מדינת רווחה אנגליה ארה"ב וגרמניה Flashcards
אחד השינויים שהביא עמו העידן המודרני הוא נטילת אחריות של המדינה על רווחת חיי אזרחיה. דון בטענה זו תוך השוואת שלושה מקרי מבחן: גרמניה של סוף המאה ה-19, ארה"ב של שנות ה-30 ובריטניה של אחרי מלחמת העולם השנייה. (5 cards)
גרמניה
מודל של מדינת הרווחה זו תפיסה שעלתה במיוחד אחרי מלחמת העלם הראשונה אך שורשי הרעיון היו מוקדמים יותר והופיעו בסוף המאה ה-19. אחת המדינות שמובילה בחקיקה חברתית ברוח זו היא גרמניה. בשנות ה80 וה90 של המאה ה19 נחקקים בה חוקים כמו ביטוח נגד מחלות, ביטוח תאונות עבודה וחוק הפנסיה. התפיסה הייתה שהמדינה צריכה לדאוג לכל אזרחיה ולא רק לעניים. גרמניה מובילה בתחום משום שהיא מתאחדת כמדינה מודרנית יחסית מאוחר. הקיסר ביסמרק מעוניין להישאר קיסר ולא לתת למפלגות סוציאליסטיות לצמוח מחד, ומאידך, לדכא התנגדות של חלקים מגרמניה לאיחוד. הוא מבקש לשמור על יציבות המדינה. הייחודיות במודל של ביסמרק הוא שהוא נותן זכויות סוציאליות על מנת שלא תהיה דמוקרטיה. אך החוקים שהוא מחוקק עם ברוח מדינת הרווחה.
בריטניה
בריטניה במאה ה-20 עומדת אחרי מלחמת עולם שנייה, צ’רצ’יל מנהיג מפלגת השמרנים מפסיד למפלגת הלייבור. הציבור רוצה מנהיג של שלום ולא של מלחמה וזקוק לשיתוף פעולה חברתי. מפלגת הלייבור מאמצת את המניפשט\ דוח של מדינת הרווחה המודרנית שבוחנת את מערך הביטוח הסוציאלי הבריטי. וסיסמתא בבחירות- הבטחת חיים מינימאלית לכל אזרח.
דו”ח ברוויג’- כולל בתוכו הבטחת הכנסה, משכורת מינימום, טיפול רפואי, טיפת חלב, חיזוק הקשר בין האזרח לממשלה וסוגיות אחרות. מי שמכין את הדו”ח זו המפלגה השמרנית אך מי שמאמץ אותה זו מפלגת הלייבור. הם מבינים שהעם זקוק לרפורמות האלו ולכן הם מאמצים את זה. בגלל אימוץ המניפסט הם נבחרים לשלטון.
תפיסת מדינת הרווחה בבריטניה היא שהמדינה אחרית לכולם ולא רק בטיפול בעניים ובדלים. בבריטניה של שנות ה-60 הם ממשיכים לאמץ את מדיניות הרווחה. היא נכשלת בשנות ה70 כאשר הסולידאריות מתחילה להתערער גם בין החברה הבריטית וגם בבעיית פליטים. בסוף שנות ה70 מרגרט תאצ’ר שמה את הסוף לרעיון מדינת הרווחה מאמצת את המהגמה של הניאו ליברליזם. בריטניה תמכה במדינת רווחה בגלל המלחמה והצורך בסולידאריות והתאוששות מהמלחמה, לאחר שנשכחה המלחמה הם מבינים שאיש איש לדרכו ולכן מאמצים את השיטה של הניאו ליברליזם.
ארה”ב
בהיטוריה של ארצות הברית התמודדו עם העובדה שהייתה שליטה גדולה של קונגלומרטים (בעלי הון, מונופולים). נשיאים רבים ניסו להתמודד עם תופעה זו. ב1928 מנצח בבחירות הרברט הובר הוא מסכם עשור של צמיחה כלכלית וטוען שהוא יכריע אחת ולתמיד את העוני. חצי שנה לאחר כניסו נכנסת אמריקה לשפל הגדול של 1929. לא היה איזון בין ביקוש והצע, חברות פשטו רגל ועובדים רבים פוטרו. המצב ברחובות ארה”ב היה קשה מאוד והמוראל הלאומי היה נמוך. זו הייתה תקופה של טראומה לציבור האמריקאי. האשמה הופנתה להובר. ולכן בבחירות של 1932 נבחר פרנקלין רוזוולט החל מתחילת כהונתו הוא יוזם תוכנית לעיצוב המשק והכלכלה שנקראת ה”ניו-דיל”. עפ”י תאוריה של כלכלן בשם קיינס. קיינס טען שהמדינה צריכה להיות מעורבת יותר במשק בשל כשלי השוק. במסגרת הניו דיל רוזוולט מחוקק מספר חוקים שמטרתם היא התערבות המדינה בכלכלה. הוא יוזם פרוייקטים שמספקים עבודה ומזרימים כסף למשק ומגדילים את כוח הקנייה של האנשים על מנת להגיע לאיזון במערכת הכלכלית. ב1938 יש ירידה בתפוקה והמאזן הכלכלי יורד. הנס שמציל את האמריקאים הוא מלחמת העולם השנייה. זה מוציא אותה סופית מהמשבר. טרומן שהיה הנשיא לאחר רוזוולט ממשיך את הניו דיל. הוא בונה תוכנית שנקראת הפייר דיל. הוא מתגמל חיילים משוחררים, והכנסת החיילים האמריקאים למעגל העבודה.
הסיבות ליצירת מדינת הרווחה:
גרמניה- פחד מדמוקרטיה וניסיון להשתיק את העם. בריטניה- לאחר מלחמת העולם השנייה לוקחת אחריות על אזרחיה ורווחתם. ניתן לראות שבזמן יציאה ממשבר, הם נוקטים במדיניות הניאו ליברלית. ארה”ב- היה משבר כלכלי עולמי, השיטה הכלכלית פרוצה מידי וצריך למתן אותה. היא עדיין שומרת על האופי הקפיטליסטי שלה ולא משנה מהיסוד את השיטה.
.:”הטענה עצמה
אחד השינויים שהביא עמו העידן המודרני הוא נטילת אחריות של המדינה על רווחת חיי אזרחיה
הטענה בשאלה מוטלת בספק. בשל הנסיבות שהביאו את המדינה לנקוט בצעדים לרווחת האזרחים. גרמניה פחדה מדמוקרטיזציה, בריטניה הייתה צריכה לשקם את עצמה לאחר המלחמה. ארה”ב הייתה צריכה לשמר את השוק ולא להיכנס למשבר אך לא נקטה מדיניות רווחה אלא ניסתה לשמר את השיטה הקפיטליסטית.