קולוניאליזם והתפוררותו

Question 1

קולוניאליזם

Answer 1

אחד הדברים שהשפיעו על העולם במאה העשרים יחד עם קפיטליזם ולאומיות. ניתן לומר שהקולוניאליזם הוא תוצאה של השניים האחרים. הקולוניאליזם החל עם השלמת הפרויקט האינטלקטואלי של מיפוי כדוה”א. יחד עם הרצון של מדינות אירופאיות להגביר את כוחן הפוליטי והכלכלי. המדינות הנשלטות היו באפריקה, באסיה, במזה”ת כחלק מאסיה. קולוניאליזם נועד לקדם אינטרסים כלכליים, פוליטיים, אסטרטגיים, ותרבותיים של המעצמות הכובשות (תכאפ) מיעוט כובש של רוב נכבש. המניע העיקרי לקולוניאליזם הוא כלכלי במרדף אחר אוצרות טבע. המדינה הכובשת קובעת מה יופק באדמת המקומיים וכך נוצרת תלות כלכלית בשוק האירופי.

Question 2

המשותף לכלל המשטרים הקולוניאליסטים היה –

Answer 2

1. היררכיה ברורה
2. מערכת בירוקרטיה בעלת צביון צבאי
3. חלוקות מנהליות שנכפו בידי אירופאים, התעלמו משיקולים אפריקניים ושיקפו גישה פטרניאליסטית (לשלוט כדי לשרת) ותועלתנית.

Question 3

מבחינה פרקטית,

Answer 3

מבחינה פרקטית, המטרות האופרטיביות היו גביית מיסים, הקמת קווי תחבורה ונמלים לצורכי קשרי מסחר, פיתוח והשתלטות על כלי תקשורת, הקמת מערכות חשמל –עידוד תעשיה ומסחר. לשם כך היה צורך בכוח עבודה זול. כדי להשיג כוח שכזה, צריך יסודות של מערכת מנהל, שיפוט, מניעת הפיכה או מרד, עידוד פעילות דתית-נוצרית לביסוס התרבות ועידוד השכלה גבוהה אירופאית. אחת ההצדקות לקולוניאליזם הייתה “השליחות המתרבתת”, עליונות האדם הלבן שהגיע בכדי לתרבת את הפרימטיבים. ציירו את זה כמהלך שקשה לעשות אך זוהי חובתם של האנשים הלבנים.

Question 4

קיימים שלושה סוגים של שליטה קולוניאלית:

Answer 4

1. דומיניון- המדינה השולטת שולחת מתיישבים כדי להפריח אותם ולהפיץ את הקידמה. התפיסה הייתה שהארץ הזו היא “ריקה” ובמדינות כאלה הקשר למדינה השולטת הוא חזק כך שלא תמיד הדומיניונים רצו עצמאות (ניו זילנד, אוסטרליה) רוב מי ששלט בצורה כזו היו הבריטים.
2. פרוטקטורט- האירופים מקימים תחנת מסחר אך לא שולחים מתיישבים, ונוטלים לעצמם את הזכות להיות הפוסקים האחרונים במדינה. יש שליטה בשתי דרכים: שליטה ישירה, האירופאים עצמם שולטים בשטח או שליטה עקיפה כאשר באמצעות שליט מקומי ששוחד ומתפקד כשליט בובה. רוב תחנות המסחר מוקמות על החופים כך שערי הבירה מועברות לשם בסוג זה פעלו בעיקר הצרפתים
3. קון דומינין- שליטה משותפת של המדינה האירופאית ושל המדינה המקומית. כמו למשל, ראשות משותפת שהייתה קיימת בשתי מדינות, מצריים והודו, כי מדובר בשתי תרבויות ותיקות.
   \
   בדרום אמריקה יש סוג אחר של קולוניאליזם שהוא דרך השליטה בשווקים (גישת התלות לפיה המדינות האירופאיות שולטות באמצעות הכלכלה).

Question 5

בריטים

Answer 5

הבריטים הם דוגמא למעצמה אשר השליטה משטר קולוניאלי במדינות רבות באפריקה, ואסיה. הם ראו בקולוניאליזם רווח הדדי מאחר והכובשים ירוויחו את משאבי הטבע ואילו הנכבשים ירוויחו את ה”קדמה”. לרוב הם שימרו את המוסדות והמבנים המסורתיים והאליטות המקומיות על מנת למנוע תסיסה אך הם דאגו תמיד לקידום האינטרסים הבריטיים. המטרה העקרונית הייתה להכין את המדינה הנכבשת לעצמאות על ידי מנדט. הם השתמשו ב”מנדט כפול” לפיו האידיאולוגיה הבריטית כקולוניאליסטית הייתה-
1. עליונות מובהקת לאדם הלבן
2. מתוך כך, על הלבן לדאוג להנחות את סביבתו המקומית
כלומר, הבריטים יצאו מנקודת הנחה שהאדם השחור הוא נכשל והלבן הוא מצליח ועליהם להביא את הקידמה לכל העמים הנכבשים. אחת המדינות בהם השליטה שיטה מנדטורית של קון דומיניות הייתה הודו. הודו הייתה תחת שליטה של חברת הודו המזרחית שהייתה חברה בריטית. עם הזמן היא עברה לשלטון משותף של בריטניה והודו. המטרה של בריטניה היא “להכשיר” את הודו על ידי שליחת ילדים מוכשרים ללמוד בבריטניה בכדי לחזור חזרה להודו כאשר הם משכילים. בנוסף לכך, שינוי עקרונות מסורתיים לתועלת הבריטית.
ב1885 נוסד ארגון בשם הקונגרס הלאומי ההודי שהוא למעשה תנועה אנטי אימפראלית המתנגדת לאקטים מסוימים של בריטניה בהודו. הארגון יהפוך לתנועה הלאומית ההודית (אותה התנועה התפצלה בהמשך לתנועה הינדית ומוסלמית).

Question 6

הקולוניאליזם באיזשהו מובן פורר את עצמו,

Answer 6

הקולוניאליזם באיזשהו מובן פורר את עצמו, לקראת סוף המאה ה-19 הייתה התעוררות לאומית באירופה יחד עם הופעה של רעיונות ליברליים הכוללים זכויות אדם בתוכם. ההתעוררות הלאומית בפריפריה של העולם נעשה מאוחר יותר מבמערב, במובן כלשהו הרעיונות הלאומיות זרמו מהמדינות הכובשות למדינות הנכבשות, כלומר, במדינות הנכבשות החלו להופיע רעיונות של לאומיות וקמו תנועות לשחרור לאומי.
בנוסף, ניתן לראות שהקולוניות משתחררות בגלים של אחרי שתי מלחמות העולם, תנאי השחיקה והקושי אחרי המלחמות מאפשרים לתנועה לשחרור לאומי בארץ הנכבשת להצליח. המדינות משקיעות הרבה מאוד כסף ומשאבים על מנת לדכא התקוממויות ומבינות בסופו של דבר שעדיף להן להשקיע את המשאבים במדינותיהן עצמן במיוחד אחרי המשבר של המלחמה.