עקרונות בא.ק.ג Flashcards
(52 cards)
1
Q
מתי משתמשים באות קטנה ומתי באות גדולה ?
A
כאשר הגל עמוק נשתמש באות גדולה וכאשר הוא קטן נשתמש באות קטנה
2
Q
QRS מה כל אות אומרת
A
Q גל ראשון שלילי
R גל ראשון חיובי
S גל שני שלילי
3
Q
סיבות לסטיית ציר שמאלי
A
- אוטם תחתון (2,3,AVF שליליים) דוחק את הציר שמאלה
- חדר שמאלי גדול
- חלק ממקרי LBBB
- Left anterior hemiblock
- חלק ממקרי WPW
4
Q
סיבות לסטיית ציר ימנית
A
- left posterior hemiblock
- היפרטרופיה של חדר ימין
- אוטם צדדי
- RBBB (מקרים)
- ילדים ומתבגרים
- חלק מWPW
5
Q
סיבות לציר קיצוני
A
- טעות בהנחת חיבורים
- דקסטרוקרדיה
- מומי לב קוגניטלים (טרנספוזיציה)
- VT
6
Q
מתי גל הP משתנה לגמרי ?
A
- כאשר הגירוי החשמלי לא יוצא מהסינוס
- הוא לא משתנה בעקבות הQRS
7
Q
צ’ק ליסט להערכת אקג
A
- קצב ומקצב
- אינטרוולים (PR,QRS,QT)
- ציר
- P wave
- QRS
- ST
- T
- U
8
Q
ערכים של גודל בדף האקג
A
2 משבצות גדולות לציר הY יהיו מיליוולט אחד
משבצת גדולה אחת לציר האיקס יהיה 0.2 שניות
9
Q
סיבות לPR קצר
A
יש לציין שמרווח זה מציג את זמן ההולכה בעלייה
- AV node עובד מהר
- משהו עוקף את הAV
- טכיקרדיה עלייתית ממוקד קרוב למערכת ההולכה
- וירנט (קרדיו מיופתיה,צעירים)
- תקין צריך להיות בין 0.12-0.2) 3 ל5 משבצות קטנטנות.
10
Q
סיבות לPR ארוך
A
- הפרעה בהולכה בAV
- הולכה איטית בעלייה
- חסימה באחד מהBB
11
Q
QRS מורחב
A
תקין זה בין 0.06-0.1
- מורחב במידה קלה ( עד 0.12) חסימה של אחד מזרועות ההולכה)
- מורחב במידה רבה- חסימה של כל זרועות ההולכה, קוצב
12
Q
QT interval
A
מתחילת הQRS ועד גל T
מודדים את זה בL2 V5
QT מתוקנן צריך להיות בין 0.38-0.44
נוסחא: QT/שורש ריבועי של RR
13
Q
סיבות לQT ארוך
A
- congenital long QT
- , תרופות (class 1A\3 אנטידיפרסיים.
- מצבים מחיים
- הפרעות אלקטרוליטיות
- איסכמיה
- פאוכרומוציטומה
14
Q
סיבות לQT קצר
A
- הפרעות אלקטרוליטיות (היפרקלמיה, היפרקלצמיה, אצידוזיס)
- דיגוקסין
- short QT syndrome
15
Q
איך אמור להיראות גל P
A
- L2 מונו פאזי ולא ארוך מ0.12
- גובה עד 2.5 mv שתיים וחצי משבצות קטנות
- בV1 ביפאזי לא גבוה במיוחד לא רחב במיוחד
16
Q
ST elevation יכול לרמז על
A
אוטם
17
Q
ST depretion יכול לרמז על ?
A
איסכמיה
18
Q
איך תתבטא הגדלת חדר שמאל
A
- V1 גל S יהיה עמוק יותר
- V6 גל R יהיה גדול יותר
- גובה QRS גדול גבוה יותר
- לפעמים היפוך גל T המרמזה לזה שהחדר כל כך גדול עד לרמה האיסכמיה- נקרא לזה היפרטרופיה וסטריין
19
Q
איך נראה באקג LV Dilatation ?
A
- קומפלקס QRS גבוה אך ללא strain
- נובע ממצבים כמו אי ספיקה מיטראלית, AV שאנט, אי ספיקה אורטלית.
20
Q
קריטריונים לאבחנת היפרטרופיה של חדר שמאל
A
- S בV1 + גל R בV5\6 מעל 35 ממ (כל משבצת היא 5 ממ)
- S בV1 או R בV5\6 גדול מ30
- AVL > 11mm
- אחד מחיבורי הרגליים גדול מ20
21
Q
סימנים שמראים שהייתה הגדלה של שני חדרי הלב
A
LVH בנוכחות ציר ימני\ בגדלה עלייה ימנית
או
הגדלת עלייה ימין שמאלית בנוכחות ציר ימין
22
Q
קרטריוני לאבחנת LAFB
A
- סטיית ציר שמאלה
- גלל Q קטן בליד 1 וAVL
- R קטן ב2 3 וAVF
- QRS נורמלי
23
Q
קרטריונים לאבחנת LPFB
A
- סטיית ציר ימינה
- R קטן ב1 AVL
- Q קטן ב2 3 AVF
- שלילת היפרטרופיה של ימים
24
Q
הגדרה להפרעת קצב מהירה ?
A
מקור שהוא לא הSA node מכתיב את הקצב של הלב ויוצר קצב פתולוגי
25
על איזה שני הבדלים במסלול הre entry מסתמך
1. שונות בתקופה הרפקטורית
2. שונות במהירות ההולכה
26
הסבר פתולוגית הre -entry
1. פעימה מוקדמת זהו מצב מאוד שכיח בלב
2. כאשר פעימה מוקדמת פוגשת מסלול עם תקופה רפקטורית קצרה משאר הלב
3. תהיה הפעלה רק של מסלול זה
4. אולם כאשר היא מגיעה לאזור של המסלול עם התקופה הרפקטורית הארוכה היא מפעילה אותו מלמטה ומחזירה זרם במעלה הלב
כך נוצר מעגל של הולכות לא סדירות
27
SVT
* טאכיקרדיה ממקור על חדרי
* בדרך כלל קומפלקסים צרים בגלל שזה משתלט על מסלול הולכה קיים
28
AF
* פרפור עליות
* הקצב לא סדיר באופן בלתי סדיר
* צריך לעשות אבלציה למוקד
29
Atrial flutter
* קצב גבוה של זרמים היוצא מהעלייה
* הקצב נמוך מהקצב של AF
* לא סדיר באופן סדיר
* כל מס מסוים של פעימות יש פעימה שעוברת את הAV
* מנגנון רה אנטרי
* נראה כמו שיני מסור
30
AT
* מצב בו גורם אקטופי מכתיב את קצב הלב
31
איך יודעים שמדובר בAT ולא בST
שונות גל הP
קצב קבוע
32
AVRT- הגדרה
מסלול הולכה נוסף בין עלייה לחדר שיוצר הפרעה קצבית. כמו בWPW
33
CHADS VASC
מדד העוזר להחליט האם בטיפול בנוגדי קרישה התועלת עולה על הסכנה בדימום.
**מעריך את הסיכוי לשבץ**
* מין
* גיל
* אי ספיקת לב
* מחלות וסקולריות
* סוכרת
* יל"ד
* שבץ בעבר
34
איך תתבטא הגדלת עלייה ימין?
P גבוה מ 2.5 מ"מ ב II או גבוה מ 1.5 מ"מ ב V1
נקרא P פולומנלי
לידים: L2, V1
35
איך תתבטא הגדלת העלייה השמאלית?
* P ממושך מעבר ל 120 מילי-שניות (0.12 sec) בחיבורי הגפיים (בעיקר ןן) ומשונץ- דבשת
* חלקו הטרמינלי של P ב V1 שלילי. יותר שלילי מחיובי.
לידים: L2, V1
36
על איזה חיבורים מסתכלים לקביעת ציר לב?
* L1
* aVF
* לעיתים L2- בחשד לסטייה שמאלה
37
strain תבנית באקג
סימן של LVH. שילוב של:
* ST depression
* היפוך גלי T
38
איך נראה הגדלה של חדר ימין?
* V1 גל R גבוה
* AVR גם גל R גבוה
* V6 גל R קטן וגל S עמוק
39
RBBB
* וריאנט שיכול להיות נורמלי
* מאריך QRS
* אין סטיית צירים
* צורת M בV1
* צורת W בV6
* MirRoW
40
LBBB
* וריאנט לא נורמלי!
* קומפלקס QRS רחב
* צורת W בV1
* צורת M בV6
* WiLiaM
* סטיית צירים לפי הפסיקולה החסומה:
* כשהאנטריורית חסומה (נפוץ) סטייה שמאלה
* כשהפוסטריורית חסומה (נדיר) שטייה ימינה
41
סיבות לפגיעה בסינוס
אקסטרינזי:
* כמעט תמיד הואגוס
* קרוטיד סינוס היפרסנסיטיביטי (אחת הסיבות להתעלפות בגיל המבוגר)
* תרופות- ביטא בלוקר, אמיאודורון, קלציום בלוקרס.
* היפותירואידיזם
* OSA
* לחץ תוך גלגולתי מוגבר
* מחלות חום כמו טיפוס, הפטיטיס
אינטרינזי:
* Sick sinus syndrome- מדובר בניוון טבעי של הסינוס שקורה אצל כולנו במהלך החיים. אצל חלק זה קורה מהר יותר ואז נגדיר את זה כמחלת הסינוס החולה.
* אוטם תחתון- יש גירוי וגאלי חזק וברדיקרדיה, אבל זו תהיה ברדיקרדיה חולפת
* מצבים דלקתיים יכולים לפגוע בסינוס נוד
* מחלת ליים
* עמילואידוזיס
* Congenital heart disease- הרבה ממומי הלב מלידה מלווים גם בהפרעה בתפקוד הסינוס
* סינוס ברדיקרדיות גנטיות- יש אנשים למשל עם מוטציה בזרמים מסויימים בסינוס.
42
Escape באקג של ברדיקרדיה
הקוצב הראשי השתבש וקוצב אחר נכנס לפעולה.
מזהים את המקור של האסקייפ לפי המיקום שבו הוא התעורר באקג.
Junctional escape- אם המקור הוא AV node. אין גל P לפני.
43
2nd degree AV block, Mobitz type I (Wenckebach)
* חלק מהפעימות עוברות לחדר וחלק לא
* המרווח בין העלייה לחדר הולך ומתארך בהדרגה עד שפעימה אחת מתפספסת והמחזור הזה מתחדש
* המחלה היא ב-AV
44
1st degree AV block
PR מתארך
45
2nd degree AV block, Mobitz type II
* אין את האלמנט של ההתארכות ההדרגתית, מרווח PR קבוע וכל כמה מחזורים פעימה אחת מתפספסת
* הבעיה היא בסיבי פורקינייה
* קומפלקס QRS רחב
46
Complete AV Block
אין קשר בין גלי הP והחדר.
יש מקור אחר שגורם לפעימה של החדר. החדר עובד בקצב קבוע, שונה ולא קשור לקצב הקבוע של העלייה.
לפי רוחב הקומפלקס QRS אפשר לנסות להבין מאיפה האסקייפ. אם הקומפלקס רחב- מהחדר. אם צר- נודאלי.
47
acute PE באקג
•Acute right ventricular strain:
¡Right axis deviation
¡RVH+strain
¡RBBB
¡S1, Q3, T3
¡P pulmonale
¡Sinus tachycardia
¡Various ST-T changes , mainly V1 – V3
48
אמפיזמה באקג
מראה rS בלידי החזה V1-4
בדרך כלל זה רק ב1
49
אפקט דיגיטליס
קומפלקס ואחריו גל T שנראה כמו וי, רק הפוך. ביטוי לאפקט של דיגוקסין.
50
היפרקלמיה באקג
* פעילות עלייתית פוחתת וגל הP נעלם
* קומפלקס QRS מתרחב
* QT מתקצר- גל הT נדבק לQRS
* גלי הT נראים מחודדים
מצב סכנה
51
היפוקלמיה באקג
* QRS צר
* PR מתארך
* גל T משתטח
* צומח גל U גדול מאוד
* QT מתארך
52
J/Osborn Wave.
סימן להיפותרמיה
בנוסף רואים סינוס ברדיקרדיה
