1במה התבטאו משברי הדמוקרטיות בשנות ה-20 וה30 בגרמניה, צרפת, איטליה וספרד ?

Question 1

על עליית המשטרים הראדיקלים באירופה מרחפים שלושה אירועים:

Answer 1

1. הקומוניזם- מפחיד את כולם מהשמאל המתון וימינה ולכן כולם נמשכים ימינה באיזשהו מובן.
2. המשבר הכלכלי הגדול של 1929- מאיץ תהליכים, יוצר משברים, ומעצים את כוחן של מפלגות קיצוניות.
3. משבר הדמוקרטיה- הדמוקרטיה בשנות ה-20 היא “לא להיט” הן היו כושלות ולא יציבות, ולכן היה קשה לשכנע משטרים חדשים שרק קמו לאמץ את הדמוקרטיה.

Question 2

איטליה:

Answer 2

איטליה מאז ומתמיד היתה מדינה שנכבשת ע”י מונרכים, כל הזמן נוגסים בשטחיה והיא בעלת שאיפה לא ממומשת לאיחוד ולהרחבת השטח. הרעיון של תנועה לאומית מתעורר באמצע המאה ה-19, זה מגיע מאוחר יחסית למדינות אחרות ולכן ניתן לראות שהתעוררות פוליטית מאוחרת מובילה לתהליכים פוליטיים מזורזים.

איטליה תפסה את מלחמת העולם ה-1 כהזדמנות להגיע לאיחוד עם השטחים שבעיניה היו שייכים לה בעבר (איטליה אירידנטה, איטליה שלא נגאלה), ושאיפה זו לא התממשה במלחמה. מעבר לכך איטליה סיימה את המלחמה במצב כלכלי קשה מאוד. היא נחשבה למדינה נחשלת שעברה תהליך תיעוש איטי. לאחר המלחמה היו חילוקי דעות בין השמאל הפוליטי ששאף למהפכה מעמדית לבין הימין הפוליטי שהיה בעל שאיפות לאומיות.

לאחר המלחמה נערכו בחירות- עולות המפלגה ליברלית והמפלגה פאשיטית בראשות מוסוליני. המפלגה הפאשיסטית- מוסוליני ראש המפלגה, סוציאליסטיים וסינדיקליסטיים (איגודי הפועלים הם אלו שמניעים את השוק, אבל מי שמייצג אותם הוא לא מעמד הפועלים אלא המדינה, ע”פ הפאשיזם).

שלושה זרמים הזינו את התנועה הפאשיסטית:

1. לאומיות רדיקלית: איחוד איטליה והמיתוס המאחד האיטלקי טמון באימפריה הרומית. האומה במרכז, לאומיות טוטאלית, זיהוי מוחלט בין הפרט האומה והמולדת.
2. פוטוריזם- תנועה תרבותית\אמנותית, לא ייחודית רק לאיטליה, מגיע מהמילה future . תנועה אומנותית שמתלהבת מהמודרנה, רואה בה ניצחון על הטבע, יש אסתטיקה בקווים הישרים וכוחניים.
3. סינדיקליזם מהפכני: סורל- מרקס טעה, חילק את המעמדות לפי הבעלות על אמצעי הייצור ושליטה על ההון. הוא טוען שהחברה מחולקת למי שמוזן מההון היצרני (בעל מפעל ועובדים) ומי שמוזן מההון הטפילי (בנקים, חברות ביטוח- מי שעושה כסף מכסף). החלוקה היא לא מעמדית אלא ע”פ אחדות אינטרסים. המהפכה לא תתקיים כפי שטוען מרקס אלא עם היא תוזן באמצעות מיתוסים.

בין 3 התנועות אין קשר והיה צורך במישהו שיאחד לרעיון מרכזי אחד.וכאן מוסוליני נכנס לתמונה, שהבין שהוא צריך לשנות את השדה הפוליטי אם הוא רוצה לנצח בבחירות, ולכן בצע מעבר לימין והתחיל ליצור קשרים עם בעלי הון שנחשבו בימין. בעלי ההון פחדו ממהפכה בולשיביקית כמו ברוסיה ומוסוליני ייצג בעיניהם את מי שנלחם בבריוני השמאל שעלולים להביא את אותה מהפכות. במקביל הוא הקים קבוצות שתמכו בפועלים ובאיכרים. בבחירות מקבלים הפאשיטים קולות מעטים מדי ואין בהם צורך כדי לבנות קואלציה. הוא מבין שמהלך האיגוף הפוליטי לא מספיק לו. בשנה שלאחר הבחירות המצב באיטליה מתדרדר מבחינה כלכלית וחברתית ויש היעדר משילות. מוסוליני מחליט לעשות הפגנת כוח של המפלגה ובאוקטובר 1922 הוא מחליט על “המצעד על רומא”- המשמעות היא יצירת מיתוס שבעקבות המצעד השתכנע המלך להטיל על מוסוליני את הרכבת הממשלה.

מהרגע שעולה ההמפלגה הפאשיסטית שלטון ניתן לומר שאבדה הדרך לדמוקרטיה כיוון שהפאשיזם במהותו הוא אנטי דמוקרטי. מרגע זה התחיל מוסוליני לשנות המשטר מבפנים.. יסודות בפאשיזם שהם אנטי דמוקרטיים:
• הפאשיזם מדגיש את החברה המגובשת כנגד האינדיבידואליזם, נגד המודרנה, נגד הליברליזם.
• המדינה היא מדינת ממשלה, ולא מדינת פרלמנט- בעלת רשות מבצעת שגם קובעת ומחוקקת. ללא רשות מחוקקת נבחרת. פשיזים מתנגד לביזור הסמכויות במדינה דמוקרטית.
• מוסוליני חוקק חוקי הגבלות על עיתונות, חוק שמגביל התמודדות של מועמדים לשלטון בתנאי שקיבלו אישור של המועצה הפאשיסטית העליונה (=לא יכולה להיווצר התנגדות פוליטית).
• איסור על שביתות. המדינה מייצגת את איגודי העובדים (מדינה קורפורטיסטית).
• הפעלת תעמולה חזקה ושימוש נרחב במיתוסים.
• ניתן לראות כביטוי מרכזי לכישלון הדמוקרטיה שמוסוליני הצליח באמצעות הפגנת כוח לטול את השלטון לידיו למרות שהיה ראשה של מפלגת מיעוט (גם בגלל שיטת הבחירות באיטליה שמעודדת מפלגות מיעוט להצליח להיכנס לעמדות מפתח).

Question 3

גרמניה:

Answer 3

וויליאם השני, קיסר גרמניה יוצא למלחמת העולם הראשונה ומבטיח ניצחון. כשהמלחמה מסתיימת עם כניעתה של גרמניה ועם הסכמי ורסאי שגורמים להשפלתה ולקריסתה הכלכלית באופן טבעי גורם להאשמת השלטון. בנובמבר 1918 מכריזים המנהיגים הסוציאליסטים על הדחת הקיסר (לאחר כשלונות מלחמת העולם הראשונה).
לאורך תקופה יש מאבקים בין קבוצות שליטה באיזורים שונים בגרמניה, ושנה לאחר מכן מצליחים להגיע לקיום של בחירות דמוקרטיות. נבחרות שלוש מפלגות שנחשבות מפלגות מרכז שמקימות את הרפובליקה שתפעל בגרמניה בין שתי מלחמות העולם המכונה “רפובליקת ויימאר”. קיים ניסיון להעביר את גרמניה להיות דמוקרטית וליברלית על ידי יצירת חוקה בתהליכים מזורזים מאוד לעומת מדינות דמוקרטיות אחרת כמו בריטניה. מחליטים על שיטת בחירות מאוד דמוקרטית (השיטה היחסית) בכדי להבטיח יצוג לכל הקבוצות במדינה אבל זה יוצר חיסרון של ריבוי מפלגות ואי יציבות פוליטית.

בשנות ה-20 קמה המפלגה הנציונל סוציאליסטית שמאפייניה הם התנגדות לרעיונות המערב, התנגדות למרקסיזם, לדמוקרטיה ליברלית, לתרובויות שזרות לתרבות הגרמנית. מדובר במפלגה לאומית סוציאלית. היא הייתה מפלגה שמבוססת על יסוד לאומי חזק וזיקה לרומנטיקה וכללה שנאת זרים (ניתן לראות במאפייני המפלגה קריאת תיגר על המודרנה). היטלר מצטרף למפלגה לאחר שהוא יוצא מהצבא הגרמני, הוא שותף לפוץ. ב1929 יש משבר כלכלי קשה מאוד (שהשפיע על כל העולם). המפלגות הפוליטיות של המפה ייחלשו וגורמים קיצוניים משני הצדדים יקבלו יותר כוח. בחירות ב1932- כאשר בסיבוב השני מתמודד הינדנבורג (נשיא גרמניה) מול היטלר, הינדנבורג מנצח ולא מצליח להרכיב את הקואליציה והסמכות עוברת להיטלר.

הינדנבורג מכריז על מצב חירום בגלל המשבר הכלכלי, והיטלר מודיע על בחירות שוב, משום שהוא מבין שהשיטה הפרלמנטרית לא תצליח להשתלט על גרמניה. הוא מתחיל להשתלט על הפרלמנטרים המחוזיים (של הלנדים לעיתים בשימוש באלימות). בסוף 1933 היטלר אוסר את קיומם של כל הגורמים שנתפסים כגורמים אופוזיציונים. לאחר מכן הוא מחזק את הקשר עם הדת- הוא מבצע מהלך של הכרעה של הכף לטובתו בנוגע למה שקשור במינוי ראשי הקהילה הפרוטסטנטית. הוא זה שהופך להיות שליט דת כלומר, שליט תיאולוגי. בצבא - היטלר מחסל את הS.A שהם היו נאמנים מאוד לסמכות שהייתה מעליהם אך הם לא היו אידאולוגים דבר שיצר בעיה (ליל הסכינים הארוכות). לכן הוא מקים לעצמו את פלוגות ה-S.S מדובר בצעירים שחונכו על פי האידאולוגיה שלו. ב1934 אחרי שהינדנבורג הולך לעולמו, מבצע היטלר משאל עם וביקש לבצע שינוי בחוקה כך שהקנצלר יהיה גם הנשיא= הופך את עצמו לפירהר. הציבור נענה וכך נדרשת להיטלר רק משטרה חשאית על מנת להשלים שלטון טוטליטרי (גסטאפו).

Question 4

צרפת:

Answer 4

בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה והשנייה היה מדובר בתקופה של נפילת ממשלות, כיהנו בצרפת 34 ממשלות ב22 שנים. המשטר הצרפתי כונה בשם “משטר אסיפה” כלומר תלות בין הרשות המחוקקת למבצעת. עד 1914 הכוח הבולט בפוליטיקה הצרפתית היו הרדיקלים כלומר אלו שתמכו ברפובליקה. הימין הצרפתי מורכב מקבוצות אנטי רפובליקניות, כנסייה, ושמרנים שהתאפיינו בהסתייגות מזרים ומרעיונות לא צרפתיים כמו קומוניזם. הוא נחשב לימין אליטיסטי. למנהיג הימין הליברלי כלכלי קראו פונקארה. גם בצרפת היו אינטלקטואלים שאימצו את תופעות הפאשיזם והחלו לפרסם עליהם בעיתונים, כלומר צרפת תהיה רק קתולית . מתוך העיתון הרדיקלי צמחו קבוצות כמו קמלוט דרוואי, והם המקבילים לS.A בגרמניה וכך גם עוד קבוצות כמו “צלב האש” שהיו מורכבות מקבוצות חיילים משוחררים, וגם הקגון זו הייתה מחתרת חשאית וכל המטרות של כל האירגונים האלה היה כיבוש והשתלטות מהירה על צרפת. מהצד השמאלי הייתה “החזית העממית” בראשות לאון בלום שהגיעה לשלטון. בלום נקלע לבעיות של אינפלציה ושחיקת השכר ובריחת הון מצרפת וזה יוצר התמרמרות בעיקר בקרב המעמד הבינוני. הוא לא היה מספיק נחרץ במדיניותו אל מול גרמניה שפלשה לחבל הריין. כתוצאה מהמצב הכלכלי והתערערות אמון הציבור הוא מתפטר ב1937. צרפת נמצאת במשך 30 שנה בכאוס ובמצב לא יציב וכך במלחמת העולם השנייה הגרמנים פולשים ומכניעים את הצרפתים ומחלקים אותה לכמה חלקים, החלק הוישי, החלק הגרמני, בסופו של דבר צרפת נכבשת על ידי מדינה נאצית וזה מה שגורם להתפוררות הדמוקרטיה בה.

Question 5

ספרד:

Answer 5

ב1923 ספרד היא מונרכיה, לאחר מכן היא הופכת להיות ממשל צבאי דיקטטורי בראשות פרימו דה ריוורה וב1930-1931 קמה הרפובליקה הספרדית השנייה מכוננים חוקה ליברלית ומי ששולט בזה זה ממשלת ימין.
גם ספרד הושפעה מהמשבר הכלכלי ב1929 וממה שקרה בגרמניה ואיטליה. פרנקו דגל במשטר שדומה יותר לנאציזם- השוני הוא שלפרנקו לא הייתה אידאולוגיה מובנית.
1936-1939 הן שנים עקובות מדם באי האיברי, זה גילם את מה שקרה באירופה בין שתי מלחמות עולם מצד אחד גוש פשיסטי ומצד אחד הגוש הקומוניסטי. המלחמה בספרד היא לא אידאולוגית היא מעמידה את הגופים השונים זה מול זה והיא על אופי המשטר.
פרנסיסקו פרנקו ברמונדה- הוא היה מפקד ליגיון הזרים ומי שהיה אחראי לשמור על קולוניאליזם הספרדי במרוקו. ב1934 עולה מפלגת ימין לשלטון. ביולי פורצת מפלגת האזרחים. היה שם כישלון הרפובליקה- הסדר מתפורר מתחילות שביתות, אלימות ברחובות, אנרכסטים, שורפים כנסיות ומנזרים. מתחילה שם תעמולה סובייטית, מדובר במדינה השלישית המפגרת בתיעוש היא חווה משבר כלכלי חריף, הצבא במצב קטסטרופלי. לפרנקו לא היה מצע פוליטי מוגדר אבל הוא רצה להפיל את הרפובליקה של החזית העממית. הימין קרא ליצירת חוק וסדר זו לא הייתה מלחמה בין העם לצבא. הכוחות הלוחמים במלחמת האזרחים בספרד היו הלאומנים מול הרפובליקנים. ב1936 פרנקו משתלט על מדריד ומכניע את ברצלוניה וולנסיה וב1940 הוא הופך להיות מנהיג ספרד. זוהי מדינה אשר לא משתתפת במלחמת העולם השנייה.