נשימה Flashcards
דופק, ל״ד ומספר נשימות בהתאם לגיל
- פג
- גיל 0-3 חודשים
- 3-6 חודשים
- 6-12 חודשים
- 1-3 שנים
- 3-6 שנים
- 6-12 שנים
- 12 ומעלה
– טיפים לזכור ל״ד:
* מה ל״ד סיסטולי מיניאמלי בגיל 0-1 שנים?
* מה הלחץ דם הסיסטולי מגיל 1-10 שנים בערך
נשימות:
* פג - 40-70
* 0-3 חודשים - 35-55 נשימות
* 3-6 חודשים - 30-45 נשימות
* 6-12 חודשים - 25-40 נשימות
* 1-3 שנים - 20-30 נשימות
* 3-6 שנים - 20-25 נשימות
* 6-12 שנים - 14-22 נשימות
* מעל 12- 12-18 נשימות
דופק:
* פג 120-170
* 0-3 חודשים - 100-150 פעימות
* 3-6 חודשים - 90-120 פעימות
* 6-12 חודשים 80-120 פעימות
* 1-3 שנים 70-110 פעימות
* 3-6 שנים - 65-110 פעימות
* 6-12 שנים - 60-95 פעימות
* מעל 12 - 55-85 פעימות
ל״ד:
* 65/40
* 75/50
* 80/60 - בגיל 3-6 חודשים
* 90/60 בגיל 6-12 חודשים
* 100/60 - בגיל 1-3 שנים
* 105/65 - בגיל 3-6 שנים
* 110/75 - בגיל 6-12 שנים
* 120/80 - בגיל 12 ומעלה
- מגיל 0-1 שנים - סיסטולי מעל 60
- גיל 1-10 - סיסטולי גיל* 2 ועוד 70
קליניקה של מחלות נשימתיות:
* איך יהיה האינספיריום/האקספיריום בחסימת דרכי אוויר מחוץ לבית החזה?
* איך יהיה האינספיריום/האקספיריום בחסימת דרכי אוויר בתוך בית החזה?
– בדיקה גופנית:
* איזה רכיב של בדיקת הריאות הוא פחות בשימוש בילדים קטנים?
– מעבדה:
* מה הלחץ החלקי של חמצן המינימאלי שנרצה לראות בבדיקת גזים?
* איזה pco2
יחשב לא תקין?
– הדמיה - כותב רק על הדמיות שלא ידעתי
* צילום סינוסים - האם עוזר באבחנת סינוסיטיס?
* מתי נעשה? - 3
– נפחי ריאה שלא ידעתי:
* מה זה expiratory reserve volume?
* inspiratory reserve volume
* functional residual capacity
* inspiratory cacpacity
– דימות ברונכיאליות
* אם עושים דגימת ליחה ברונכיאלית עם ברונכוסקופיה או אמצעי אחר ואין פולימורפונוקלאריים האם סביר שזה זיהום חיידקי?
* למה מכוון הימצאות אאוזינופילים רבים?
* למה מכוונים מאקרופגים רבים?
– בדיקות פולשניות
* מה 2 הסיבוכים הכי שכיחים בברונכוסקופיה?
* איזה ברונכוסקופיה מתאימה להוצאת גוף זר - קשיחה או גמישה?
* איזה ברונכוסקופיה יותר גורמת לבצקת בלרינקס - קשיחה או גמישה?
- מחוץ לבית חזה - אינספיריום מוארך
- מחוץ - אקספיריום מוארך
– בדיקה גופנית - ניקוש פחות יעיל
– מעבדה
* 85 ממ״כ
* 45 ומעלה
– הדמיה
* צילום סינוסים לרוב לא עוזר באבחנה של סינוסיטים
* נעשה רק לפני ניתוח, חשד לסיבוך או סינוסיטים חוזרת
– נפחי ריאה
* erv - הנפח שאפשר לנשוף אחרי שנשפנו את הטידל ווליום
* irv - הנפח שאפשר לשאוף אחרי ששאפנו את הטידל ווליום
* frc - erv + rv - בעצם מה שנשאר בריאות אחרי שנשפנו את הטידל ווליום
* ic - מה שנשאר לשאוף אחרי שנשפנו החוצה את הטידל ווליום - בעצם tv + irv
– דימות ברונכיאלית
* לא
* אלרגי
* דרכי אוויר מאוד רגישות לאחר זיהום - יכול לגרום לשיעול ממושך
– פולשני
* היפוקסמיה חולפת וברונכוספאזם/לרינגוספאזם
* קשיחה
* קשיחה
שיעול כרוני/חוזר
– מה האטיולוגיה הכי שכיחה לזה בילדים?
– מה זה habit cough/somatic cough disorder?
* כמה זמן נמשך?
* מתי נוטה להרגע? - 2
* טיפול אפשרי - 3
* האם לרוב לילד יש בעיות רגשיות?
סטרידור:
– מדובר בקול אינספירטורי או אקספירטורי?
– אטיולוגיות
* מה הגורם הזיהומי הכי שכיח?
* אטיולוגיות מולדות (כללי)?
* אטיולוגיות נרכשות (כללי)
– רמזים:
* למה מכווין סטרידור שמחמיר בשכיבה?
* למה מכווין סטרידור שמלווה בדיספגיה?
* למה מכווין סטרידור שמלווה בצרידות?
* סטרידור שמופיע לסירוגין יחד עם צפצופים סביב מאמץ גופני אך לא מגיב לברונכודילטורים - למה מכוון?
– מה לרוב הבדיקה ההדמיית איתה הראשונית אותה נעשה?
– קול אינספירטורי
– אטיולוגיות
* croup
* חסימות והפרעות בדרכי הנשימה העליונות
* גוף זר
– רמזים:
* מחמיר בשכיבה - מלציה של דרכי הנשימה
* סטרידור + דיספגיה - vascular ring
* סטרידור + צרידות - הפרעה במיתרי הקול
* סטרידור שמופיע לסירוגין + צפצופים וללא תגובה לברונכודילטורים - דיספונקציה של מיתרי הקול
– לרוב נעשה לרינגוסקופיה
sirs - sudden infant death syndrome:
– מה זה? איך מוגדר? (עד איזה גיל יכול להתרחש)
– במה שונה מ suid?
– באיזה גיל זו הסיבה השכיחה ביותר למוות של ילדים?
– ממצאים פתולוגיים שנמצאו בשכיחות גבוהה בילדים עם sirs
* ממצא עורי?
* ממצא ריאתי?
* האם נמצאו שינויים מוחיים? מה למשל?
– גורמי סיכון
** גורמי סיכון אימהיים
– 3 צריכה של חומרים
* במיוחד איזה סם?
– מעמד סוציואקונומי והשכלה של האם
– יותר בזוגות או אימהות חד הוריות
– גיל של האם
– מצב תזונתי
** גורמי סיכון לפני הלידה
– מרחק בין הריונות
– הורמון שהיה גבוה ברחם
– הרגל של האמא כשהתינוק היה ברחם
– סיבוך גניקולוגי
** גורמי סיכון אחרי הלידה
– איזה מין וגיל
– מוצץ?
– הנקה?
–תנוחת לינה
– משטח וסביבת לינה - 3
– עונה
– חשיפה
* בעיקר של האם או האב?
– אופן גדילה
– מערכת חיסון
– לינה באותו חדר עם ההורים
– אירוע רצנטי?
** גורמי סיכון גנטיים
– הפרעות באיזה תעלות? - 2
– הפרעות באיזה נוירוטרנסמיטורים - 2
– גורמי סיכון משמעותיים ל sirs
* היסטוריה משפחתית?
* גיל היילוד?
– האם אפניאה של פגות מעלה את הסיכון?
– מוות של תינוק עד גיל שנה ללא סיבה ברורה גם לאחר בדיקה מקיפה ונתיחה לאחר המוות
– sudden uexpected infant death - כולל כל מוות מפתיע ופתאומי של תינוק אך כולל גם מוות עם ובלי הסבר
– הסיבה השכיחה ביותר למוות ילדים בגילאים 1-12 חודשים
– ממצאים פתולוגיים בשכיחות גבוהה בילדים עם sids:
* פטכיות
* בצקת ריאות
* שינויים מוחיים למשל בגרעין הארקיואייט
– גורמי סיכון:
** אימהיים
– אלכוהול, סמים (קוקאין, הרואין), עישון
* במיוחד אופיטיים
– מעמד סוציואקנומי והשכלה נמוכה
– אמא חד הורית
– אמא צעירה
– מצב תזונתי ירוד
** לפני הלידה
– רמות אלפא פטו גבוהות
– מרווח צר בין הריונות ומספר הריון גבוהה
– עישון בהריון
–iugr
** אחרי הלידה
– זכרים עד גיל חצי שנה
– היעדר שימוש במוצץ
– היעדר הנקה
– שינה לא על הגב
– שינה על משטח רך, עם עוד חפצים בסביבה, לא במיטה או במיטה עם עוד אנשים
– חורף
– חשיפה לעישון (בעיקר אימהי)
– ftt
– לינה באותו חדר עם ההורים - גורם מגן
– זיהום רצנטי
– דיכוי חיסוני
** גנטי
– מוטציות בתעלות אשלגן או נתרן שיכולות לגרום ללונג קיוטי או שורט קיוטי סינדרום
– הפרעות בנוירטרנסמיטורים סרטונין ואדרנלין שמבקרים את הדרייב הנשימתית
– גורמי סיכון משמעותיים
* אח שמת מ sids
* יילוד פג
– אפניאה של פגות לא מעלה את הסיכון
sids - המלצות למניעה:
– תנוחת שינה
– מיקום המיטה
– אופי המזרון
– חפצים נוספים במיטה
– האם לישון עם עוד אנשים במיטה?
– תזונה ליילוד?
– לבוש לקראת השינה
– מוצץ?
– עישון?
– חיסונים
– טיפול פרה נטאלי
– ניטור נשימתי של התינוק?
– עטיפת התינוק בלילה?
– שינה על הגב
– מיטה בחדר עם ההורים אבל - מזרון קשה, בלי עוד חפצים ובלי עוד אנשים
– הנקה לפחות עד גיל חצי שנה ושימוש במוצץ
– לבוש לא חם מידי לפני השינה
– הימנעות מעישון בהריון וליד הילד
– חיסונים מלאים לילד
– הקפדה של האם על טיפול פרה נטלי מתאים
– ניטור נשימתי של היילוד - רק במקרים מסויימים
– עטיפת התינוק בלילה רק בשמיכה דקה ורק כאשר הוא עוד לא יודע להתהפך
BRUE
– מה ראשי התיבות?
– האם מעלים סיכון ל sids
– קליניקה
* באיזה גיל קורה?
* כמה זמן נמשך?
* איזה 4 ביטויים קליניים יכולים להיות במהלך האירוע?
– אבחנה:
* האם זו אבחנה שבחיוב או בשלילה?
* מה חייב להיות הסטטוס הבריאותי של הילד לפני כן?
– קיום של אחד מהבאים מגדיר את הברו בסיכון גבוה לכך שיחזור/לילד יש בעיה משמעותית ברקע
* גיל הילד
* שבוע לידה
* גיל הילד מתוקנן לשבוע לידה
* איזה מספר אירוע זה
* משך האירוע
* ממצאים באנמנזה/בדיקה גופנית
* צורך בהחייאה
– אבחנה מבדלת
* breath holding spells הם ממצא שפיר לחלוטין - מה סדר האירועים שיחשיד אותנו לברת׳ הולדינג ספלז ולא ל-ברו
* הפסקות נשימה של כמה שניות הן תקינות סביב הירדמות והתעוררות?
* איך gerd
יכול לגרום להסתמנות דומה?
* apnea of prematurity - באיזה גיל קורה ועד איזה גיל לרוב?
* זיהום באיזה 2 וירוסים יכול לגרום לאירועי אפניאה לפני שמתחילה תמונה קלינית מלאה של זיהום?
– breif resolved unexplained events
– לא מעלים סיכון ל sids
– קליניקה:
* קורה עד גיל שנה
* לרוב נמשך פחות מ30 שניות
* מלווה בהכחלה/חיוורון, שינוי דופס נשימה/עצירת נשימה, שינוי טונוס שרירי (היפר או היפר) וירידה בתגובתיות
– אבחנה
* אבחנה שבשלילה
* בילד שקודם לכן היה בריא
– high risk brue - any of the following
* ילד מתחת לגיל 60 ימים
* שבוע לידה לפני 32ֿ
* גיל לידה מתוכנן מתחת ל45 שבועות
* אירוע לא ראשון
* משך של יותר מדקה
* ממצאים מחשידים לפתולוגיה באנמנזה או בדיקה
* היה צורך בהחייאה
– אבחנה מבדלת
* תינוק בוכה, לאחר מכן עוצר נשימה ומכחיל ואז מתאושש
* 20 שניות
* אחרי הקאה בגלל גרד יכול להיות לרינגוספזם שיגרום לחנק זמני
* apnea of prematurty - בפגים עד גיל מתוקנן 43 שבועות
* זיהום בשעלת או rsv
brue - בירור
מעבר לאנמנזה ובדיקה גופנית
– 3 בירורים שנשקול בחולים שמסווגים כ״סיכון נמוך״ במידה והאנמנזה או הבדיקה מכוונת לכך
* 1 בדיקה זיהומית
* 1 בדיקה קרדיאלית
* 1 בדיקת ניטור
* האם חובה לעשות בירור בילדים בסיכון נמוך?
– בירורים שנשקול בחולים שמסווגים בסיכון גבוה - 6
* 1 הדמיה
* 1 ניטור
* 1 נוירולוגי
* 1 אאג
* 1 ריאות
* 1 קלינאית תקשורת
– ניהול
* האם מומלץ לפנות ילד לאחר אירוע כזה לבית חולים?
* האם לרוב אחרי אירוע כזה מתגלה הפרעה משמעותית של הילד?
* מה מומלץ ללמד את ההורים?
– סיכון נמוך
* השגחה קצרה לניטור סטורציה
* בדיקה לשעלת ווירוסים רפירטוריים אחריים אם הילד נחשף ואינו מחוסן
* אק״ג לזיהוי קיוטי ארוך במיוחד אם יש היסטוריה משפחתית
* לא
– סיכון גבוה
* הדמיית ראש לזיהוי סימני התעללות
* אשפוז לצורך ניטור סטורציה וקרדיאלי
* הערכה נוירולוגי + eeg - בשאלה לפרכוס
* הערכת אא״כ בשאלה לברנכו/לרינג׳מלציה
* הערכת נשימה בשינה בשאלה לסילפ אפניאה
* הערכת קלינאית תקשורת בשאלה לאספירציות והפרעות בבליעה
– שנוי במחלוקת, בחולה בסיכון גבוה יותר הגיוני
– לרוב לא יתגלה משהו פתולוגי
– מומלץ ללמד את ההורים לעשות cpe
סינוסיטיס
— אפידמיולוגיה
* מה 2 קבוצות המחוללים העיקריות לסינוסיטיס
* איך מוגדר סינוסיטיס אקוטי, סאב אקוטי וכרוני?
* גורמי סיכון לסינוסיטיס חיידקית
– זיהום קודם?
– מחלה באף?
– חשיפה?
* גורמי סיכון לסינוסיטיס כרונית
– הפרעות חיסוניות - 3
– הפרעות גנטיות - 2
– הפרעות אנטומיות - 2
– בעיית גסטרו?
* איזה 2 פגיעות עיקריות במערככת החיסון מהוות גורם סיכון לסינוסיטיס פטרייתית?
— פתופיזיולוגיה
* איזה 2 סינוסים קיימים כבר בלידה? איזה מהם נפתח לאוויר העולם רק בגיל יותר מאוחר ואיזה גיל?
* מאיזה גיל יש סינוסים ספנואידלים ופרונטליים?
— אטיולוגיה
* מה 3 החיידקים השכיחים שגורמים לסינוסיטיס?
* אם מדובר בסינוסיטיס כרונית איזה עוד חיידק שכיח?
— אפידמיולוגיה
* וירוסים
* חיידקים
* אקוטי - עד 30 יום, סאב אקוטי - 30-90 יום, כרוני - מעל 90 יום
* גורמי סיכון לסינוסיטיס חיידקית
– זיהום ויראלי קודם אפר רספירטורי
– נזלת אלרגית
– עישון
* גורמי סיכון לסינוסיטיס כרונית
– חסר iga, igg, בעיה בפגוציטוזיס
– cf, pcd
– פוליפים באף, חיך שסוע
– gerd
* נוטרופניה ולימפופניה
— פתופיזיולוגיה
* מקסלרי - אך נפתח לעולם רק בגיל 4 שנים, אתמואידלי - פתוח מהלידה
* ספנואידלי - גיל 5 שנים
* פרונטלי. - גיל 7-8
— אטיולוגיה
* המופילוס, פניאומוקוק, מורקסלה
* cons
סינוסיטיס - המשך
— קליניקה:
* תסמין אפי?
* איזה סוג של נזלת תצא?
* האם יהיה חום?
* האם כאבי ראש ופנים הם שכיחים בילדים?
— אבחנה:
** מה יחשיד לסינוסיטיס חיידקית
– מבחינת משך התסמינים
– נוכחות תסמינים סיסטמיים - 2 ומשכם?
– מהלך המחלה?
– מה הגולד סטנדרט לאבחנה מיקרוביולוגית?
– האם מומלץ להשלים הדמיה בכל ילד?
— טיפול
* האם טיפול אנטיביוטי מומלץ באופן גורף?
* למי מומלץ לטפל אנטיביוטית - 2
* מה הטיפול אנטיביוטי קו ראשון?
* ומי שאלרגיה לא קשה לפנצילין?
* ומי שאלרגיה קשה לפנצילין?
* מה לרוב משך הטיפול?
** 5 אינדיקציות לטפל באוגמנטין ולא אמוקסיצילין
– טיפול אנטיביוטי לאחרונה
– איפה הילד לומד
– גיל
– חומרת הסינוסיטיס
– תגובה לטיפול
* מה הטיפול המתאים לסינוסיטיס פרונטלית?
* חולה שלא הגיב לטיפול בסינוסיטיס - מה לרוב נעשה?
* ואם לא הגיב גם לאנטיביוטיקה קו שני?
— קליניקה
* גודש באף
* נזלת מוגלתית
* חום
* לא
— אבחנה
* תסמינים של זיהום אפר רספירטורי יותר מ-10 ימים
* תסמינים קשים של חום מעל 39 ונזלת מוגלתית מעל 3 ימים
* הקלה ראשונית ואז החמרה
* הגולד סטנדרט לאבחנה מיקרוביולוגית היא אספיריה מהסינוס אבל לא נעשה באופן רוטיני
* לא נשלים בכל ילד הדמיה - רק בחשד לסיבוך או חוסר תגובה לטיפול
— טיפול:
* לא מומלץ לטפל באופן גורף, אלא רק במקרים קשים או שלא עוברים
* הטיפול קו ראשון הוא אמפיצילין ואם אלרגיים אז זינט או לבופלוקסצין
* לרוב טיפול של 7-10 ימים
* טיפול באנטיביוטיקה ב-3 החודשים האחרונים, גיל מתחת לשנתיים, ילד לומד במעון, סינוסיטיס חמורה או היעדר תגובה לטיפול קודם תוך 72 שעות - נטפל באוגמנטין
* בסינוסיטיס פרונטלית בשל הסכנה שיגיע למוח - טיפול באשפוז עם צפטריאקסון
* אם אין תגובה לטיפול לרוב נרחיב משטר אנטיביוטי ואם עדיין אין שיפור אז הדמיה/תרבית מהסינוסים
סינוסיטיס:
– אינדיקציות להפניה למומחה אא״ג
* הקליניקה - 4
* סוג המחולל?
* מצב חיסוני/בריאתו של המטופל - 2
* הפרעה אנטומית
* תדירות ההתקפים ומשך המחלה?
– סיבוכים
* אבצס אורביטלי/פרה-אורביטלי - לרוב קורה כשבאיזה סינוס הסינוסיטיס?
* סיבוכים מוחיים? - 4
* מה זה pott puffy tumor?
– קליניקה חמורה: חום מעל 39, סימנים מניג׳יאליים, כאב ראש קשה, הפרעות בראייה
– מחולל עמיד או לא שגרתי
– מטופל עם קו-מורבידיות רבות או דיכוי חיסוני
– הפרעות אנטומיות בסינוסים
– מחלה כרונית או מעל 3-4 התקפים אקוטיים בשנה
– אתמואידלי
– אבצס, מנינג׳יטיס, סאב דורל אמפיאמה, קברנוס סינוס תרומבוזיס
– אוסטאומיאליטיס בעצם הפרונטלית
אבצס רטרו-פרנג׳יאלי ולטראל פרנג׳יאל (לטראל פרינג׳יאל = פרה פרינג׳יאל)
* באיזה גיל בעיקר מתרחש?
* על מה יתלוננו המטופלים?
* על כאב באיזה עוד איזור יתלוננו ילדים עם אבצס רטרו-פרינג׳יאלי?
* מה נראה בבדיקה גופנית בכל אחד?
* איך לרוב נאבחן?
* איך לרוב עושים אבחנה דפנטיבית + מיקרוביולוגית?
* לרוב פולי או מונומיקרוביאלי
** טיפול
– מה הטיפול האנטיביוטי - 2
– האם לרוב לנקז?
– מתי חובה?
** סיבוכים
– לאיזה 3 מיקומים יכול להתפשט הזיהום?
– מה זה סינדרום למייר? מה הטיפול האנטיביוטי - 2 אפשריות
– על איזה מבנים יכול להפעיל לחץ - 2
- עד גיל 3-4 שנים
- המטופלים יתלוננו על כאב גרון
- כאב צוואר או טורטיקוליס
- בנוסף בבדיקה ניתן יהיה לראות בלט של הקיר האחורי או הלטראלי של הפרינקס בהתאמה
- האבחנה לרוב היא ע״ש סיטי
- אבחנה דפנטיבית + מיקרוביולוגית היא ע״י אספירציה וניקוז של הבלוטה
- לרוב מדובר בזיהום פולי-מיקרוביאלי
** טיפול
- אמפיצילן סולבקטאם/קלינדה + צפטריאקסון
- לרוב גם ננקז, אם יש קושי בנשימה או כישלון טיפול אנטיביוטי
** סיבוכים
– יכול לגרום לאספירשיין פניאומוניטיס
– מדיאסטיניטיס
– תרומבופלביטיס של הוריד הג׳ולארי ויצירת סינדרום למייל - טיפול בפנצילים/צפטריאקסון
– יכול להפעיל לחץ על הקרוטיד או על דרכי הנשימה
אבצס פרי-טונזילארי
– לרוב זה סקוולה של איזה זיהום?
– איזה תסמינים יהיו חוץ מתסמינים רגילים של דלקת גרון?
– מה ניתן לראות בבדיקה גופנית?
– איזה בדיקת הדמיה לרוב נשתמש כדי לאבחן?
– מי 2 החיידקים העיקריים שגורמים לזה?
– טיפול
* מאיזה 2 מרכיבים מורכב הטיפול?
* איך לרוב מתבצע הניקוז?
* מתי נשקול כריתת שקד כחלק מהטיפול - 3 אפשרויות
* מה הסיבוך העיקרי?
– לרוב סקוולה של פרנגיטיס
– בנוסף יהיה טריזמוס, הוט פוטטו ספיץ׳, ריור
– הטיה של האנבל
– us
– gas, אנאירוביים
– אנטיביוטיקה + ניקוז במחט
– כריתה: סיבוכים של אבצס, אבצסים או זיהומים חוזרים, אין הטבה אחרי 24 שעות של אנטיביוטיקה + ניקוז במחט
– אספירשיין פניאומוניטיס
זיהומים של דרכי הנשימה העליונות
1. croup
– אפידמיולוגיה
* באיזה גיל שכיח?
* יותר בנשים או גברים?
* מה המזהם השכיח?
– קליניקה:
* מה התסמינים הראשונים שמופיעים (כללי)
* איזה תסמינים קלאסיים מופיעים לאחר מכן - 2
* מתי התסמינים נוטים להחמיר?
* על מה מעיד אם יש כיחלון או דה-סטורציה?
– אבחנה:
* איך לרוב נעשית האבחנה?
* מה רואים בצל״ח?
– טיפול
* מה עיקר הטיפול?
* 3 אינדיקציות למתן אפינפרין
– מה הסיבוך העיקרי?
– מה זה spsmodic croup
- CROUP
— אפידמיולוגיה
* שכיח בגיל 3-5, יותר בבנים
* המזהם הכי שכיח הוא פרה-אינפלואנזה
— קליניקה
* לרוב יופיע פרודרום של זיהום אפר רספירטורי
* בהמשך יופיע השיעול הנבחני הקלאסי של קרופ עם קוצר נשימה
* התסמינים נוטים להחמיר בלילה
* דה-סטורציה, כיחלון או טכיפניאה מוגזמת - יכולים להעיד על כשל נשימתי
— אבחנה
* האבחנה היא קלינית
* ניתן לראות בצל״ח steeple sign
מעין היצרות של הטרכיאה באיזור הלרינקס בצילום אנטריורי
— טיפול:
* הטיפול הוא בסטרואידים פומיים - דקסה מתזון
* בחולה עם סטרידור בינוני חמור, היפוקסיה או קשיי נשימה ניתן אינהלציות אפינפרין
– הסיבוך העיקרי הוא טרכאיטיס חיידקית משנית
– spasmodic croup - תמונה קלינית דומה אך ללא פרודרום אפר רספירטורי כאשר לא ברור אם האטיולוגיה היא ויראלית או אלרגית
זיהומים בדרכי הנשימה העליונות
2. אפיגלוטיטיס
– אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* לרוב זיהום חיידקי או ויראלי?
* מי היה המחולל השכיח בעבר?
* מי המחוללים השכיחים היום - 4
* יותר שכיח בילדים או מבוגרים?
– קליניקה
* מה התלונה העיקרית?
* תסמינים בנוסף לכאב גרון - 3
* האם המטופל יראה חולה?
* מחלה אינדולנטית או שמתקדמת מהר?
* באיזה תנוחה יהיה החולה?
* באיזה תנוחה יסרב להיות?
* באיזה שלב יהיה סטרידור?
– אבחנה:
* מה ניתן לראות בצל״ח?
* איך לרוב מאבחנים?
– טיפול:
* מאיזה פעילויות יש להימנע?
* מה הדבר הראשון שעושים?
* טיפול אנטיביוטי אפשרי - 2
* מתי נותנים פרופילקסיס לבני בית? - 2
* איזה טיפול נותנים?
- אפיגלוטיטיז
– אפידמיולוגיה:
* לרוב זיהום חיידקי
* בעבר היה שכיח המופילוס, אך מאז החיסון: gas, pneumococ, staph aeurus & non typeble hemophilus
* כיום אחרי החיסון - יותר שכיח במבוגרים
– קליניקה
* התלונה העיקרית היא של כאב גרון
* מלווה בקוצר נשימה, קושי בבליעה, ריור
* המטופל יראה חולה, המחלה תחריף ותתקדם באופן מהיר
* החולה יהיה בתנוחת טרייפוד עם הצוואר בהיפראקסטנציה
* המטופל יסרב לשכב על הגב
* סטרידור יופיע רק בשלב מאוחר
– אבחנה:
* צל״ח ניתן לראות thumb sign
* אבחנה סופית בלרינג׳סקופיה שמדגימה דלקת של הלרינקס
– טיפול
* אינטובאציה
* צפטריאקסון או מרופנם
* אם יש ילדים קטנים לא מחוסנים או מדוכאי חיסון נותנים פרופילקסיס בריפמפין
זיהום בדרכי הנשימה העליונות
3. טרכאיטיס:
– אפידמיולוגיה
* גיל שכיח?
* יותר בנים או בנות?
* מה המחולל השכיח?
– קליניקה:
* מה לרוב מקדים הופעת זיהום זה?
* מה הסימנים הקליניים העיקריים - 2
* האם יהיה מסוגל לשכב על הגב?
– איך עושים את האבחנה?
– טיפול
* מה הטיפול האנטיביוטי - 2 אפשרויות
* עוד טיפול שהרבה פעמים צריך?
– סיבוכים:
* זיהום ריאתי שיכול לגרום.?
* סינדרום סיסטמי שיכול להיגרם?
- טרכאיטיס
— אפידמיולוגיה
* שכיח בגיל 5-7
* יותר בבנים
* המחולל השכיח הוא בסטאפ ארוס
— קליניקה
* זיהום אפר רספירטורי
* קוצר נשימה משמעותית אך ללא ריור
* המטופל יוכל לשכב על הגב
* לרוב אבחנה קלינית
– - אבחנה קלינית של מטופל עם חסימה של דרכי אוויר עליונות, חום אך ללא אפיגלוטיטיס
– טיפול
* צריך לשקול אינטובציה הרבה פעמים
* כיסוי אנטיביוטי בונקו או קלינדה + צפטריאקסון
– סיבוכים
* דלקת ריאות
* tts
הפרעות מולדות בדרכי הנשימה העליונות:
* מה הסיבה השכיחה ביותר לסטרידור מולד?
* הסיבה השניה הכי שכיחה
1. לרינגומלציה:
* מה זה?
* איך יסתמן?
* הסטרידור מופיע באינספיריום או אקספיריום?
* מתי הסטרידור מחמיר? (איזה פעולות)
* עד איזה גיל נוטה להחמיר? ואחר כך משתפר?
* איזה הפרעה אחרת יכול להחמיר?
* איך מאבחנים?
* איזה עוד בדיקה נהוג להשלים ברגע שיש לרינגומלציה?
— טיפול
* האם לרוב מצריך טיפול?
* איך מטפלים ברפלוקס אם יש בנוסף?
* אם חמור - מה הטיפול?
- לרינגומלציה
- sub glottic stenosis
- לרינגומלציה
* חולשה של סחוס הלרינקס כך שהוא קורס בעת נשימה
* התסמין הקלאסי הוא סטרידור אינספירטורי שמחמיר כאשר הילד בוכה או נרגש
* לרוב מתחיל בשבועיים הראשונים לחיים ואז מחמיר עד גיל 6 חודשים ואחר כך משתפר
* יכול להחמיר רפלוקס
* אבחנה בלרינגוסקופיה
* נהוג גם להשלים ברונכוסקופיה כי לעיתים מגיע עם מומים יותר תחתונים
— טיפול
* לרוב לא מצריך טיפול
* ppi
* ניתוחי
הפרעות מולדות בדרכי הנשימה העליונות
2. sb glottic stenosis:
* איך מתייצג?
* הסטרידור מופיע באינספיריום או אקספיריום?
* מתי הסטרידור נוטה להחמיר?
* איך מאבחנים?
– טיפול
* טיפול לא ניתוחי - 2
* טיפול ניתוחי?
* לרוב כשההיצרות היא מעל כמה אחוזים יש צורך בהתערבות?
- sub glottic stenosis
* סטרידור אינספירטורי או בי פאזי
* הסטרידור נוטה להחמיר בעת זיהום
* אבחנה בלרינגוסקופיה
– טיפול
* הרחבה פניאומטית או בלייזר
* ניתוח
* לרוב צריך התערבות כשההיצרות מעל 50%
הפרעות מולדות בדרכי הנשימה העליונות
3. שיתוק מיתר קול
* מה האטיולוגיה השכיחה לשיתוק חד צדדי?
* מה האטיולוגיה השכיחה לשיתוק דו״צ?
* מה הקליניקה העיקרית של שיתוק חד צדדי?
* מה הקליניקה העיקרית של שיתוק דו״צ?
– טיפול
* שיתוק אדיופטי בילדים לרוב עובר תוך _____ חודשים, אם לא עובר עד גיל _____ כנראה שלא יעבור
* מה ניתן לעשות כדי להפחית אספירציות בשיתוק חד צדדי?
* טיפול אפשרי בשיתוק דו״צ?
- שיתוק מיתר קול
– חד צדדי - לרוב אאטרוגי יתבטא באפירציות ושיעול
– דו״צ - לרוב משני להפרעה נוירולוגית - המטופל לא יוכל לדבר
— טיפול
* שיתוק אדיופטי יכול לעבור אחרי 6-12 חודשים, אם לא עבר עד גיל 2-3 שנים לא יעבור
* שיתוק חד צדדי אפשר להזריק בוטוקס כדי לסגור את המיתר המשותק וכך למנוע אספירציות
* טרכיאוסטום אפשרי בשיתוק דו״צ
הפרעות מולדות בדרכי הנשימה העליונות:
4. המנג׳יומה
* האם סיבה נדירה או שכיחה?
* איפה ממוקמת ההמנג׳יומה?
* לרוב יש גם המנג׳יומה עורית?
* האם לרוב מי שיש המנג׳יומה עורית תהיה גם המנג׳יומה סאב גלוטית?
* כשיש המנג׳יומה באיזה מיקום צריך לחשוד בהמנג׳יומה סאב גלוטית?
* באיזה סינדרום שכיח המנג׳יומה סאב גלוטית?
* מה התסמין העיקרי?
* הסטרידור הוא אינספירטורי או אקספירטורי?
* לרוב באיזה גיל מתחיל?
– טיפול:
* טיפול מקומי?
* טיפול סיסטמי?
* האם ניתן רק לעקוב במקרים קלים?
* פיתרון במקרים קשים?
- המנג׳יומה:
* נדיר
* סאב גלוטית
* לרוב יש המנג׳יומה עורית, אך נדיר שלמי שיש המנג׳יומה עורית יש גם המנג׳יומה סאב גלוטית (פרט להמנג׳יומה בסנטר שאז צריך לחשוד)
* phaces
* סטרידור בי פאזי או אינספירטורי
* מתחיל בגיל 2-6 חודשים כשההמנג׳יומה קצת צומחת
– טיפול
* סטרואידים בהזרקה
* פרופרנולול - לא מאוד מוצלח
* ניתן רק לעקוב במקרים קלים
* לעיתים במקרים קשים צריך טרכיאוסטומיה
הפרעות מולדות בדרכי הנשימה התחתונות - טרכאומלציה וברונכאומלציה
– אפידמיולוגיה?
* מה זה ראשוני? באיזה תינוקות יותר שכיח?
* ברונכו/טרכאומלציה שניונית:
– סיבה וסקולרית
– מום מולד של הטרכיאה
– לאחר ניתוח
— קליניקה
* מה הקליניקה העיקרית ?
* איך מאבחנים?
— טיפול
* האם לרוב צריך טיפול?
* איזה אינהלציה יכולה לעזור?
* האם בטא אגוניסטים יעזור?
* טיפול במקרים קשים?
ברונכומלאציה וטרכאומלציה
* ראשוני - בגלל חולשה של הסחוס
* שניוני לוסקולר רינג שלוחץ, חסר סחוס בגלל טיאי פיסטולה, אחרי השתלת ריאה
— קליניקה:
* צפצופים נשימה רעשנית
* אבחנה בברונכוסקופיה
— טיפול:
* לרוב לא צריך טיפול
* אירוונט, בטא אגוניסטים לא עוזרים
* cpap - לא נהוג לטפל כירורגית
גופים זרים בדרכי הנשימה
* עד איזה גיל מתרחשים רוב המקרים?
* יותר בנים או בנות?
* מה הדברים שהכי נוטים להתיקע?
— קליניקה
* מה קורה מיד עם ההיתקעות?
* מה התסמינים בתקופה המיידית שאחרי ההשתנקות?
* איזה סיבוכים אפשר לראות בשלב הבא - 3
– אבחנה:
* איך צלח יכול לעזור גם בחפץ רדיו-לוסנטי?
* לרוב איך נעשה את הצלח?
* אם צלח תקין אבל עדיין מאוד חושדים מה נעשה?
* איך מטפלים?
– באיזה חלק של מערכת הנשימה הכי שכיחה שהגוף נתקע?
* בברונכוס באיזה צד?
- עד גיל 4
- יותר בבנים
- מזון
— קלינקה - מיד עם הבליעה - השתנקות ושיעול
- אחר כך תקופה א-סימפטומטית
- ואז הופעת סיבוכים: דלקת חוזרות, ארוזיות, תמטים
— אבחנה: - צלח בנשיפה ואז רואים היפראינפלציה של האיזור או תמטים גם אם החומר הוא רדיו-לוסנטי
- ברונכוסקופיה גמישה
– טיפול בברונכוסקופיה קשיחה
– הכי נוטה להיתקע בברונכוסים (בעיקר הימני)
ברונכיטיס פלסטית
* אחרי איזה ניתוח יכול להופיע?
* בחולים עם איזה מחלה יכול להופיע?
* בכל אחת מהאטיולוגיות הנ״ל מה סוג הפלאגים שנוצר?
* מה הקליניקה?
* איך מאבחנים?
- מה הטיפול?
- במי יעזור אנ אצטיל ציסטאין? במי פיברינוליזה
ברונכיטיס עם יצירה של מעין פלאגים
* אם זה משני לניתוח לתיקון מום לבבי מולד - פלאגים של מוצין - ניתן לטפל סימפטומטית בnac
* אם משני לאסטמה - פלאגים של יברין - ניתן לטפל בפיברינוליטיקה
* צפצופים, קוצר נשימה ותסמינים נשימתיים נוספים
* אבחנה ע״י הדגמה של הפלאגים האלו בברונכוסקופיה
* או שהחולה פשוט משתעל אותם
* עיקר הטיפול הוא טיפול במחלת הבסיס מלבד טיפול סימפטומטי כפי שציינתי לעיל
wheezing
– איזה צליל זה? לרוב מופיע באינספיריום או אקספיריום?
– מה הגורם הכי שכיח?
צפצוף אקספירטורי
הגורם הכי שכיח הוא זיהום ויראלי
ברונכיוליטיס חריפה:
* גיל אופייני?
— גורמי סיכון:
* חשיפות
* תנאי מגורים
— מחוללים
* מי המוחלל הכי שכיח?
* עוד מחוללים אפשריים - 4
– קליניקה
* מה לרוב מקדים את התסמינים הנשימתיים?
* כאשר מופיעים התסמינים הנשימתיים - איך יכול להסתמן בילדים קטנים?
* מה נשמע בבדיקה - 2
* הצפצופים הם לרוב אקספירטוריים או אינספירטוריים?
* איך תהיה הנשימה של הילד בבדיקה?
* באיזה טווח זמנים נצפה להחמרה בתסמינים הנשימתיים ומתי לשיפור?
– אבחנה:
* איך לרוב נעשית האבחנה?
* האם יש צורך בצילום?
* מה לרוב נראה אם נעשה צילום? - 2 אפשרויות
* האם יש צורך בבדיקות דם או פיסיאר לוירוסים?
– טיפול
* טיפול בחמצן - מה מטרת הסטורציה?
* מה הטיפול התומך העיקרי בנוסף לכך?
* גורמים פרוגנוסטיים רעים - 3
- עד גיל 1-2 שנים
— גורמי סיכון - חשיפה לעישון
- מגורים בצפיפיות
— מחוללים - rsv
- אינפלואנזה, פרה-אינפלואנזה, פניאומו-מטה וירוס, רינווירוס
- לרוב מתחילים עם תסמינים אפר רספירטוריים לא ספציפיים ואז קוצר נשימה
- בילדים קוצר הנשימה יכול להתבטא באפניאה
- נשמע צפצופים אקספירטורים וקריפיטציות מפושטות והחולה יראה טכיפנאי
*. לרוב יש החמרה של 3 ימים בתסמינים הנשימתיים ולאחר מכן שיפור
— אבחנה - קלינית
- אין צורך בצלח אך אם נעשה נראה היפראינפלציה או תמטים
- אין צורך בבדיקות דם או פיסיאר לוירוסים
— טיפול - חמצן לשמירה על סטורציה מעל 90%
- נוזלים
- גיל צעיר, פג, מחלות רקע
ברונכיוליטיס חריפה והקשר לאסתמה
– האם רוב הילדים שמצפצפים בגלל ברונכיוליטיס יפתחו אסטמה?
– האם ברונכיוליטיס מהווה גורם סיכון לאסטמה?
– צפצופים באיזה גיל נקשרו לסיכון מוגבר לפתח אסטמה?
** גורמי סיכון נוספים לפתח אסתמה
– היסטוריה משפחתית
– הרגל אימהי
– מחלה נוספת (כללית) ממנה סובל הילד
– לא
– כן
– בגיל 18-36 חודשים
– היסטוריה של אסטמה במשפחה
– עישון אימהי
– אטופיה
