אנשים Flashcards
(47 cards)
פליקס דזרזינסקי
מקים משטרה חשאית למניעת תהליכים פנימיים של הפיכה ורמאות. כלומר הסכנות מבחינת הסובייטים הן פנימיות. הצקה הופכת למשטרה החשאית של הממשל ומתחלקת תחת סטלין לבטחון פנים מוד וריגול חוץ קגב.
לאון טורטציקי
רגנרל
מגבש את הצבא המהפכני אחריי המלחמה ומחילים בכיבושים העמים השכנים שכונה אז “הצבא הלבן”.
NEP
נסיגה כלה מריכוזיות עם מאפיינים קפיטליסטים: האיכרים מתחזקים, מהם החשש העיקרי להפיכה אך העיר נחלשת (מעבר מתעשייה לחקלאות), המפלגה נחלשת , הכלכלה מצליחה.
ניקיטה חושרצוב
מנהיג המפלגה לאחר סטלין
מתחיל שורה של תהליכים שנראים דיסטניליזציה, חוזר ללנין המקורי. הוא מחולל רפורמות רבות, מפסיק עם הרציחות ומחליש את המשטרה הפנימית. מקים את ברית ורשה כנגד ברית נאטו ומנצח במירוץ לחלל. מנגד, הוא מכיר בפשיעיו של סטלין בנאום סודי, אותו הפולנים מגלים ודורשים עצמאותם חזר. הם מקבילם אותה.
ולברטני בריה
ראש מנגנוני הבטחון שהיה בספק לקחת את השלטון לאחר סטלין
אנדריי גרומיקו, לאוניד ברז’נייב, אלכסיי קוסיגין
1964- לאחר חורשצוב
. ברזנייב הופך להוית המרכזי. חוזרים לימי סטלין. כל השליטים האלו הם עיקרים לא פלורנטין.
, אלכסנדר דובצוק
1968
-האביב של פראג, אלכסנדר דובצוק מתמנה לראשות הממשלה, ומתחיל רפורמות. ברית ורשה פולשת למדינה (צכוסלובקיה).
לך ולנסה
1970
- פולין מקימה איגוד פועלים, אדוורד גרק, המדיניות הנקשה שלהם פוגעת בהם. את כס האפיפיור תופס יוחנן השני, הפולני, והוא נושא נאום שעיקרו הוא “אל תפחדו”. לך ולנסה מקים את התנועה “הסולידריות” שמקבלת אישור להיות מפלגה פוליטית וצומחת בקצב מעריכי. השלטון מפיל אותם לבסוף אך נוצר סדק בשיריון הסובייטי.
מיכאל גורצוב,
1977- רוסיה פולשת לאפגניסטן, מלחמה קרה.
ברזניב מת, וכך גם יורשיו, לא נשאר זכר לסובייטים. מי שעולה הוא מיכאל גורצוב, מזכיר המפלגה. נגיעות של ליברל.
1986- עדכונים במרקיזסיזם ולניניזם. רפורמות, שינויים פוליטים, שקיפות.
רוזוולט תיאדור
1901- רוזוולט נכנס לבית הלבן, שומר על הסביבה, מכניס שחור לבית הלבן, מפרק מונופולים.
וליאם טאפא
1909-וליאם טאפא, הנשיא הבא, רפובליקן, מתמודד ב1912 מול ארבעה כוחות מרכזיים שבסופן נבחר וילסון הדמוקרט לנשיא הבא. רוזוולט היה פרוגרסיבי.
וילסון
1913-וליסון, מקים את הפד ומחזק את הקשר עם אירופה, מרחיב את השליטה בעולם, כורת את תעלת פנמה.
הרברט הובר
1928-מנצח הרברט הובר, מצבה של ארהב מעולם לא היה טוב יותר, אך העולם קורס. מערכת האשראי של ארהב בחוץ ובפנים קורסת ומגיע השפל הגדול.
פרנקלין רוזוולט
1933-רוזוולט נבחר, דמוקרט, מבצע המון תהליכים בארבעת החודשים הראשונים, בהם תוכנית הניו דיל, הוא מציג אחווה וסולידריות ומקרין אותה לעם כולו למרות המצב הקשה. הוא זה שבעצם שם תשתיות למדינת הרווחה.
הארי טרומן
1947 - הארי טרומן, מפעיל את תוכנית מרשל לסייע לעמים חופשיים, מלחמה נגד הקומוניסטים. גורג מרשל היה גנרל בכיר שהוביל את התוכנית.
בעיות שמטרידות את אמריקה הן ריגול, מספר מקרים. הימין האמריקאי צובר כח, הימין הפטריוטי. גוזף מקארתי סנטור אמריקאי מוביל את המאבק. סוגית השחורים מקבל במה יחד עם כח של תנועות לחיזוקה ומעמד פוליטי חזק של הליברלים גם בפוליטיקה וגם בבית המשפט.
גון קנדי
1960-גון קנדי הדמוקרטי ניצח. רפורמות. הנהגה צעירה. קנדי נרצח.
לינדון גונסון
1963-לינדון גונסון, מקדם חקיקה בנושא זכויות האדם.
ניקסון
1968-ניקסון נבחר, רפובליקן. הוא עומד בבעיה מול דניאל אלסברג שמדליף מסמכים אודות המלחמה. המסמכים מעידים שלארה”ב אין סיכוי לנצח והמלחמה היא לשווא. הוא כן היה נשיא מוצלח שחידש יחסים עם סין, פתר בעיות מול בריה”מ אבל הפרנויות שלו הפילו אותו.
סון יאט סן
1901- הקיסרות מתחילה ברפורמות. קמה מפלגת לאומית סינית ובראשה עומד סון יאט סן.
1916
בסין נוצרים שתי כוחות עיקריים הנאבקים, בדרום-בקנטון ובצפון בייגין. סון יאט סן כובש שטחים בצפון ונראה שזה הולך לכיבוש מוחלט. הוא מת.
יואן שה קי
1908-הקיסרית מתה ובנה בן ב-4 הוא היורש, האיש החזק בסין הוא הרוהמ יואן שה קי. מתחילות מרידות שמפסיקות לאחר הסכמת הרוהמ לדרישת סון יאט סן להפוך את סין לרפובליקה.
- ציאנג קאי שה
1925- ציאנג קאי שה הופך להיות מנהיג הרפובליקה החדשה. (נאבק בפועל עד ל1928)
1931-יפן פולשת לסין, כובשת חבל ארץ ומציבה קיסר בובה.
בסין בשלב זה יש כמה כוחות פועלים:
- קומוניסטים- שמזוהים עם מאו דזה-דונג.
- רפובליקנים- בהובלת צ’יאנג קאי שק.
- כוחות אחרים שמזוהים עם יפן .יש מנהיגים מקומיים וגנרלים שמשתפים פעולה עמם.
מיגל דה ריביירה
הצבא הספרדי מחולק לאלו ששמרו על ספרד מאוחדת (חלש) ואלו ששלו בקולינאליזם (חזק).1923 מיגל דה ריביירה, מקים מפלגה הדומה לפסשיטים האיטלקים ועולה לשלטון (שנה אחרי האיטלקים), המלך ה-13 חוזר לספרד אך לא מצליח לייצב את השלטון.
חוזה מאריה ואלחנדרו לרו
1933- הימין עולה לשלטון, הנשיא מתערב ומחליף את ראש המפלגה חוזה מאריה באדם מתון יותר, אלחנדרו לרו, ברקע נוצרת התקוממות גדולה