דון בדימיון ובשוני בהתנהלותן של הדמוקרטיות הבריטית והצרפתית אחרי מלחה"ע 2.

Question 1

גרמניה:

Answer 1

אחרי מלחה”ע השנייה גרמניה מחולקת למזרחית (בריה”מ) ומערבית (בנות הברית) במסגרת ועדת פוטסדאם. האיזור המזרחי הוא קומוניסטי באופיו. המערבי: ההנחה שהיתה אחרי מלחמת העולם הראשונה היא שהתוקפנות הגרמנית היא מה שגרם למלחמה ולכן יש לדכא אותה. בין המלחמות עלה הנאציזם מה שהוכיח שדיכוי התוקפנות לא מנע עלייה של קבוצות קיצוניות. לכן, הנחת המוצא החדשה מנוסחת בחוקת בון ונקראת “דמוקרטיה מתגוננת”, הדמוקרטיה אמורה לשמור על עצמה מפני קיצוניים ויש כמה שפחות התערבות של המעמצמות הזרות. יש לתת לגרמניה להשתקם מבחינה כלכלית ולשמור על אחדות האומה. הגבלת של הייצוגיות למפלגות קיצוניות באמצעות אחוז חסימה גבוה של 5%. נקבעה שיטת בחירות מעורבת- ייצוגית ויחסי (גם נציג נבחר מאיזור וגם נציגים נבחרים ע”פ מנדטים מרשימות ממפלגתיות). פותח מנגנון פיצוי שמאפשר ליצור מערכת דמוקרטית ייצוגית אבל לא יותר מדי מה שעוזר ליצור 2 מפלגות גדולות ויציבות (SPD, CDU). “הצבעת אי אמון”. הגבלת חוקי החירום, וכך הגבלת סמכויות הנשיא, חוקת בון הגבילה את כוחו של הנשיא לדמות מייצגת בלבד. עיסוק בזכויות אדם ואזרח וזכויות סוציאליות. מפלגות שהשקפתן אינה דמוקרטית נפסלות. חלק גדול מהמבנה הפוליטי הגרמני מושפע מהאמריקאים, אימצו דגם פדרלי, לכל שלטון יש פרלמנט וזה מונע ריכוז של כוח. ניתנת הנחיה לפתח סחר עם גרמניה, וגם מיושמת תכנית מרשל. גרמניה שאחרי המלחמה היא דוגמא מעניינת של הסקת מסקנות מהטעיות של רפובליקת ויימאר. יש עדיפות למשילות על פני ייצוגיות.

Question 2

בריטניה:

Answer 2

הניצחון הגדול של המדינות הדמוקרטיות- הם לא הובסו כמו מדינות רבות אחרות באירופה. מאחוריה עמד צ’רצ’יל. יולי 1945 הולכת בריטניה לבחירות ולמרות שבטוחים שהמפלגה השמרנית של צ’רצ’יל תנצח, הלייבור הם אלה שמנצחים, בראשות קלמנט אטלי.
אחת הסיבות לניצחון הלייבור היא בגלל שהציבור הבריטי רוצה מנהיג של שלום ולא של מלחמה. בריטניה פונה לשיקום, פיתוח ורפורמות. השיח של מפלגת הלייבור משתנה. לא מדובר עוד במלחמת מעמדות אלא בשת”פ חברתי. בשנת 1941 מבקש צ’רצ’יל להוציא דו”ח המסביר את מערך הביטוח הסוציאלי הבריטי וזה הופך להיות המניפסט של מדינת הרווחה המודרנית. למרות זאת השמרנים לא משתמשים בזה והמניפסט הזה הופך להיות במצע של הלייבור. זוהי מהפכה, זה מה שמעלה את הלייבור למקום גבוה יותר מהשמרנים בבחירות. תוך 6 שנים הופכת מדינת הרווחה לקונצנזוס שגם השמרנים מאמצים לאחר שהם חוזרים לשלטון. בשנות ה60 יש פריחה. בשנות ה70- משבר, המלחמה מתרחקת והסולידאריות מתרחקת וכך גם המצב הכלכלי. יש משבר נפט. הסולידריות מפסיקה כאשר מגיעים מהגרים. מכך עולה התפיסה כי מדינת הרווחה נכשלה, וילסון מתפטר ומרגרט תאצ’ר (שמרנים) עולה לשלטון. ה”תאצ’ריזם” הוא מה שמוכר לנו היום כניאו ליברליזם.

Question 3

צרפת:

Answer 3

במהלך מלחמת העולם השנייה שרר בצרפת משטר כיבוש מטעם הגרמנים (משטר וישי). על רקע זה עולה שארל דה גול שהיה לוחם בצבא הצרפתי שנים רבות. הוא רואה עצמו כאופוזיציונר. במהלך המלחמה הוא בורח ללונדון, מייסד את “צרפת החופשית” וקורא לצרפתים להצטרף אליו.
צ’רצ’יל נותן לו את הכבוד להיות הראשון שעובר בשער הניצחון בראש הצבא ששיחרר את צרפת. כך הצטיירה תדמיתו כמשחרר צרפת. 1945- מייסד את הרפובליקה הרביעית, במסגרתה העם מצביע על חוקה, על בחירות כלליות ובפעם הראשונה נשים הולכות לקלפי. הבחירות הן בשיטה איזורית יחסית מה ששאומר שיש ייצוגיות גבוהה וריבוי מפלגות. אין מפלגות גדולות ולכן זוהי לא מערכת משילה. במערכת היחסים בין הרשות המבצעת למחוקקת- החוקה נותנת יותר כוח למחוקקת. כך הפרלמנט בשנת 1946 לקצץ בתקציב הביטחון ודה גול מתפטר ונכנס ל-12 שנים של “מדבר פוליטי”.
בעקבות המערכת הלא משילה והלא יציבה, ב-14 שנים מכהנות 23 ממשלות ברפובליקה הרביעית. כחלק מהרפובליקה הנשיא בצרפת מכהן 7 שנים אבל חייב להיבחר פה 1 ע”י כל סיעות הבית. בגלל שהמערכת מרובת מפלגות ומבוזרת נבחרים אנשים שהם בקושי מוכרים וחסרי דעה. כשנה לאחר הקמת הרפובליקה ישנו בלגן ברחובות, מהומות שביתות והפגנות אלימות. צרפת רוצה לשקם את מעמדה כאימפריה, בין השאר במזרח אסיה ובאפריקה, אך ברוב המדינות ישנה התעוררות לעצמאות לאומית וצרפת נסוגה מהן. ביוני 1958 צרפת חשה כי היא זקוקה למנהיג חזק וסמכותי ודה גול נקרא שוב להנהיג את צרפת . הוא מוכן לחזור אך דורש לתקן את החוקה ובשנת 1959 מוקמת הרפובליקה החמישית. אנו רואים את הסקת המסקנות מטעויות הרפובליקה הרביעית, יש עליונות של הרשות המבצעת על הרשות המחוקקת, הנשיא נבחר ע”י העם ולא ע”י האסיפה. הוא המפקד העליון של הצבא וסמכויות החירום בידיו. בשנות ה60 דה גול נבחר שוב לננשיאות אך הפעם מתחילות מהומות סטודנטים. ישנן בעיות שונות כמו מחירי דיור גבוהים, אבטלה. זו התקוממות של סטודנטים שגורפת איתה המון רב. דה גול מכריז על משאל עם עבורו, הוא זוכה וכעת יש לו את הלגיטימציה וזה קצת מרגיע את המחאה. הוא מודיע על משאל עם נוסף כדי לבצע רפורמות לטובתו ולעשות את המשטר יותר סמכותי ומודיע שאם המשאל לא יתקבל הוא יפרוש. במשאל העם הזה העם הולך נגדו, הוא מתפטר וכך מסתיים עידן הנהגת צרפת.

Question 4

נקודות דמיון ושוני:

Answer 4

● שיטת הבחירה: בריטית: איזורית וקיצונית (לא בהכרח מכירים את הנציג של מקומות אחרים כך שההצבעה היא פרסונלית לנציג של האיזור), גרמניה: שיטה מעורבת, צרפת: שיטה יחסית בהתחלה, ואח”כ עוברים לבחירה ישירה של הנשיא וכוחה של הרשות המבצעת עולה על הרשות המחוקקת.
● צרפת: מעדיפים משילות, כנ”ל גרמניה, בריטניה- לא ברור.
● סמכויות הנשיא\רוה”מ
● שיטה כלכלית- בבריטניה וגרמניה יש מגמה של מדינת רווחה, דאגה לכלל האזרחים ולא רק לעניים.
● שוני- בצרפת יש הבדל מאוד משמעותי בין הימין והשמאל, הימין הוא רדיקאלי מאוד. בבריטניה זה שונה, ונשאר מאוזן. בריטניה לאורך השנים נשארה יותר מאוזנת (נניח כשהוקמה ממשלת אחדות במשבר הכלכלי של 1920 בבריטניה). צרפת, פחות מאוזנת לכן כל הזמן קמות ונופלות שם ממשלות עד סוף ה”המדבר הפוליטי” של דה- גול.