 (תמונה שמאלית עליונה).
41
Two-point discrimination –
* נגע במטופל שתי נקודת ונשאל אותו אם הוא מזהה נקודת מגע אחת או יותר.
42
Quadrantanopia –
* לא רואים רבע משדה הראייה.
כתוצאה מפגיעה ב-
posterior visual pathway
43
Optickinetic Reflex –
* לא מצליחים לעקוב אחרי תמונה נעה בתנועות עיניים סקדיות וחזרה, למשל בסרט במדמה נסיעה ברכבת, נראה שהעיניים רועדות ולא מצליחות לעקוב.
44
פתולוגיות תפקודי תחושה גבוהים- פריאטלי המיספרה לא דומיננטית
* לרוב היא ימין. מלווה בחולשת וירידה בתחשוה של צד שמאל.
* Neglect
* Extinction
* Anosognosia
* ברוב המקרים ההמיספרה הלא דומיננטית היא ימין (כך אצל כל הימניים ואצל חלק מהשמאליים) , היא שולטת על תפיסת העולם השמאלית ולכן הסובלים ה neglect או Extinction
בדר"כ יתעלמו / יכחידו את צד שמאל.
45
neglect
* פגיעה בהמיספרה דווקא הלא דומיננטית – התעלמות מצד המוח שיש עולם בצד הזה. נבחין בכך שהאדם לא מתגלח, מסתרק או מודע לצד הזה.
46
Extinction
פגיעה בהמיספרה דווקא הלא דומיננטית - הכחדה רק בגירוי דו צדדי –
1. ויזואלי, שמיעתי – כשהאדם רואה גירוי חד צדדי בלבד באופן תקין, ובגירוי דו צדדית הוא לא רואה צד אחד – למשל כאשר נראה לו מספר אצבעות מסוים בכל רביע של שדה הראייה שלו בנפרד הוא יידע להגיד כמה אצבעות הוא רואה, אבל כארש נראה לא אצבעות בשני רביעים בו זמנית הוא לא יידע להגיד כמה אצבעות הוא רואה.
כלומר, הפגיעה היא בסימולטניות. האונה הפריאטלית יש את היכולת לזהות גירוי משני הצדדים סימולטנית.
47
וטקטילי\ מגע
וטקטילי/ מגע – כשהאדם מרגיש גירוי מגע חד צדדי – בגירוי חד צדדי ירגיש כל יד, ובגירוי דו"צ ירגיש רק את אחד מהם.
48
Anosognosia
-
* המטופל לא מודע למגבלתו, ולא מבין שקיימת חולשה וכו'. אדם לאחר אירוע מוחי, שבא לבי"ח כי כואב לו הראש. מבקשים ממנו להרים את היד והוא והוא אומר שהוא מרים, אבל בפועל הוא לא מרים (לא מודע לזה שהוא לא מבצע את התנועה ושיש בעיה).
49
פתולוגיות תפקודי תחושה גבוהים- פריאטלי המיספרה דומיננטית.
* לרוב ההמיספרה הדומיננטית היא שמאל, מלווה בחולשת וירידה בתחושה בפלג גוף ימין.
* אפזיה סנסורית- באיזורים ברוקה, ורניקה וכו.
* Gerstman syndrome
* Apraxia
50
Gerstman syndrome
-שילוב של ארבעה דברים
* איבוד היכולת להבין ולהבדיל בין ימין לשמאל.
* Acalculia- קשיים בחישוב.
* Agraphia- קשיים ביכולת לכתוב.
* Finger agnosia- קשיים לזהות אצבע מסויימת, למרות שאדם זה ידע מה זה קמיצה, ידע מה זה ימין, ולא יצליח לקשר א תזה לאצבע.
51
Apraxia
* לרוב קורה לאונה פריאטלית דומיננטית אבל לא תמיד.
* Praxis- פעולה, עבודה או מעשה.
* Apraxia- היא כשהכל תקין מבחינה מוטורית, אך האדם לא מצליח לעשות פעולה שלמד.
Apraxia is the loss of ability to execute or carry out skilled movement and gestures, despite having the physical ability and desire to perform them.
52
אבחון אפרקסיה-
אבחון בעיקר על ידי שלילה. כלומר יבקש מאדם לבצע פעולה מסוימת שהוא אמור לדעת ואם הוא לא מצליח לבדוק תחושה, כוח שריר וכו'.
53
סוגי אפרקסיה:
* Limb-kinetics
* Ideomotor
* Ideational
* Conceptual
* Speech apraxia
54
Limb-kinetic
s the inability to make precise or exact movements with a finger, an arm or a leg. An example is the inability to use a screwdriver notwithstanding that the person affected understands what is to be done and has done it in the past
55
Ideomotor -
Ideomotor apraxia (IMA)
מאופיין על ידי חוסר היכולת לבצע חיקוי של יכולת שימוש בכלי מסויים או מחוות ידיים.
כמו למשל להשתמש בפטיש או לנופף לשלום.
. These deficits are typically identified with movements made to verbal command or imitation.
56
Ideational -
לא מצליחים לתאר את סדר הפעולות הנכון , מבין את הרעיון אבל לא מצליח לסדר אותו לכדי פעולות. אם נבקש מהמטופל לספר איך הוא מכין חביתה, הוא לא ידע להסביר את כל התהליך.
57
Conceptual -
אובדן יכולת מכנית. איך מתפעלים סבון לדוגמא , אובדן היכולת להבין איך המכשיר עובד באופן מכני. ההבנה בלקחת חפץ ולהשתמש בו למשהו. אם ניתן לחולה קרש, מסמרים, פטיש וכו'- ונאמר לו לתקוע את המסמר בקרש, הוא לא יבין שצריך לקחת את הפטיש ולהשתמש בו.
58
Speech apraxia -
האדם לא מצליח לדבר.
הוא יודע מה הוא רוצה להגיד וגם יודע שהוא לא מצליח לדבר כמו שצריך
59
שקופית- פגיעות תפקודים גבוהים 1
60
שקופית פגיעות תפקודים גבוהים 2
61
● קוגניציה –
▪ התהליך המנטלי של רכישת ידע והבנה והניסיון בעזרת החושים.
▪ קוגניציה זה חלק מההתנהגות הכללית שלנו, ההתנהגות מורכבת מקוגניציה
▪ היכולת לאחסן את המידע, לעבד אותו וכו'.
* יש המון הגדרות.
62
חלוקת תפקודים של קוגניציה לפי ה
5 DSM
* שפה- שטף השפה.
* זיכרון ולמידה – יש הבדל בין שליפה עם רמזים, שליפה אגבית , שליפת רשימה
* קוגניציה חברתית – אמפתיה , טקט. זה אחד המופעים שפחות מקשרים לדמנציה אבל לגמרי יכול להיות מישהו שאיבד את היכולת להבין סיטואציות חברתיות בצורה תואמת מציאות ותרבות.
* קשב – חלוקת קשב, קשב סלקטיבי וכו'. זה מה שנפגע בהפרעות קשב וריכוז.
* Executive function - היכולת לגמישות מחשבתית, תכנון ותיקון. לדוג' אם נבקש מהנבדק להגיד בדקה כמה שיותר מילים על האות ב', אדם ללא פגיעה חושב אומר ואם הוא טועה הוא עושה לעצמו אינהיבציה ומנסה למצוא מילה אחרת ב-ב' ולא באות אחרת.
* תפיסה חזותית מוטורית – מתחלק לתת נושאים לדוג' זיכרון של דברים שאמרו לי לזכור, או זיכרון אגבי - שלא אמרו לי לזכור את הרשימה ואני עדיין יכולה לשלוף משו אחרי חצי שעה.
63
זיכרון
* היכולת לקלוט, לאחסן ולשלוף מידע.
64
Amnesia
* הפרעות זיכרון. יש סוגים שונים.
* Retrograde amnesia- לא זוכר אחורה, אבל יכול לקלוט מידע חדש.
* Anterograde amnesia- לא יכול לזכור דברים חדשים. יכול להופיע באלצהיימר.
65
סוגי זיכרון
* זיכרון תחושתי- לצייר עיגול, לעצום עיניים ועדיין נראה את העיגול מול העיניים לחצי שנייה-שנייה.
* טווח קצר- כדקה.
* טווח ארוך- מתחלק לשניים.
66
טווח ארוך
* Explicit
* Implicit
67
Explicit- זיכרון מפורש
* דלרטיבי- מחולק לשני סוגים:
* סמנטי- זיכרון לעובדות, רעיונות.
* אפיזודי- זיכרון לאירועים, ניסיון.
68
Implicit- זיכרון מרומז
* זהו זיכרון בתת מודע. תת נושא שלו-
* זיכרון פרוצדורלי. נניח זה שאני זוכר איך להקליד בלי לחשוב שוב על איך אני עושה את זה. או לרכב על אופניים, ללכת וכו.
69
הנרי מונסון
* היה מטופל עם אפילפסיה לפי הרבה שנים שלא היה לזה טיפול ולכן ניתקו לו את האונות הטמפורליות – ההיפוקמפוס ימין ושמאל כדי לטפל באפילפסיה. כתוצאה מכך הוא איבד לגמרי את הזיכרונות
Anterograde .
אבל שלימדו אותו לשחק פינג פונג שלפני זה בחיים לא שיחק הוא למד. למחרת הוא בא שוב פעם, שאלו אותו אם לימדו אותו פינג פונג אמר שלא כי לא זכר את האירוע אבל אז ששיחק ראו שמה שנלמד מבחינת המיומנות כן נשאר. הוא לא זכר להגיד שהוא למד אבל המוח זכר לשחק פינג פונג. דרכו הבינו לדוגמא שהזיכרון הפרוצדורלי לא מאוחסן בהיפוקמפוס (באונה הטמפורלית).
70
היכן עוברים העצב הקרניאלי הראשון והשני?
מתחת לאונה הפרונטלית
71
מדוע הזנחת צד ימנית פחות מתרחשת?
הזנחת צד ימין נדירה בהרבה מהזנחת צד שמאלית בגלל יתירות בעיבוד המידע מהצד הימני הנעשה על ידי שתי ההמיספרות, בעוד שעיבוד המידע מצד שמאל נעשה לרוב רק על ידי ההמיספירה הימנית.
72
האם זיכרון פרוצדורלי מאוחסן בהיפוקמפוס?
הזיכרון הפרוצדורלי לא מאוחסן בהיפוקמפוס
הבינו את זה לפי המקרה של הנרי מונסון
