מהם מאפייני מורשת הקידמה של המאה ה-19 Flashcards
(3 cards)
קדמה
היא תפיסה שמבוססת על הנחת יסוד שבני אדם יכולים לפעול באופן ישיר בכדי לשפר את מצבם. הדבר העיקרי שהתחיל במאה ה-19 ועבר למאה ה-20 המושג המודרנה והקדמה.
המושג כולל כמה מאפיינים:
סקפטיות- חשדנות כלפי דברים לא ראציונלים, כמו אמונה דתית אמונות בכוחות אל- טבעיים, המדע המודרני מבוסס על הטלת ספק.
הומניזם- האדם במרכז ההוויה, הוא רותם את עולם התופעות למטרותיו האישיות.
אידאולוגיה- מערכת לכידה של רעיונות מחייבי פעולה המספקת לאלו הדוגלים בה מפה תודעתית מקיפה של מצבם ולאן יגיעו בעזרתם.
אופטימיות- העתיד הוא תהליך ליאניארי שמתקדם כל הזמן. זוהי תחילת סופו של “העולם הישן” באירופה (סוף המאה ה19) עולם שאין בו אזרחים אלא נתינים, מלכים ויורשי עצר זהו עולם שהולך ודועך.
מאפייני המורשת של הקדמה במאה ה19:
● המהפכה התעשייתית- גידול בתפוקה בתוצרת, במוביליות החברתית ומעמדות חדשים. נוצר תהליך עיור. האדם יכול לנוע מה שלא היה קיים קודם, דבר נוסף הוא שרוב השינויים שקרו היו דווקא בעיר
● חברת ההמון- פוטנציאל כלומר יצירת צרכים חדשים, סחורה ותוצרת זה מחייב מנגנונים חברתיים חדשים ומערכות פיזיות (ביוב, הגיינה, חינוך, תרבות) אל מול ההמון הבור- ריכוז אנשים בעירים
● מדינה מודרנית- הכילה בתוכה רובד כלכלי, ארגוני, ותרבותי את שלושתם הכניסה לאיזור גיאוגרפי אחד.
● חילון- הוצאתה של הכנסייה מהחיים הציבוריים ותפיסת המדינה את המקום של הכנסייה בתחומים כמו חינוך, המדינה המודרנית מגדירה את עצמה באופן פורמלי כגוף שאינו קשור לכנסייה. מתחיל להיווצר מתח בין הכנסייה למדינה המודרנית בשאלה מיהו ריבון המדינה? תהליך דיאלקטי שקשור לחילון הוא הופעה של פונדמנטליזם- חזרה למקורות הדתיים.
● אזרחות- בעקבות המהפכה הצרפתית צומח המושג והוא מחליף את המושג נתינות. זכויות פרט התחילו לקבל משמעות כמו גם חובות. אזרח – אדם בעל חובות וזכויות מהמדינה. נתין – אדם בעל חובות ובלי זכויות.
● חירות- הבסיס לזכות להגדרה עצמית מצד אחד וזכויות סוציאליות לסוציאליזם, ומצד שלישי לזכויות פרט אצל הליברליזם. החירות הוא בסיס לכל השינויים האידאולוגים.
● שוויון (אלכסיס דה טוקוויל)- החירות והשוויון עתידן להתנגש.
● התפתחות המדע- תופעה שהופיכה אחרי החילון, ובעצם מוקמות אוניברסיטות חילוניות שהתמקדו ופיתחו את תיאוריות חדשות בנושאים שונים וכך אנשים כמו :צמחו -ניטשה,אינשטיין
● תנועות לאומיות- שאבו את הרעיונות מהרומנטיקה והמסורת (תנועות נגד של המודרנה).. לאומיות מודרנית (על פי גלנר) קיימת חפיפה בין היחידה הפוליטית ליחידה האתנית. קיימות לאומיות מאחדות (כמו גרמניה שאיחדה נסיכויות, והיום מטרת רוב התנועות הלאומיות היא לפרק כמו קטלוניה שרוצה להיפרד מספרד.
● אירידינטיזם- לאומיות במונחים של טריטוריה כלומר הלאומיות נגזרת מטריטוריה ללא קשר לאדם.
● שפות- המאה הייתה המאה של תחיית השפות והלשונות היא מהווה בסיס למושג לאומיות היא מהווה דבר מאחד או מפרק.לדוגמא- אספרנטו הייתה רצון לבנות שפה בינלאומית כדי למנוע את המלחמות הבאות.
● דמוקרטיה- הפיכת העם לריבון לעומת האצולה, הכנסייה, המלך. התרחבות מעגלי המצביעים והענקת זכות הצבעה ליותר אנשים (נשים, פועלים) מהמאבק על זכות ההצבעה התפתח הפמיניזם.
● אימפריאליזם/ קולוניאליזם- בסוף המאה ה-19 אירופה נשלטת על ידי שושולות מלוכה שמגיעות לקצה העולם ומטרתן להביא את הקידמה לעמים הנכשלים. לכן הדומיננטיות האירופית בולטת בד”א אסיה ואפריקה. במהלך המאה ה-20 האימפריאליזם במתכונות זו מסתיים אבל אז מתחיל הקולוניאליזם.
בעיקבות כל הללו התחולל שינוי בהרכב החברתי של האוכלוסייה, מרקס יצר את הסוציאליזם הרעיוני ויצרת המעמד הפרולטרי.
הרומנטיקה שייכת לעידן הישן והיא מוצגת כאנטי תזה לקידמה.
