הפרעות הולכה באק"ג

Question 1

SA NODE

Answer 1

הקוצב הראשי.
אחראי על הפעלת החשמל בתוך הלב, והוא יורה את הקצב הראשון.
הוא מפעיל את 2 העליות.

Question 2

איזה עליה מופעלת קודם?

Answer 2

העליה הימנית- נמצאת יותר קרוב ל-
SA node.

Question 3

AV NODE

Answer 3

מהווה עיכוב של הפעילות החשמלי

Question 4

מהו קצב הירי הפנימי ש-
SA node יכול ליצור?

Answer 4

60-100 פעימות לדקה

Question 5

מהו קצב הירי הפנימי ש-
AV node יכול ליצור?

Answer 5

40-60 פעימות לדקה

Question 6

מהו קצב הירי הפנימי ש-
המקור החדרי יכול ליצור?

Answer 6

20-40 פעימות לדקה

Question 7

למה הכוונה קצב סינוס?

Answer 7

זה אומר שהלב שלו פועל ממקור תקין וטבעי,
ושאין כרגע הפרעה בקצב החשמלי של
SA NODE

Question 8

איך רואים קצב סינוס באק”ג?

Answer 8

יש גל P
לפני כל קומפלקס
QRS

המרווח PR
תקין (0.12–0.20 שניות)

גל P
חיובי בלידים
I, II, aVF

מרווחים בין פעימות סדירים

Question 9

מה זה Sinus Pause?

Answer 9

מצב שבו קוצב הלב הראשי (SA node)
“לוקח הפסקה” רגעית ולא שולח אות חשמלי בזמן הצפוי
מה
שיוצר הפסקה זמנית בפעימות הלב

Question 10

איך נראה
Sinus Pause
באק”ג?

Answer 10

אין גל P, אין QRS – פשוט שקט

אחר כך – קצב סינוס ממשיך רגיל

Question 11

Answer 11

Sinus Pause

Question 12

wandering pacemaker- מה זה

Answer 12

מקור הפעילות החשמלית בלב “נודד”

הגל החשמלי לא תמיד מתחיל ב־
SA node,
אלא במוקדים שונים בעלייה

Question 13

wandering pacemaker- כיצד בא לידי ביטוי בא”ג?

Answer 13

גלי P משתנים
מרווח PR משתנה מעט

Question 14

Answer 14

wandering pacemaker

Question 15

מה זה Sick Sinus Syndrome

Answer 15

קבוצה של הפרעות קצב שבהן ה־
SA node
לא מתפקד כמו שצריך
ולכן – הלב פועם בצורה איטית מדי, לא סדירה, או עם הפסקות
ולעיתים יש גם תקופות של קצב מהיר מדי.

Question 16

Tachy-brady syndrome

Answer 16

תת-סוג מתוך
Sick Sinus Syndrome,

הלב עובר לסירוגין בין:
קצב לב מהיר (טכיקרדיה)
קצב לב איטי (ברדיקרדיה)

Question 17

Answer 17

Tachy-brady syndrome

Question 18

AV BLOCK

Answer 18

פתולוגיות של המעבר החשמלי בין העליות לחדרים- שנובע מבעיה ב-
AV NODE

Question 19

AV block first degree

Answer 19

יש הארכה של כל מקטע
PR,
במרווחים שווים וקבועים.
מעל 0.2 שניות.

חסר משמעות קלינית.

לרוב לא מצריך טיפול

Question 20

Answer 20

AV block first degree

Question 21

AV block second degree mobitz 1 (Wenckebach)

Answer 21

PR
הולך ומתארך מפעימה לפעימה, עד שאין מעבר בין העליות לחדרים בכלל.

יכול לגרום לסחרחחורת, פלפיטציות, סינקופה.

אם לא תסמיני- אין אינדיקציה להשתלות קוצב.
אם סמיני- יש אינדיקציה להשתלת קוצב.

Question 22

Answer 22

AV block second degree mobitz 1 (Wenckebach)

Question 23

V block second degree mobitz 2

Answer 23

PR
תקין, אבל אחרי מספר פעימות יש נפילה של גל
R פתאומי.
גורם לקליניקה ולברדיקרדיה

מצריך השתלת קוצב

Question 24

Answer 24

V block second degree mobitz 2

Question 25

AV block third degree

Answer 25

ה- AV NODE לא מעביר אות חשמלי, וכתוצאה מזה החדר מתחיל להתכווץ בקצב משלו. המרווחים בין גלי P הם קבועים. וההתכווצות של החדרים היא איטית יותר. מצריך קוצב.

Question 26

Answer 26

AV block third degree

Question 27

מה קורה פיזיולוגית ב־RBBB?

Answer 27

ההולכה לחדר שמאל מתבצעת כרגיל אבל לחדר ימין – יש חסימה בסיב ההולכה לכן חדר ימין מתכווץ מאוחר, דרך התפשטות איטית מתא לתא במקום דרך מערכת ההולכה.

Question 28

מה רואים באק"ג ב־RBBB?

Answer 28

V1–V2 – לידים ימניים RSR' – צורת "M" R = כיווץ חדר שמאל S = ירידה קטנה R' = כיווץ חדר ימין המאוחר QRS רחב היפוך גל T. לידים שמאליים I, avL, V5-6 גל S רחב יותר מגל R

Question 29

Answer 29

RBBB

Question 30

מה רואים באק"ג של LBBB

Answer 30

V1 – ליד ימני גל QS או rS – כולו שלילי QRS רחב אין גל R משמעותי נראה כמו W ליד שמאלי-V6 קומפלקס רחב וחיובי- R חיובי נראה כמו M

Question 31

ה- LBB מוחלק ל

Answer 31

- left anterior שעולה למעלה ו- left posterior שיורד למטה,

Question 32

left anterior fascicular block

Answer 32

נקבל ציר שמאלי

Question 33

left posterior fascicular block

Answer 33

מקבלים ציר ימני