"אימפריות מתקשות לוותר על נכסיהן"- דון בטענה זו תוך השוואה בין המקרים האירי, האלג'ירי והמזרח אירופי.

Question 1

המקרה הבריטי באירלנד

Answer 1

לאורך ההיסטוריה אירלנד התקיימה כמעט ללא כיבושים זרים ושלטון מרכזי שיעצב אותה. לא הייתה יחידה פוליטית ותרבותית הומוגנית אלא רק לאחר הכיבוש הבריטי במאה ה-12. היא שועבדה לממלכה הבריטית תחת מערכת פיאודלית ובסוף המאה ה-15 הוכפפה המערכת הפוליטית האירית לבריטניה. במאה ה-16 נוסף פן דתי תרבותי ואתני לעימות הפוליטי לאחר שהבריטים מקימים את הכנסייה האנגליקנית-פרוטסטנטית למרות שהאירים שאפו להישאר קתולים. בנוסף, הממלכה הבריטית מבצעת דיכוי תרבותי קשה לאירים. אך הלאומיות לא דעכה ונשמרו המיתוסים הדתיים לאומיים האירים. במאה ה-18 הם הרגישו שהם מאסו בשלטון הבריטי המלוכני והם רוצים עצמאות. הבריטים מנסים להרגיע את המהומות באמצעות העברת רפורמות שונות והקמת פרלמנט אזורי אירי. הם נותנים זכות הצבעה לקתולים, הוחל שוויון זכויות דתי. בשנות ה40 של המאה ה19 מתחילה מגיפת הפחמת האירים מרגישים שהבריטים מפקירים. המצב משתפר כאשר הבריטים מטיבים עם האירים ומיוסדת המפלגה האירית העצמאית ב1881. נחקק החוק להענקת העצמאות לאירלנד אך לא עוברת בהצבעה על העצמאות למרות תמיכתו של ראש הממשלה הבריטי, והאירים חשים בבגידתה השנייה של בריטניה. ב1903 ניתנת האפשרות לאיכרים אירים לרכוש את קרקעותיהם ומתחילה רווחה כללית מסוימת. אירלנד נהיית דומה לבריטניה – עיור, מהפכה תעשייתית ומודרניזציה. תחייה של התרבות והשפה האירית – רבים מעוניינים בעצמאות תרבותית וכלכלית (IRB ושיין פיין נוסדים שנלחמו לעצמאות) בעוד שרבים אחרים מעוניינים להתקרב לבריטניה. הפילוג בין הגישות ביחס לאירלנד נוכח גם בתוך המפלגה הליברלית בבריטניה – זו שרוצה לאפשר עצמאות ואחרת המתנגדת. ב1914 אירלנד מקבלת את האפשרות לשלטון עצמאי ואז מתחילה מלחמת העולם הראשונה ומחליטים שלא ליישם את החוק וזוהי הבגידה שלישית. בגידות אלו מובילות את האירים למאבק על עצמאותם כמו במרד חג הפסחא - האירים משתלטים על בניין הדואר המרכזי בדבלין וישנה הכרזה חד צדדית על אירלנד כרפובליקה עצמאית. בתגובה הבריטים שולחים כוח צבאי ומנהלים מאבק אלים אל מול האירים. המאבקים הרבים כנגד השליטה הבריטית מעייפים את הבריטים יחד עם מלחמת העולם הראשונה והם לא בנויים לעוד מלחמה ולכן מעוניינים להגיע להסכמה – לבסוף הוחלט כי אירלנד נשארת בחבר העמים הבריטי אך תהיה עצמאית לחלוטין כאשר צפון אירלנד תחת הממלכה הבריטית ואילו דרום אירלנד כרפובליקה עצמאית וחופשית מהכתר הבריטי ובהמשך אירלנד תנתק את הקשרים החוקתיים עם בריטניה.

Question 2

המקרה הצרפתי באלג’יריה –

Answer 2

החל משנת 1830 החלו צרפתים להתיישב בצפון אלג’יר לאורך החוף עד שנות ה-50 היו שם כמיליון צרפתים. לצרפתים אינטרס להשאיר אותה בידיהם דרך קולוניאליזם פרוטקטורט. ראו בתושבי אלג’יריה “טבולה רסה” ולכן יש באפשרותם להטמיע את התרבות הצרפתית דרך עיקרון ה”שליחות המתרבתת”. כלומר, הרעיון היה חינוך לערכים צרפתיים באמצעות בתי ספר, התחושה שהמערב היא התרבות הגבוהה וההגעה אל “המזרח” לחנך את הפרימיטיביים. מבחינתם, אלג’יריה היא צרפת “שמעבר לים” ואזרחי הקולוניות הם אזרחים צרפתים. לאחר ביקורות על אידיאולוגיה זו פנתה צרפת לעיקרון ההתקשרות: היה צורך בהתאמה של מבנים חברתיים פוליטיים אלג’יראיים למערכת מנהל העולה בקנה אחד עם ערכי התרבות הצרפתית. זוהי זניחה שיטתית של ההטמעה והמרת השלטון הישיר בעקיף, כזה שמכבד את מסורת הילידים, כזה שמחייב הכרה ידע והבנה בתרבות הנשלטת. הם מבינים שהקולוניאליזם לא יוכל להמשך כמו שהוא אם ברצונם להמשיך להחזיק ב”נכס האלג’יראי”, עליהם להתפשר. הוקם האיחוד העממי האלג’יראיכהצעה לחבר את אלג’יר לצרפת, מעין פדרציה.לאחר מלחמת העולם השנייה החליטו הצרפתים להקים בית נבחרים מקומי באלג’יר שעל פי חוק בו 60% צרפתים ו-40% הם אלג’יראים. האלג’יראים לא מסופקים ולכן קמה מחתרת בשם FLN - החזית לשחרור לאומי. זוהי מחתרת מוסלמית אדוקה מבחינה זהותית. במקביל, נכנס צבא צרפתי למקום כדי להרגיע את הרוחות ומבחינה פוליטית מנסים בכל זאת להעביר רפורמות כדי לפייס את האלג’ירים. המחתרת מפעילה טרור באלג’יריהובמקביל הצבא הצרפתי מקצין את תגובתו. אך זוצוברת פופולריות ככוח החשוב והמוביל באלג’יר לאחר “הקרב על אלג’יר”. בינתיים קם גוף נוסף שמקימים המתנחלים הצרפתים שנקרא הוועד לביטחון הציבור מתוך רצון לשמור על האינטרסים של הצרפתיים. בנוסף, צרפת מקיימת משאל עםלראות מה האלג’יריים רוצים. רוב האוכלוסייה האלג’יראית לא יודעת קרוא וכתוב וצרפת נחושה לשמוע שהאלגי’ראיים רוצים את השלטון הצרפתי, אז הם מנסחים שאלה של כן או לא, כאשר הפתק של הלא הוא סגול כי הוא על פי האמונה בחלק מהמקומות באלג’יר מביא מזל רע והם חשבו שבגלל זה האלג’יראים יצביעו כן אבל זה לא עובד. הצרפתים ממשיכים להתעקש ולכן ומבקשים מדה גול שפרש לחזור ולהתערב בנעשה באלג’יריה. דה גול מעוניין להגיע להסדר במסגרתו תיפרד צרפת מאלג’יר. בתגובה, החל מרד של חיל המצב הצרפתי באלג’יר ומוקם ארגון צבאי חשאי OAS, הם מנסים לפעול גם בתוך צרפת ואפילו לנסות להתנקש בחייו של גול. דה גול הצליח בכוחות לא מבוטלים לעצור את המרד, ובשנת 1962 הסכימה צרפת לסגת מאלג’יר.