גישה לאי ספיקת לב Flashcards
(23 cards)
הגדרה לאי ספיקת לב
חוסר יכולת של הלב לספק את צרכי הגוף.
סינדרום- מכלול בעיות שגורם לתמונה קלינית. לכן צריך לשים לב לסימנים ולסימפטומים.
סיבות לאי ספיקת לב
- פגיעה במיוקארד- הכי נפוץ
- בעיה מסתמית
- בעיה בלב ימין
- בעיה בלב שמאל
- בעיה בפריקארד (נדיר)
- בעיה בשני צידי הלב (בדרך כלל יתחיל עם שמאל ויתקדם)

סיבות נפוצות לפגיעה במיוקארד
- אוטם- הכי נפוץ
- זיהומי (בעיקר ויראלי)
- קרדיומיופתיה
- פגיעות משניות : כימו, אלכוהול, שקיעה של חומרים (המוכרומטוזיס, ועמילואידוזיס)
- סוכרת יל”ד
קלאסיפיקציה של HF
- סיסטולי- בעיה בכיווץ- EF נמוך. יכול לקרות מMI, מיוקרדיטיס, אלכוהול. HFREF
- דיאסטולי- בעיה בהרפייה EF קבוע ואף גבוה . הולך על יל”ד, סכרת, שקיעה חומרים, קרדיומיופתיה רסטריקטיבית HFPEF
איזה עוד גורם חשוב מלבד הגורם המכני הוא חלק מהפתופיזיולוגיה?
מנגנוני הפיצוי.
הם מעמיסים יותר על הלב לטווח הבינוני- ארוך.
- מערכת סימפטטית פועלת
- RAS
- וזוקונסטריקציה
תסמינים של אי ספיקת לב
- אי תפקוד כללי
- קוצר נשימה במאמץ ובמחלה מתקדמת קוצר נשימה במנוחה
- קשיי נשימה במהלך הלילה- מאוד ספציפי וחשוב לאנמנזה
- אורתופנאה - קושי נשימה במהלך שכיבה (יש לשאול על מספר כריות)
- אצירת נוזלים- ברגליים ובבטן
- הפרעות קצב
- סינקופה
סימנים לאי ספיקת לב העולים בבדיקה פיסיקלית
- טאכיקארדיה
- JVP עולה
- חוד הלב מוסט שמאלה
- קול שלישי, רביעי Gallop Rhythm- ספציפי לCHF
- אוושות
- מיימת
- בצקת
- קור והזעה
סימנים קיצוניים של אי ספיקה
- הפרעות קצב (פגיעה מיוקארד עלולה לעורר שינויים חשמליים)
- בצקת ריאות
בדיקת הבחירה לHF
אקו, מגלים שם EF ורואים תפקוד של הלב.
BNP
- פפטידים קונטרה- רגולטורלים למנגנוני קומפנסציה של הלב באס”ק.
- כאמור, עולה באי ספיקה
- עוזר לשלול אך לא כל כך ספציפי ויכול להעלות בכל מני מצבים הקשורים ללחצי מילוי גדולים
אבחנה לאס”ק לב
- HFREF
- אנחנו צריכים 3 תנאים :
- סימנים קלאסיים; סימפטומים קלאסיים; EF נמוך מ35%
- HFPEF
- סימנים קלאסיים; סימפטומים קלאסיים; EF תקין
- להוכיח שיש צורה מבנית שמוכיחה את הפגיעה בתפוקת הלב
BNP
חלבונים נאטריאורטים. מופרשים מחללי הלב אל זרם הדם.
עולים כשלחצי המילוי עולים.
כשהם נמוכים סיכוי נמוך שמדובר בCHF.
טוב לשלילה, טוב למעקב.
לפי איזה מדד עושים קלאסיפיקציה של רמה תפקודית
NYHA (1-4. בין רמה אסימפטומטית לרמה מתקדמת שהחולה מרותק.
סיבות לעלייה בשכיחות אס”ק לב
- גיל
- גורמי סיכון
- התקפי לב
שכיחות 10% מעל גיל 80
מהלך של CHF
בעיה- עומס על בריאות הציבור בגלל האישפוזים החוזרים
הידרדרות במצב החולה בכל אישפוז בגלל היציאה מהאיזון

טיפול לאס”ק לב
- הטיפול ינתן לפי הstage שנמצא החולה- קשר קרוב לNYHA
- stage 1- גורמי סיכון בלבד- יש לעשות מודיפיקציה לאורח חיים
- stage 2- NYHA 1 אסימפטומטים ולוקחים ACEI ובטא בולקרים
- stage 3(2\3( -משתנים דיגוקסין וכו)
- stage 4- השתלה וכו
מהלך טיפול בחולה עם HFREF
- מתחילים עם בטא בלוקרים וACEI
- ממשיכים עם MRB (ספרינולקטון או אנאלפרון) שהם משתנים אוצרי אשלגן שמונעים פיברוזיס של הלב.
- אם גם זה לא עובד ממשיכים לARNI שזה שילוב של ניפרלזין אינהיבטור (מעלה BNP) וואלסרטן שזה ARB. מומלץ ונחשב מצוין
- ivadbradine תרופה מצוינת העובדת על התעלה (IF) בSAN וכך מורידה קצב לב. מומלץ לאנשים שלמרות הבטא בלוקרים נשארים על דופק מעל 75.
- ניתן לחשוב על דיגוקסין כמוצא אחרון.
advanced treatment in HF
- רה וסקולוריזציה
- טיפול בבעיה מסתמית אם זה הפתופזיולוגיה של המחלה (אאורטיק סטנוזיס קשה)
CRT
- קוצב שיוצר סנכרון בין שני החדרים (דרך הcoronary sinus) וגורם להם להתכווץ יחד
- מצב זה ימנע חוסר סנכרון במקרה של הפרעות הולכה וכך ימנע פגיעה משמעותית עוד יותר בתפוקת הלב
- טיפול יעיל, מוריד אשפוזים
- נציע טיפול זה לאנשים שמקבלים טיפול תרופתי מקסימלי וסובלים מבעיות הולכה- רואים QRS רחב וחוסר סינכרון LBBB
ICD
- דיבירילטור אינטרה קארדיאלי
- מונע הפרעות קצב במידת הצורך
- ככל שהפגיעה במיוקרד יותר גדולה כך הסיכוי להפרעות קצב יותר גדול
- לכל אחד עם מקטע פליטה של מתחת ל35 אחוז מגיעה המלצה למכשיר זה
- כמובן שיש סכנה בזיהומים ומכות חשמל שלא לצורך. עדיין מומלץ.
LVAD
- מכשיר שפעולתו היא לעקוף את הלב ולתת לו מנוחה.
- מין צינור ששואב דם מהחלק אחד של הלב ועוזר להזרים הלאה לגוף.
- ניתן לאנשים עם פרגונוזה של חצי שנה ומטה
- הסיכון המרכזי של מכשיר זה הוא שחלקו מחוץ לגוף ובכך מהווה נטייה לזיהומים
הטיפול הדפנטיבי לאי ספיקת לב הוא
השתלת לב.
יש בעיות אחרות- כמו זמינות, התמודדות עם שתל…
ואסקולופתיה
בעיה בלב מושתל. מחלה אוטואימונית הפוגעת בעורקים הקורונרים. מופיעה ואלאחר 10-15 שנים אך ללא פתרון