מושגים Flashcards
(32 cards)
אפרטהייד
שיטת משטר בדרום אפריקה שפותחה על ידי הבריטים. המטרה של אפרטהייד היה אפלייה של הילידים וכלל חוקים מפלים כנגד האזרחים השחורים במדינה. חלק מאותם החוקים היו: איסור נישואין מעורבים, הפרדת מתקנים,חוק מרשם אזרחים. כבר משנות ה60 התחילו מחאות כנגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. האו”ם הטיל אמברגו בשנות ב-70 כדי להראות שהוא מתנגד למשטר המפלה. בשנות ה-80 על אף המהומות אין שינוי של חוקי האפרטהייד אלא רק שינוי בניסוחם כדי לשמור על ההגמוניה הלבנה. ב1989 עלה דה-קלארק לשלטון ופתח בצעדים לסיום משטר האפרטהייד. ב1994- עלו הANC בבחירות דמוקרטיות בראשותו של מנדלה.
דוח בווריג’ -
דו”ח אשר צ’רצ’יל מבקש להוציא בשנת 1941 בכדי לבדוק את הביטחון הסוציאלי בבריטניה באותם השנים. לאחר מלחמת העולם השנייה המפלגה השמרנית מחליטה שלא לאמץ את הדו”ח ובמקמומה מי שמאמצת את הדו”ח למדיניות רווחה, והופכת את זה למצע שלה היא מפלגת הלייבור בראשות קלמנט אטלי. בדו”ח הועלו רעיונות כמו הבטחת הכנסה, פנסייה, שכר מינימום, קצבאת אבטלה, טיפול רפואי. אחרי כמה שנים של מדיניות רווחה בשלהי שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 עולה מרגרט תאצר לשלטון ומשנה את המדיניות הכלכלית לכזו הדומה לניאו-ליברליזם של היום.
אירידנטיזם -
מדובר בסוג של לאומיות אשר הוקמה בסוף המאה ה-19 האפיון שלה זה קשר חזק של הלאומיות לטריטוריה. המשמעות היא שהלאומיות נגזרת ממונחים טריטוריאלים ולא ממונחים של אדם. איטליה היא לא המקום בו יושבים איטלקים- אלא המקום בו רואה את עצמה יושבת. לאורך כל השנים איטליה קראה לעצמה איטליה אירידנטה היא התייחסה לאותם השטחים שננגסו ממנה אך עדיין מכירה בהם כשלה. דוגמא נוספת היא בחבל קוסובו יותר מ58% מהתושבים הם אלבנים אבל בעיני הסרבים זהו חבל השייך להם כי לאומייתם החלה שם סכסוך מסוג כזה הוא סכסוך אירדנטי.
FLN –
ב1954 המתח בין הצרפתים לאלג’יראים עולה כאשר הצרפתים לא מקבלים את רעיון השוויון האזרחי האלג’יראי והקיצוניים בקרב דורשי העצמאות מתחזקים. הם מקימים את הFLN החזית לשחרור לאומי , מחתרת מוסלמי חילונית. הם מובילים מחאות וככל שהצרפתים מנסים לדכא את המחאות כך האלימות גדלה. בינואר 1957 מתחיל דיכוי אלים כלפי ההתנגדות והפופולריות של הFLN צוברת תאוצה. לאורך שנות ההתנגדות עמד הFLN אל מול גוף של המתיישבים הצרפתים הנקרא הועד לביטחון הציבור בין הגופים היה מתח עד לשחרורה של אלג’יריה (לבסוף דה גול שכנע להעניק עצמאות).
האביב של פראג -
צ’כוסלוביקיה הופכת למדינה קומוניסטית יחסית שלווה, עד שנות ה-60. מדובר בשורה של רפורמות שהוביל אלכסנדר דובצ’ק הנשיא הסלובקי הראשון שעמד בראשון המפלגה הקומוניסטית בצ’כוסלובקיה. זה התבטא בחופש ביטוי תהליכי בחירות, הפחתת צנזורה, מערכת משפט יותר דמוקרטית וכו’. מדובר בתהליך שנתפס במערב בצורה חיובית ואילו בבריה”מ לא. באוגוסט 1968 בריה”מ פולשת לצ’כוסלבקיה ומחסלת את האביב של פראג. דובצ’ק מודח מתפקידו ונשלח למשפט במוסקבה. האביב של פראג נותר כרעיון וחזר ללבלב מחדש בשנות ה-70 המאוחרות רעיונות אלו הובילו למהפכת הקטיפה
הגנרליסימו פרנקו –
העביר את חייו במסלול צבאי, הוא היה מפקד של לגיון הזרים ושמר על הקולוניאליזם הספרדי במערב מרוקו. הוא “נתן לדברים לקרות” וכך סלל לעצמו את הדרך להקמת המדינה. הוא לא נכנס למאבקי כוח, הוא הבין שכולם יהרגו אחד את השני. הוא הציג את עצמו כמנהיג שבה להשליט סדר. הוא מצטייר קר רוח ומאיים. הוא רצה להשאיר את היוקרה לצבא, מדובר באדם לאומן והוא רצה להשיב את הכבוד לצבא. לפרנקו לא היה מצע פוליטי מוגדר והוא קרא ליצירת חוק וסדר ולחם נגד הרפובליקני במלחמת האזרחים. ב1940 הוא נהיה למנהיג ספרד ולשלטונו היה דמיון עם המשטרים הטוטליטרים (נאצים ופשיסטים). פרנקו בחר שלא להשתתף במלחמת העולם השנייה.
המסע הארוך
מסעו של מאו בתקופת המלחמה בין הצפון לדרום בסין. מאו מצטרף למפלגה הקומוניסטית ויוצא למסע לגיוס תומכים מתוך ההבנה שגיוס האיכרים הוא זה שיקנה לו כוח פוליטי ויכולת שליטה בשטח גדול כל כך. הוא מבין שדרך חינוך האיכרים הוא יצליח להטמיע את הרעיון הקומוניסטי, הוא מבין שכפיית הקומוניזם לא תצליח וכי אם יצליח לענות על צורכי האיכרים יוכל לגייס את האיכרים ללוחמת גרילה בצבאו של הקיסר. הוא הולך במסעו כ-10,000 ק”מ ודוגל בהתחמקות מהצבא הסיני.
הרפובליקה החמישית -
שארל דה גול מקים את הרפובליקה החמישית אחרי שהוא חוזר מ12 שנה של מדבר פוליטי. בנוסף מצבה של צרפת מתערער בגלל חוסר משילות ואי יציבות שלטונית ברפובליקה הרביעית (באותן השנים יש 23 ממשלות) הם מנסים להתחזק ולהתעצם דרך המדינות שהם שולטים עליהם ולאט לאט הם יוצאים לעצמאות. בעיצומו של המאבק מול אלג’יר חוזר שארל דה גול כי יש צורך במנהיג חזק והוא מוכן חזור רק במידנה ויהיה תיקון חוקה. הוא מכונן את הרפובליקה החמישית. הוא הפוך את העליונות של הראשות המבצעת על הרשות המחוקקת הנשיא נבחר על ידי העם ולא על ידי האסיפה הנבחרת. הנשיא הוא המפקד העליון של הצבא ויש לו סמכויות חירום. יש סכנה ברפובליקה החמישית מבחינת העוצמה שחוזרת לראשות המבצעת אבל הצרפתים מבינים שאין להם ברירה לשים מנהיג אוטוריטרי על מדינה דמוקרטי.
משטר פופוליסטי/פופוליזם -
פופוליזם מדגיש מרכיבים של לאומנות, שנאת זרים, פנייה לאיש הקטן, שנאת קומוניסטים. כל אלה באים לידי ביטוי בצורה גדולה בדרום אמריקה הרבה יותר מאשר באירופה. אנו רואים בתנועות הפופוליסטיות אנטי-קומוניזם ואנטי לכלכלה הליברלית, אי נחת מהפתרונות הליברליים ומהדיקטטורות ויחד עם זאת אי נחת מהצבא ומהדיקטטורות הצבאיות. הפופוליזם הלטינו-אמריקאי מתבסס על הפרולטריון העירוני ולנשים יש בו תפקיד משמעותי. הפופוליזם נעזר בדמוקרטיה ומחייב את עיקרון הרוב- כלומר, מתוך הדמוקרטיה הכוללת במהותה את זכויות, חופש ביטוי ועוד יש לקחת את עקרון הרוב ולהסתמך עליו כאשר רוצים להנהיג פופוליזם. בנוסף יש מקום נרחב לארגונים וולונטרים ודמות המנהיג נתפסת כראשונה בין שווים. דוגמאות למשטר פופוליסטי: פרון בארגנטינה, וארגאס בברזיל.
מרד/התקוממות חג הפסחא -
ב1916 (מלחמת העולם הראשונה) האירים מציעים לצבא הגרמני להעביר להם נשק בכדי להילחם בבריטים. פטריק פירס, קתולי אדוק, לאומן אירי, מארגן מרד בזמן שהבריטים עסוקים במלחמה במטרה לנשל מהבריטים את אדמות אירלנד. האירים לחמו בשתי קבוצות: the Irish republic brotherhood (מעמד בינוני-בורגני, שבראשו עמד פירס) ולצידם “צבא האזרחים” (הפרולטריון האירי, בעל אפיון סוציאליסטי) שראתה את שחרור אירלנד כפוטנציאל לשחרור מעמדי. הם משתלטים על בניין הדואר המרכזי בדבלין ופירס מכריז על אירלנד כרפובליקה עצמאית. הבריטים לא מקבלים את זה, ומתחיל קרב כשבסופו הבריטים מחריבים את צפון דבלין ומרד חג הפסחא מדוכא. בעקבות המרד דה- ולרה נכנס לכלא והמרד נתן תנופה ל”אנו עצמנו” הארגון היחיד שנשאר.
ועדת האמת והפיוס -
נהגו על ידי דזמונד טוטו, ממנהיגי מאבק השחורים בדרום אפריקה. מטרת הועדה הייתה לשים את פשעי האפרטהייד בעבר. מדובר בועדת חקירה ממלכתית שהוקמה על ידי ממשלת דרום אפריקה לאחר סיום האפרטהייד. היה רצון לחקור לתעד ולהוקיע את עוולות המשטר הקודם ואת הטרור של ארגוני האופוזיציה שלחמו נגדו, במסגרתה הוצע לכל המנהיגים ששלטו במשטר האפרטהייד להודות בפשעים שעשו ותמורת זה לא להישפט על כך.
המצעד על רומא -
הפגנת כוח של הפשיסטים, שלטענתו מאז הבחירות צברו עוד ועוד כוח, 300 אלף חסידי המפלגה הפשיסטית עלו לרומא. במהלך המבצע ישנן התנגשויות, ושלושה נהרגים ויהפכו לקורבנות המהפכה הפשיסטית. ההפגנה של שחורי החולצות מתכתבת עם היום בו יוליוס קיסר חצה את הרוביקון, ונכנס אל רומא ושם קץ לרומא הרפובליקאית וכינן את רומא הקיסרית. המיתוס היה גדול כי ההארכות מדברות על 300 אלף איש. אחרי המצעד מזמין ויטוריו אמנואלה מזמין את מוסליני להררכיב ממשלה בעקבות המצעד כך מוסליני מקבל את תפקיד הדיקטטור (דומיננטיות שלטונית)
שארל דה גול -
היה מפקד הצבא הצרפתי ומייסדו של הצבא הצרפתי החופשי במהלך מלחמת העולם השנייה. אחרי מלחמת העולם השנייה כונן את הרפובליקה הרביעית בצרפת. בעקבות חילוקי דעות במערכת הפוליטית פרש מתפקידו ושב כעבור 13 שנים של אי יציבות ממשלתית וכונן את המשטר הצרפתי החצי נשיאותי כפי שאנו מכירים אותו כיום ולמעשה כונן גם את הרפובליקה החמישית בצרפת.
תקריט קונדוס -
בשנת 1900 ישנה התעוררת דתית, כשבברזיל מוביל אדם בשם אנטוניו קונסלרו, היועץ, קבוצה של חלכאים ונדכאים שחוזרים בתשובה (כ40,000 איש) ומגיעים לעיירה קנודוס ומתבצרים בה. הם מכריזים על הרפובליקה הברזילאית ,שזה עתה נולדה, כשטן ועל עצמם כרפובליקה עצמאית אנטי דתית. כוחות צבאיים נשלחים לשם ונכשלים בחיסול העיירה. לאחר שכוחות צבאיים רבים נשלחים לשם חוסלה העיירה. כמאה שנה לאחר מכן הבצורת בברזיל חושפת את העיירה שהוצפה בתהליך ההריסה שלה.(ממשלת ברזיל לא רצתה שקבוצת קנודוס תהפוך לסמל עבור מתנגדי המשטר ולכן הקימה סכר שהציף את העיירה).
רומנטיקה -
תנועה שיוצאת נגד המודרנה. מדובר בתנועה שיוצאת נגד כל מה שחדש מתרפקת על האתוס של מה שהיה פעם. אם המודרנה רואה את המושג אוניברסליזם אז הרומנטיקה שמה את הדגש על הייחודיות. זה יכול להתאפיין בסיפורים על אבירים ומיתוסים של כל מיני גיבורים. קיימות דוגמאות לתנועות רומנטיות : נאציזם ופשיזם- בחלקו שרואה חשיבות בשימוש במיתוסים.
עקרונות השליחות המתרבתת -
מדובר במושג שהגיע עם המודרנה שהמדינות המפותחות והשולטות חשות צורך להביא לאיזורים הנכשלים באימפריה שלהם כנסייה, תרבות, חינוך. השליחות המתרבתת הייתה מושג מוביל בצידוק הקולוניאליסטי. ניתן למצוא לזה ביטוי בשיר “משא האדם הלבן” המתאר את המהלך הקשה של התברות אך זוהי חובתם של האנשים הלבנים. למעשה זה נתן צידוק אידאולוגי לכבוש מדינות. ניתן לומר שהקולוניאליזם של הצרפתים ביטא את השליחות המתרבתת בצורה הטובה ביותר. מטרתם הייתה להפוך את הילידים לצרפתים ולהעביר את ערכיה לשאר העולם ( מערכת חינוך צרפתית, לימוד השפה הצרפתית וכו’).
פוטוריזם -
(מלשון future , עתיד) – הצלע השלישית (יחד עם לאומנות רדיקלית וסינדיקליזם מהפכני) המרכיבה את הפאשיזם. זרם תרבותי-אומנותי שפותח באיטליה על יד מרינטי, הדוגל באסתטיקה של כוח ואידיאל יופי המבטל את הרומנטיקה ושימור העבר ומנגד מדגיש את עוצמה, המהירות, האלימות והגבריות. הפוטוריסטים הדגישו מעל לכל את הרעיון הכפול של אלימות ומולדת ועל כן מצאו בתלמידי סורל אחים. עד היום יש מושג באומנות שנקרא “אסתטיקה פאשיסטית”
מקרתיזם -
אשמת אנשים ללא סיבה או על סמך עדויות מפוקפקות בהשתייכות לקבוצות שנדחו וגונו על ידי החברה. ההאשמות המובעות הן בעיקר האשמות של חוסר נאמנות, חתרנות או בגידה, והן מבוססות על שיטות חקירה בלתי הוגנות, שמועות, ראיות בלתי מספיקות ועדויות מפוקפקות. בדרך כלל האשמות אלו נועדו כדי להגביל או למנוע דעות פוליטיות שונות. מקור המונח הוא בתקופה הנקראת בארצות הברית “הבהלה האדומה השנייה”, בין השנים 1950–1956. תקופה זו אופיינה בחשש העמוק שהיה בארצות הברית מפני עליית הקומוניזם ובמסע ציבורי נרחב שעורר פחד מפני השפעה קומוניסטית ומפני מרגלים סובייטיים. המונח “מקארתיזם” במקור נטבע כמונח ביקורתי המתייחס ספציפית לפעולותיו של הסנטור ג’וזף מקארתי, שהנהיג מסע אנטי-קומוניסטי נמרץ משנת 1948 ועד אמצע שנות החמישים ובמסגרתו נחשדו אנשים בתקשורת, בתעשיית הקולנוע, בממשל, בצבא ובעיסוקים אחרים, כבעלי נטיות קומוניסטיות. ואולם, תוך זמן קצר התרחב השימוש במונח לתיאור של מערכות ציבוריות דומות שחרגו מעבר ל”כללי המשחק” בחברה דמוקרטית. כיום נעשה שימוש במושג כדי לתאר האשמות חסרות ביסוס שנועדו להגביל התבטאויות פוליטיות שונות, וכן התקפות דמגוגיות כנגד אישיותם של יריבים פוליטיים, או כנגד מידת הפטריוטיות שלהם.
אי ציות אזרחי -
שיטת מחאה אזרחית שאינה משתמשת באלימות, אותה השיטה מנסה שיכירו במדיניות אך בתוך מסגרת החוק, מדובר במחאה של כלים אזרחיים. השיטה דוגלת בכך שחובת העם לא להתנגד לחוקים שנוגדים את מצפונם. מי שהתחיל את רעיון של אי ציות אזרחי היה גנדי, ומרטין לותר קינג, כומר שחור שקרא לשוויון זכויות לשחורים בארה”ב המשיך במדיניות זו. הוא רצה להראות לאמריקאים שהאדם השחור הוא נאור מתורבת, נוצרי מאמין. מנדלה, גם הוא דגל במדיניות אי ציות אזרחי והוביל את המאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה. בהמשך ניצח בראשות מפלגת הANC בבחירות הדמוקרטיות והיה ראש הממשלה- ניתן לראות שבמהלכו מתוך המפלגה השתמש בדרכים חוקיות בלבד.
קרב דיאן ביאן פו –
מערכה מכריעה, שהתנהלה במחצית הראשונה של שנת 1954, בין הצבא הצרפתי הקולוניאלי בהודו-סין (וייטנאם) לבין כוחות ארגון המחתרת הקומוניסטי וייט מין. הקרב, שארך כחודשיים, הסתיים בתבוסה מוחצת של הצבא הצרפתי, ובכניעת שרידי הכוח הצרפתי במתחם דיין ביין-פו. התבוסה הצרפתית במערכה הביאה לנסיגת הצבא הצרפתי משטח צפון וייטנאם, והאיצה את המהלכים המדיניים שהובילו לסיום מלחמת הודו-סין הראשונה (ועידת ז’נבה).
טיטו -
היה מנהיג יגוסלבי, בן העם סלובני והקרואטי הוא נחשב למשחרר יגוסלביה מידי הנאצים ולכן לא היה אף פעם תחת סטאלין על אף שהיה מנהיג קומוניסט. הוא דואג לשפוט את כל משתפי הפעולה עם הנאצים. במלחמת העולם הראשונה הוא היה חייל בצבא האוסטרו- הונגרי ונפל בשבי הרוסי שם הוא התוודע לקומוניזם. כשהוא חוזר ליגוסלביה הוא מצטרף למפלגה הקומונסיטית שכבר קיימת ביגוסלביה. הוא הצטרף לפרטיזנים במלחמת העולם השנייה אשר התקוממו נגד הנאצים, הצ’טניקים, האיטלקים, האוסטאשים. טיטו הכין רפורמה של נשיאות ברוטוציה לכל קבוצה אתנית הקיימת ביוגוסלביה.
חואן פרוi -
נשיא ארגנטינה בין השנים 1946-1955 ושוב בין 1973-1974. ניתן לומר היה מנהיג פופוליסט שהנהיג דמוקרטיה ללא ליברליזם בארגנטינה. הוא עלה לשלטון באמצעות הצבא אך פנה ישירות לעם וחיפש את התמיכה של המעמדות הנמוכים הוא חיזק את הלאומנות הארגנטינאית על ידי טיפוח אינטנסיבי של הספורט הארגנטינאי. הוא הנהיג ריכוזיות כלכלית ושלטונית גבוהה בפעולות כמו הלאמת בנקים, שליטה בתקשורת חשמל ועוד. מהצד השני תיאר את האקדמיה כמתנגדי משטר. הוא האמין שהשינוי יבוא מהאוכלוסיה העירונית ולכן לא ביצע רפורמה אגררית והתמיכה בו מתחילה להתערער כשיש משבר כלכלי ב1955. אוייביו של פרון רודפים אחריו(הכנסייה הקתולית). הוא בורח לגלות של 18 שנה בספרד. בשנים אלו יש משטר צבאי בארגנטינה וכשהמשטר הופך לאזרחי ונערכות בחירות 25% מהמצביעים לוקחים פתק בן וכותבים את שמו. ב1973 הוא חוזר מהגלות נבחר לנשיא וכעבור שנה מת.
משפט הקופים -
משפט שנערך בשנת 1925 בארה”ב. באותם השנים מערכת החינוך היא מאוד שמרנית- זקופה, גאה, נוצרית. ג’ון סקופס, מורה בטנסי שמלמד באופן מודע לחלוטין בשיעור ביולוגיה את תורתו של דרווין בניגוד לחוק והוא מועמד למשפט. המשפט שלו נקרא “משפט הקופים”. קלרנס דרו, פרקליט מפילדלפיה, מתנדב להגן על סקופס, כשמולו עומד וויליאם בריאן. בריאן, היה ארבע פעמים מועמד לנשיאות ארה”ב, היה כומר פרוטסטנטי מטיף, כשבמשפט פוליטי היה ברור שסקופס הולך להיות מורשע. דרו מבין שאין סיכוי במשפט קונבנציונאלי ובשימוש בטיעונים רציונאליים, ולכן מבקש להביא את נציג האל למשפט, הכומר בריאן. דרו מעביר את הדיון “המקראי” לשדה המדעי והתוצאות. סקופס לבסוף מורשע והכומר בריאן מת, אך המשפט הזה מהוונה ניצחון לתחום המדע, בארה”ב השמרנית.
קלמנט אטלי -
ראש ממשלת בריטניה ממפלגת הלייבור שעלה לשלטון בין השנים 1945-1950. הוא היה מנהיג פחות דגול וכריזמטי מצ’רצ’יל ולמרות זאת הוא הצליח לקחת את הבחירות מכמה סיבות: זחיחות של המפלגה השמרנית, קרדיט ללייבור על תפקודם בממשלה בתור אלו שמתפעלים את המשק, הייתה להם אקטיביות בשיטת הבחירות, הם הבליטו את נציגיהם והרי הבחירות הן אזוריות והם עברו לדבר בשיח של שיקום פיתוח, רפורמות סולידריות דבר שהיה נחוץ לעם הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה. הם לא ייצגו כבר רק מעמד אלא ייצגו את סולידריות החברה.
